00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

האגדות שלי

גלוואנט (או גלבנט?...)-להעביר את הזמן בין העונה הראשונה לשניה. רק למי שצפה בסידרה.

מי שלא צפה,לא יבין דבר...

 

גלוואנט- להעביר את הזמן בין העונה הראשונה לשניה.

 

דלת הביתן נסגרה מאחורי איזבלה. רגע אחרי כן,קפץ אביה:" שכחתי לשאול אותה איפה החביאה את האבן הירוקה כשברחנו... הנסיך הארי,פתח בבקשה את הדלת!."

הארי: "לא!."

מלכת ולנסיה: "אוהו... למה הוא לא יכול להיות חביב ורגוע כמו ויליאם,אחיו הבכור?..."

הארי:" הביקתה הזו היא בקתת קסמים,ו...".

מלך ולנסיה: "היא תרפא את איזבלה מהמנהג המגונה של שירה באמבטיה, ובכל מקום בעצם. נמאס לי מפורמט המחזמר."

השף : "היא תפסיק לה את הגיהוקים הנוראיים אחרי כל ארוחה שכוללת עמבה. ואולי עדיף- פשוט תוציא לה את החשק מהרוטב הנורא הזה". (מלמול של הסכמה בקרב כולם).

האר י  (מעווה פניו בתיעוב) "אתם קצת מוציאים לי את החשק להתחתן איתה, אתם יודעים?...

הכישוף של הביקתה,ישאיר אותה כמו שהיא,בשביל לה זה יהיה כאילו עברה יממה אחת, או טוב- אולי שלוש ארבע, המכשפה לא הכי טובה בחשבון- בזמן שאצלינו יעבורו עשר שנים. וכך,בעוד עשר שנים,כשהיא תצא מהביתן הזה,היא ואני נהיה באותו גיל כמעט."

מלך ונסיה: "מה??? ... לא היה יותר פשוט לכשף אותך,לקפוץ בעשר שנים בין לילה,במקום לכלוא אותה שם?... תחשוב כמה קלסטרופובית היא תצא משם,כל הארמון הזה לא יהיה מספיק גדול עבורה!."

הארי,שוקע בהרהורים:"כן.. חבל שלא חשבתי על זה קודם. עכשיו זה מאוחר מידי- מהרגע שהדלת נסגרה, אפשר לפתוח אותה רק בעוד עשר שנים."

המלכה מתיישבת על הריצפה בייאוש "בדיוק כשסוף סוף יצאנו לחופשי,וקיויתי שנהיה כולנו יחד... שנשב כל ערב שלושתינו וננקה זה את יבלותיו של זו...כמו שעשינו לפני שהמלך הנורא תפס אותנו"...

הארי,ידיו על האוזניים:" די!. אתם באמת מוציאים לי את החשק להתחתן איתה!."

מלך ולנסיה תופס את זרועותיו של הארי: "תקשיב, העונה השניה תתחיל תוך פחות משנה, ואיזבלה דמות ראשית.היא חייבת לצאת מהביתן הזה!.גש מייד למכשפה,ותבקש לבטל את הכישוף המטופש הזה!."

הארי יוצא מבוהל מהארמון.

כתובית 'כעבור שעה'...

השף:" מישהו רוצה לשחק 'נבשל נזיד מכל  מה שייש במקרר,פלוס פריט אקראי שיבחר בעניים מכוסות' ?"

כתובית 'כעבור שעתיים' ...

גוון נאנחת "הא כן,השקשוקה בחרדל אוכמניות ופמוט של נר היתה לא רעה בכלל,אני חייבת להודות.אבל משעמם פה כל כך,לשבת ולחכות... אני מקנאה באיזבלה, בשבילה, השעות האלה עוברות כמו .. כמו בטח שבריר שניה."

הדלת נפתחת,הנסיך הארי נכנס: "אי אפשר למצוא אותה!."

המלכה:" מה זאת אומרת?... הולכים בעקבות הצחוק המרושע שלה, או מחפשים חתול שחור שמסתובב עם עורב!."

הארי: "הייתי בבקתה שלה, היא איננה!. השכנים אומרים שהיא עזבה.תסתכלו על הצד החיובי של זה- היא חייבה אותי בשליש האוצר המלכותי, (המלך והמלכה צועקים בזעזוע 'אוי') פלוס האבן המשפחתית שלנו –אתם יודעים,כמו שלכם יש ירוקה, שלנו כתומה-חומה כזאת,אז גם אותה היא לקחה. קסם נוסף,היה עולה בשליש נוסף מהממלכה."

הליצן סוטר לעורפו של הארי: "טיפשון שכמוך!. אתה לא מבין?... היא אומנם מרשעת מנוולת,אבל היא לא מכשפה, היא נוכלת!. היא ניצלה אותך...."

ובמילים אלה,הוא ניגש אל דלת הביתן,ובועט בה. להפתעת כולם,הדלת נפתחת.

בפנים,מגלים את איזבלה,ישנה בשלווה, לא מודעת לפאניקה של השעות האחרונות...

+++++++++++++

ובנתיים... גלוואנט והמלך ריצ'ארד מגיעים סוף סוף לממלכה.

גלוואנט:" מה זה... כמו עיר רפאים פה!"

