00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמנון כרמל - על עתידנות, טכנולוגיה, פילוסופיה והעולם הגדול

עולם הרובוטים - חלק שלישי - על ננורובוטים, נחילים, כדורגל, אישיות מורכבת ועוד

אלפי מכוני מחקר, אוניברסיטאות וחברות פרטיות עובדות כיום על פיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום הרובוטיקה. במאמר זה אביא כמה מהטכנולוגיות שלמרות שנמצאות היום בחיתוליהן יוכלו בעתיד לשנות את חיינו באופן משמעותי.
 
ננורובוטים - Nanobots
הננוטכנולוגיה בכלל והננורובוטיקה בפרט הם תחומי מחקר מרתקים העתידים לשנות את חיינו כבר במאה ה-21. ננורובוטים הם חלקיקים זעירים במיוחד המסוגלים לנוע ולעבוד באופן עצמאי. כשאני אומר זעירים, אני באמת מתכוון לכך - ננו הוא עשר בחזקת מינוס תשע של מטר. במילים אחרות מדובר על מליארדית המטר או 0.000000001 מטר. קשה להאמין, אבל קיימות גם מולקולות בגודל הזה.
 
חזונה של הננוטכנולוגיה הוא ליצור מכונות כה זעירות,שניתן יהיה ביום מן הימים להרכיב מהן מבנים ותצורות ברמה המולקולרית ואפילו האטומית. במילים אחרות, נוכל בעזרת הננוטכנולוגיה לבנות אטומים וכך ליצור או להעתיק בצורה מושלמת אחד לאחד כל אובייקט בעולם, משום שנבנה אותו אטום אחרי אטום. אם נוכל באמת ליצור אטומים, הרי שנוכל ליצור מאפס כל אובייקט בעולם - זהב, מחשב חתול או אדם. אם נוכל ליצור העתקים מושלמים - אטום לאטום, הרי שיהיה בידנו הטלפורטר (Teleporter) המפורסם מהסדרה "מסע בין כוכבים" (Star Trek) שבאמצעותו מעבירים אנשים ועצמים ממקום למקום.
 
עד שנוכל גם אנחנו לומר "!Beam me up Scottie", ולצערי אנחנו עדיין רחוקים מכך עד מאוד כיום, נוכל להשתמש בננוטכנולוגיה כדי ליצור ננורובוטים זעירים שיתקנו לנו תאים פגומים בגוף, יעשו לנו טיפולי שיניים, ינטרו וידאגו למחשבים ומכונות מבפנים ועוד.
 
לאחרונה התבשרנו כי מדענים הצליחו לפתח רובוט זעיר ברוחב של כ- 60 אלפיות המילימטר או כרוחבה של שערה אנושית. בעוד שאנו עדיין רחוק ממימדי הננו האמיתיים המובטחים בעתיד, רובוט זה נושא בתוכו מקור כוח, גוף השולח ומקבל מידע, יכולת תנועה ומערכת היגוי, וכל זאת למרות מימדיו הזעירים. הרובוט מסוגל גם לנוע במהירות מרשימה יחסית על ידי סוג של זחילה. עוד על הננורובוט בכתבה מתוך אתר וואלה!.
 

Nanorobot

הננורובוט במבט מקרוב

Nanorobot on a coin

וכך הוא נראה על גבי מטבע
(התמונות מתוך הכתבה בוואלה!)

הביוכימאי פרופ` ז`פרי זינק וצוותו הצליחו ליצור בוכנת נאנו שבהינתן פקודה יכולה לשחרר ולחסום מולקולות. הבוכנה המקורית הייתה בגודל כ- 500 ננומטר, אולם פרופ` זינק טוען כי יצליח להקטינה באופן משמעותי עד לפי מאה. ננו בוכנה שכזו תוכל לשמש יום אחד כחלק ממנוע רובוטי זעיר. מידע נוסף במאמר זה מתוך אתר NRG.
 
