00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים ומה שביניהם

מזל טוב אריאל קרנט - על האמא שהגשימה את החלום, שלי

ילד מתוק שכמוך, מקסים, איך עמדת שם, והבטחת לאמא שלך שתשמור על האחים שלך, על אבא שלך, אירוע שאמור להיות שמח ומאושר, הפך להיות אירוע מרגש, הרבה יותר ממה שהוא בדרך כלל. הבוקר אני ראיתי את הסרטון של הילד המתוק בן ה-11 וחצי, שחגג בר מצווה כשנה וחצי לפני התאריך המקורי, וכל זאת למה, כי אמא שלו חולת סרטן, נמצאת במצב סופני ולא יודעת אם היא תצליח לשרוד שנה וחצי קדימה בכדי להיות במסיבה האמיתית. אז אני צפיתי בסרטון והתחלתי לפרוץ בבכי עצום, לא כי התרגשתי בשבילה, התרגשתי מאוד, אבל לא בשבילה, אלא בשבילי, כי בקשה אחת קטנה שלה, הגשימה לה חלום וגרמה לי לפחד.

אני מספרת כאן כל הזמן על מחלת הסרטן שלי, אני מעלה כל הזמן את המודעות לסרטן השד, אני מנסה ככל האפשר לעזור לאנשים אחרים, זאת למה? כי זה נותן לי כוח להמשיך, החיוך של האנשים, האושר שלהם, זה דבר עצום עבורי, אני לא עוזרת להם, אלא הם עוזרים לי. אני היום בת 33 וחצי, הבן שלי רק בן ארבע וחצי, יש לנו עוד המון זמן עד הבר מצווה שלו. אני מודה, אני מפחדת, אני בן אדם אופטימי מטבעי, אני כל הזמן מתכננת דברים הלאה, לצערי הרב אני יודעת שלא תמיד מה שאני מתכננת יכול באמת להתגשם. הנה רק לפני כמעט שנה, תכננתי לגמול את הבן שלי מחיתולים, תכננתי איך בפסח, כשנהיה חם יותר, אני אצליח לעשות זאת, ובאמת לפני פסח הוא כבר התלהב וכל הזמן ביקש להתיישב על האסלה, אני התרגשתי כל כך מהמעמד הזה, כי זה ילד שרק בתחילת שנה שעברה התחיל לדבר באופן שוטף וברור. זה ילד שבגיל שלוש התחיל ללכת לגן החינוך המיוחד, וחודש לאחר תחילת שנת הלימודים בגן החינוך המיוחד, התחיל לדבר בצורה ברורה.

אז חלום של כל אמא הוא לראות את בנה עולה לכיתה א', בשבילי זה יהיה חלום שיתגשם. התוצאות עכשיו של הבדיקות הן תוצאות טובות, למרות שיש לי כאבים. אני הולכת עכשיו לרב בירושלים, אני שומעת ממנו סיפורים ונדהמת, האמת שמאז שאני הולכת אליו הבדיקות שלי מדהימות, פשוט נוחתות פלאים עד כדי כך שהרופאה אומרת לי שאפילו לא צריך סי טי אבל נעשה בכל זאת. אני לא יודעת עד כמה זה בזכותו, אני מניחה שבעזרתו ובעזרת זה שאני כל הזמן חושבת מחשבות חיוביות. אני לא מאמינה כל כך ברבנים, אבל אני בהחלט נהנת מהתהליך, כי כך יוצא שאני מבקרת בירושלים שאני כל כך אוהבת, האמת שכשאני מגיעה אליו הבייתה, אני מרגישה בבית, כאילו יש מין הילה בבית.

אז יש לי חלום קטן, אני רוצה להבריא ממחלת הסרטן המזוויעה הזאת, שכל הגרורות בגוף ייעלמו ואני אחזור שוב לעבודה, לחיים הרגילים שלי. אז נכון שבינתיים אני נהנת מהחופש שיש לי, אז נכון שאני אוהבת ליצור לי ולבן המתוק שלי זכרונות יפים, כמו ללכת לסרט בוב ספוג, שאני הבטחתי לו שאני לוקחת אותו לסרט הזה, או שהלכתי איתו השבוע לפזיותרפיה, כי אבא שלו קצת איחר, שם ראיתי פלא, איך הבן שלי, זה שהתחיל ללכת רק בגיל שנתיים וחצי כי הוא ראה את הבת דודה החדשה שנולדה, איך הבן שלי, המתוק הזה שהתחיל לדבר רק בגיל שלוש, מוריד לבד את הנעליים, את הגרביים עולה על הטרמפולינה, קופץ, מחייך, איך הוא מתחיל להפתח לעולם. אני מאחלת לנו, מתוק שלי, שלא רק שאני אזכה לראות אותך עולה לכיתה א', אלא שאני אזכה לראות אותך בבר מצווה שלך, מברך אותנו ההורים, כשאנחנו עומדים לצידך מלאי גאווה. אני מאחלת לנו שאני אזכה ללוות אותך לבקו"ם ביום הגיוס, שאני אזכה לעמוד לצידך וללוות אותך לעבר החופה, שאני אזכה לראות את נכדיי רצים אליי וצועקים לי, סבתא התגעגענו אלייך, שאני אשמע את הבן שלך שר לי כמו שאתה שרת לסבתא השבוע בוואטסאפ "סבתא, אני אוהבבבב אותךךךךךךך".

שאני אזכה לראות את נכדיי מתחתנים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
קוביית קישורים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל 4 בבוקר לא נרדמת אלא אם צויין אחרת