המלך,בהבעה של גאווה על פניו: "כן,הוצאתי להורג את כולם,כולם! עד האחרון שבהם!. כולל שואב המים,והמגרד האישי בגב. ". חושב רגע : "טוב. אני מחכה כאן,השטיח האדום בקומה השניה,בחדר משמאל,מייד אחרי 'חדר אוסף  קרניים של חד-קרן' ".

גלאוונט: "מה?? הייתי בטוח שהיצורים האלה לא קיימים!. כמה קרניים יש לך שם?"

המלך:" אה,כרגע החדר ריק, לא נתקלתי עדיין ביצור מהסוג הזה. אבל כשאתקל- אז יש לי איפה לאפסן את הקרן שלו. טוב,תשתדל למהר,להקת האווזים עלולה להגיע בכל רגע, והרעש שלהם מחריד אוזניים."

גלוואנט: "למה הם מסתובבים חופשי? "

המלך:" נאלצתי לשחרר אותם,אחרי שהוצאתי להורג את המטפל שלהם. לא היה מי שיאכיל אותם וינקה את הכלובים שלהם,אתה מבין..."

גלוואנט בדילוגים קלילים עולה במדרגות הרחבות לארמון. פתאום נעצר, ומסתובב אל המלך: "רגע אחד...

אולי נתפוס לנו אווז,ונבשל לארוחת הערב?"

המלך: "רעיון מצויין. אני מקווה שתצליח למצוא את התבלינים,לי כמובן אין מושג אפילו איפה המטבח ממוקם."

גלוואנט חוזר כמה צעדים אחורה:" אני מתחיל לקבל את ההרגשה שייש פה סידור לא הוגן. אני אמור לעשות פה הכל מסביב,זה הרעיון?"

המלך:" נו ודאי.אני המלך. מעולם לא קשרתי אפילו את שרוכי נעלי."

גלוואנט: "ובכן,הדברים קצת שונים כאן עכשיו."

המלך בכעס:" איך אתה מעז??? אני אורה להוציא אותך להורג!".

גלוואנט: "באמת?... ומי בדיוק יהיה התליין?... אני מוכן להתערב,שאתה לא יודע לקשור לולאה של חבל!."

המלך במבט מובס כועס.

גלוואנט:" קדימה!. אני בטוח שלא יקרה לך כלום אם תדרוך על צבעים אפורים כמו האבנים של המדרגות האלה כאן. יש לנו הרבה עבודה איתך... אתה תהיה חייב לקחת חלק בניהול הארמון הענק הזה."

המלך: "הסברתי לך!. אני קיבלתי שיעורים בהורדת פקודות,והקפדה על גחמנות. אין לי שום כישורים של... של עובד ניקיון או שואב מים!".

גלאוונט: "זה לעולם לא מאוחר מידי, ללמוד דבר מה חדש!."

 

פוצח בשיר:

אף פעם לא מאוחר מידי

ללמוד מלאכה חדשה!.

אוריגמי,גלישה,שחמט,אולי?

דילוגי משחק 'ים יבשה'!.

 

המלך:

הממ...

 אשה אחת על ערש דווי,

למדה ריקמה  אומנותית,

וכך,הוסיפה  (אללי...)

שורת פרחים לתכריכים!.

 

גלוואנט: זה כלום...  :         

נפטר אחד,כשהיה כבר 'רוח רפאים',

למד רזי הסמרטפון על בוריו-

מסך מגע... ומקשים...

'הקליד' מכתב מפחיד,ליריבו.

'כעבור יומיים...'  

                                                                                                                                                                                                                      

 או אולי שנה?..-מי יודע,אין שעון ולוח שנה בארמון הנטוש של המלך.אולי יש,אבל לך תדע באיזה חדר מתוך כל מאה ומשהו החדרים החזיקו אותם?... המלך לא נזקק מעולם לשעון,כי אף  אחד כמובן לא יכול לצפות ממנו להיות בשעה מסוימת במקום מסוים- כשאתה מלך,כולם מחכים לך.

 

גרת',שומר הראש של המלך נכנס לארמון. הוא מוצא את גלוואנט בתוך אחד החדרים הסמוכים לכניסה,ראשו בתוך שידה. גלוואנט "איפה לעזאזל החזיקו פה נייר טואלט?.. . זה ממש,אבל ממש דחוף לנו!".

גרת' : "זה בקומה השניה".

גלוואנט מסתובב בבהלה: "דיברתי אל עצמי... אבל תודה,הצלת אותנו!."

גרת':"איפה המלך?"

גלוואנט: "המלך מלקט פיטריות בגינת הארמון."

גרת': "מה??.... אתה השתגעת?"

גלוואנט: "תרגע!. הסברתי לו איזה לא רעילות,ובכל מקרה, אני אבדוק אותן אחת אחת,לפני שהוא מתחיל לבשל."

גרת': "המלך אוסף פטריות,ומבשל?? "

גלוואנט:" אל תתחיל איתי גם אתה,טוב?... היית מעדיף שהוא יחפש פה נייר טואלט?...

מה בכלל אתה עושה כאן?-לא שאני אתנגד לעוד זוג ידיים עובדות,כמובן."

גרת':" באתי לעדכן שהאח של המלך מת."

גלוואנט:" בחייך!. ואני עוד אמרתי למלך שסיום העונה לא היה מספיק דרמטי!. יפה,יפה..."

 

 

המשך יבוא. לא פה,אלא על המסך,בעונה השניה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של שירה היחידה אלא אם צויין אחרת