אבל החידוש המרשים ביותר בתחום הגיע מפרופסור ג`ימס טור וצוותו מאוניברסיטת רייס . הם פיתחו ננורכב (Nanocar)הבנוי מכמה אטומי פחמן בלבד. אורכו של הננורכב הוא כמה ננומטרים בלבד והוא דק יותר מה-DNA האנושי. הננורכב מתנייע על גבי משטח העשוי זהב טהור באמצעות ריאקציות כימיות וחשמליות. דגמים עתידיים יכללו ננו משאיות וננו רכבות שיאפשרו לשאת מולקולות. יש להם אפילו ננו-מיני מיינור שגודלה 2 ננומטר בלבד.
ייחודם של הננורכבים הוא ביכולת התנועה הפשוטה שלהם. אם ברצוננו בננורובוטים שיתקנו פגמים במעגלים אלקטרוניים או בתאים בגופנו, עליהם להתנייע בדרך כזו או אחרת. הננורכבים מציעים פתרון מקורי ומעניין לבעייה זו. בנוסף, יכולת נשיאת משאות משמעותה אפשרות לשאת רכיבים שונים המאפשרים תקשורת, מולקולות שונות ועוד.
 
Nanocar
 
Nanocar2
תמונות אילוסטרציה של ננו מכונית הנוסעת על אטומי זהב טהור
(התמונות לקוחות מהכתבה המקורית באתר News.com)
 
מידע נוסף:
* מאמר אודות הננו רכבים מתוך אתר הידען - לחץ כאן.
* הידיעה המקורית בנושא מאתר News.com, כאן תמצאו מידע מפורט יותר בנושא בשפה האנגלית.
 
תחום הננוטכנולוגיה והננורובוטיקה הוא תחום מרתק בעל השלכות מדהימות על חיינו בעתיד. אני מקווה כי יום אחד אמצא את הזמן לכתוב מאמר אחד לפחות המוקדש כולו לתחום, ובינתיים אתם מוזמנים לקרוא את מאמרו של ד"ר אהרון האופטמן שנקרא "חלומות ענק על ממדי ננס" ובו מידע מתומצת ומעניין אודות הננוטכנולוגיה.
 
לחצו כאן למדור הננוטכנולוגיה באתר הידען ובו כתבות וחדשות על הנעשה בתחום.
 
נחיל רובוטי
אנו נוטים לחשוב על רובוטים כיישויות בודדות ועצמאיות המסוגלות לבצע פעילויות שונות. אבל במעבדות המחקר של חברת iRobot, שכבר הביאו לנו את שואב האבק Roomba ורובוטים ביתיים אחרים (ראה כתבה ראשונה בסדרה), חושבים על כיוונים אחרים לחלוטין. SWARM הוא כינוי לטכנולוגיה חדשה הגורמת לרובוטים לנהוג כמו נחיל חרקים, ומכאן שמה. במקום רובוט אחד גדול ויקר, פיתחו ב- iRobot נחיל של עשרות, מאות ואפילו עשרות אלפי רובוטים קטנים וזולים המתקשרים האחד עם השני ומסוגלים לקבל החלטות באופן משותף. השליטה ברובוטים נעשית באמצעות מערכת הפעלה שפיתחה החברה, ונקראת SwarmOS. באמצעות מערכת הפעלה זו אין צורך בעדכון לכל אחד ואחד מהרובוטים אלא בהפעלה מרוכזת של כל הרובוטים מנקודה אחת בטכנולוגיה שנקראת Hive (כוורת).
 
טכנולוגיה זו תאפשר לבצע פעולות מורכבות שדורשות כיסוי שטח רב - גילוי מוקשים על ידי פריסה של עשרות אלפי רובוטים בשטח, חיפוש ניצולים בהריסות ואפילו מיפוי המאדים. במקום לשלוח רובוט אחד שעולה עשרות מיליוני דולרים עד למאדים, כאשר בעקבות התקלה הכי קטנה הוא עלול להיהרס, נוכל לשלוח עשרות אלפי רובוטים בעלי יכולת חשיבה משותפת. אפילו אם רק 20% מהרובוטים יצליחו בסופו של דבר להגיע תקינים אל המאדים, הרי שעדיין יהיה מדובר במספר עצום של רובוטים שיוכלו להתפרס לכיוונים רבים ולמפות ולמדוד את פני השטח באופן מדוייק ולחפש מינרלים וסימנים לחיים קדומים.
 
מידע נוסף:
 
 
SWARM - iRobot
נחיל הרובוטים בפעולה
 
SWARM - iRobot2
כך נראים היחידות מנחילי הרובוטים
 
Swarm - Popular Mechanics
הרובוטים הקטנים מרכיבים את המילה Swarm
(התמונה מתוך
מאמר בנושא
במגזין Popular Mechanics)
 
רגשות אנושיים
מחקר שנעשה באוניברסיטת UCLA מראה כי 93% מהתקשורת בין בני אדם היא לא מילולית. מחקרים רבים אחרים מחזקים טענה זו, ומוכיחים כי תנועות הגוף, טון הדיבור ומחוות לא מילוליות אחרות - כל אלו מעידים על מחשבותינו ורצונותינו האמיתיים. כדי שהרובוטים יוכלו לתקשר אתנו בצורה טובה יותר, עליהם להיות מסוגלים להביע יותר מאשר מילים.
מזה שנים שמתקיים מרוץ להאנשה של הרובוטים והמחשבים שלנו. אנו מדמיינים את הרובוטים בעתיד כבעלי אישיות ויכולת הבעת רגשות, גם אם יהיו אלו רגשות מלאכותיים, אבל זה לא תמיד רעיון טוב. דאגלס אדאמס זצ"ל, המחבר של סדרת ספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", השתעשע רבות ברעיון אודות טכנולוגיה בעלת רגשות. מארווין, הרובוט הדיכאוני הוא רק דוגמה אחת לכך. מי ירצה רובוט בעל דיכאון כרוני שיאנח בכל פעם שתבקשו ממנו משהו ויספר לכם עד כמה קשים חייו? בספרים (ובסרט) זה מצחיק עד דמעות, אולם במציאות זה מיותר בהחלט. אף אחד לא באמת רוצה לדעת כמה קשים חייו של שואב האבק שלו, ואיש לא ירצה לפתח רגשות אשמה בכל פעם שישמע את המיקרוגל שלו בוכה על הקרינה שהוא סופג כאשר הוא מחמם פיצה, או כשיפתח את המקרר וישמע כמה קר למקרר המסכן.
 

Marvin2

מארווין - הרובוט הדיכאוני שהגה דאגלאס אדאמס
 (מתוך האתר הרישמי של הסרט מדריך הטרמפיסט לגלקסיה)

 
למרות שסוני כבר טוענים כי לרובוטים AIBO ו- QRIO שהם מייצרים כבר יש מערכת רגשות מורכבת ויכולות למידה שונות, הרי שגם תחום זה נמצא עדיין נמצא בשלביו הראשוניים ונחקר לעומק בכמה מקומות במקביל. אחד הרובוטים המחוכמים והחמודים ביותר בתחום מחקר הרגשות והלמידה הוא Kismet שמפותח במעבדות MIT. זהו למעשה ראש הומנואידי צמוד למחשב. אין לו גפיים או גוף, אבל הראש שלו יכול להביע מגוון הבעות פנים מורכבות. Kismet  מזכיר תינוק בעל יכולות למידה ובעל צורך מתמיד בגירויים חיצוניים. באמצעות טכנולוגית זיהוי עצמים, הוא עוקב בעיניו אחרי מי שמדבר איתו או אחרי הצעצועים שמציגים לו. הוא "נהנה" כאשר הוא מספק את ייצר הגירוי החיצוני על ידי צעצועים צבעונים, אך ממש כמו תינוק אם תקרבו את הצעצוע יותר מידי או תזיזו אותו מהר מידי, הוא ייבהל ויסיט את מבטו.  
הבנה מעמיקה יותר של תהליכי הלמידה ושפת הגוף של הרובוטים יאפשרו בעתיד ליצור רובוטים אנושיים יותר שניתן לתקשר איתם בצורה טובה יותר.
 
מידע נוסף:
* עמוד הבית של Kismet
* הסברים אודות האינטראקציה בין Kismet לבני אדם.
* לעמוד סרטוני הווידאו של Kismet. 

Kismet2
Kismet וחברה

Kismet4-Small
Kismet שמח

מראה אנושי
רובוטים מסוג אחר מנסים לקרב אותנו אל בני האדם במובן הוויזואלי. ההתקדמות הרבה ביותר בתחום זה מגיעה מכיוון לא צפוי - תעשיית בובות המין. מה לעשות ותעשיית הסקס העולמית מגלגלת מליארדים, ויש כאן תמריץ אמיתי לאנשי עסקים לפתח טכנולוגיות המדמות בני אדם. אנשים מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף בשביל להגשים את הסטיות האפלות ביותר שלהם... קיימות כיום כמה חברות בשוק המייצרות בובות מין "אמיתיות" העשויות מסיליקון וחומרים מתקדמים ואמורות להיות דומות מאוד למציאות. חברת Real Doll למשל, מפתחת בובות כאלה, אשר הזולה ביותר מביניהם עולה כ- 6,500$ ומחיר הבובות שלהם יכול להגיע ליותר מעשרת אלפים דולרים. מעבר לדילמה המוסרית שבעניין, בובות אלו מציעות לנו כיום את המילה האחרונה בתחום חיקוי בני האדם. כל מה שצריך זה להלביש את ה"עור" של הבובה על רובוט קיים, והרי לכם רובוט סיליקוני שבתנאים הנכונים ניתן בטעות לדמותו לאדם.  

Real Doll

בובת Real Doll - נראית אמיתית אבל עולה אלפי דולרים
(התמונה המקורית מתוך אתר Real Doll, את הצנזורה אני הוספתי...)

 
בדיוק בכיוון זה הלך פרופסור הירושי אישוגורו מיפן כאשר פיתח את הרובוט שנקרא Repliee Q1. רובוטית זו כיכבה בתערוכת World Expo 2005 ביפן. אמנם היא עדיין לא תצליח להפיל אתכם בפח במבט מקרוב, אבל Repliee דומה מאוד לאדם אמיתי, יש לה תנועות טבעיות ואפילו החזה שלה זז בתנועות נשימה מלאכותיות.
 
מידע נוסף:
* כתבה אודות Repliee מתוך אתר וואלה!
* מאמר בנשיונל גאוגרפיק (באנגלית) אודות רובוטית ייחודית זו.
 
Repliee Q1
מי בתמונה הוא הרובוט?
(התמונה לקוחה מאתר נשיונל גאורגפיק)
 
 
טורניר הכדורגל לרובוטים
אם חשבתם שמחקר רובוטי מתבצע אך ורק במעבדות סודיות על ידי פרופסורים בחלוקים לבנים, הנה משהו מעניין - בכל שנה מתקיים טורניר הכדורגל לרובוטים במקום אחר בעולם וכולל קטגוריות שונות לתחרויות בין רובוטים. לרובנו תחום הכדורגל אינו ממש מתקשר למחקר אוניברסיטאי, אולם פיתוח של רובוטים עצמאיים (אוטונומיים) שיכולים להבין וליישם באופן מוצלח את חוקי משחק הכדורגל הוא אתגר עצום ממגוון סיבות. על מנת לשחק כדורגל באופן ראוי, על הרובוט להתמחות בין היתר בתחומים הבאים:
* תנועה זריזה ויעילה תוך שליטה טובה בכדור, כולל חיזוי תנועת הכדור המבוססת על חוקים פיזיקליים.
* שיתוף פעולה של הרובוט עם "חבריו" לקבוצה תוך התחמקות משחקני הקבוצה היריבה.
* הבנה והמנעות מהוצאת הכדור מחוץ לתחומי המגרש.
* הבנת הוראות השופטים כולל האזנה לשריקות ולסימנים מוסכמים.
* תנועה עם הכדור לכיוון שער היריב וניסיונות ל"בעיטה" לתוך השער.
 
המטרה של טורניר הכדורגל הרובוטי היא לפתח את תחום הרובוטיקה והאינטליגנציה המלאכותית בעולם מארגני התחרות מתחייבים לפתח עד שנת 2050 קבוצת רובוטים אוטונומית שתנצח בכדורגל את אלופת העולם האנושית. לדעתי האישית הדבר יקרה עוד קודם לכן.
 
אבל אחרי הכל מדובר בספורט מסוג חדש לחלוטין והטכנולוגיה עדיין נמצאת בשלביה הראשוניים. הקטגוריה בה הכדורגל הוא ברמה הגבוהה ביותר נכון להיום הוא קבוצת הרובוטים בעלי ארבע הרגליים. נחשו באילו רובוטים משתמשים כולם? - ב- Aibo החביב אותו הזכרתי במאמר הראשון בסדרה. הטורניר כולל משחק של ארבעה רובוטים מכל קבוצה, המשחקים בו זמנית. את ההוראות המפורטות תוכלו למצוא במדריך הזה. צפייה במשחק האליפות בין הקבוצה היפנית לגרמנית ממחישה מצד אחד כמה הטכנולוגיה נמצאת בחיתוליה, אולם המשחק שוטף ורציף, הקהל הרב מעודד את הרובוטים (כאילו שאכפת להם מהעידוד), ויש קטעים משעשעים רבים.  קחו בחשבון שהסרטון כבד למדי ועלול לקחת זמן עד שירד למחשבכם והמשחק מתחיל רק אחרי כדקה וחצי של הקדמה.
בעמוד משחקי האליפות של שנת 2005 תמצאו בנוסף למשחק הגמר גם משחקים אחרים בטורניר, וניתן למצוא סרטונים קצרים יותר ו/או באיכות נמוכה יותר .

Robocup Aibo - team

Robocup Aibo
רובוטים מסוג Aibo משחקים כדורגל

 
תחרויות רובוטים נוספות
באולימפיאדת הרובוטים תמצאו ענפי ספורט מעניינים ומוזרים כמו טיפוס חבל, סומו והיאבקות מסוגים שונים, מירוצים, כדורגל ועוד, כפי שניתן לראות ברשימת הקטגוריות המלאה. הבעייה באולימפיאדה זו, כמו גם כמעט בכל קרבות הרובוטים בתוכניות הטלוויזיה, היא שהרובוטים אינם עצמאיים אלא נשלטים בשלט רחוק, כך שלא מדובר ברובוטים של ממש לפי ההגדרה שנתתי למונח רובוט במאמר הראשון בסדרה.
 
תחרות ריקודים לרובוטים מסוג AIBO - האמינו או לא, יש דבר כזה, והתוצאות מצחיקות למדי וממחישות את יכולות התנועה של הרובוטים החמודים האלו. בואו לצפות במתחרים באתר התחרות מבית סוני. לכניסה לסרטונים הזוכים, יש ללחוץ על הכתובת `The world`s first AIBO dance sensation unveiled!` הנמצאת משמאל.
 

AIBO Dance Contest

הזוכה במקום הרביעי והקליפ החביב עלי באופן אישי בתחרות

AIBO Dance Contest-DDR 

AIBO משחק ב- Dance Dance Revolution!

AIBO Dance Contest-Lights

שוב הדיסקו כאן!
(תמונות
המתחרים השונים בתחרות )

תחרויות רציניות יותר כוללות את התחרויות של DARPA - הסוכנות לפיתוח טכנולוגיות הגנה של ארה"ב לבניית רכב שיכול לנסוע ולנווט בכוחות עצמו ברחבי המדבר במסלול לא מוכר. כבר כתבתי על המירוץ הזה בעבר כמו גם על הייצוג הישראלי בתחרות. במירוץ של השנה שעברה אף רכב לא הצליח לעבור יותר מ- 12 קילומטרים. במירוץ שנערך השנה הצליחו חמישה מתחרים לחצות את כל 211 הקילומטרים של מסלול המירוץ. הזוכה יקבל פרס של 2 מליון דולר. לחצו כאן לפרטים נוספים.  זוהי דוגמה מצויינת למהירות בה מתפתחת הטכנולוגיה.
 
תחרויות אלו בתחום הטכנולוגיה מביאות אותנו אל הגבולות המוכרים ואל מעבר להם ומציגים יצירתיות ורעיונות חדשים. גם אם לכאורה נראה כי תחרות ריקוד לרובוטים היא שעשוע מטופש במקרה הטוב, הרי שבטווח הארוך הוכח כי תחרויות מסוג זה מאיצות את פיתוח הטכנולוגיה באופן משמעותי.
 
רובטים המשכפלים את עצמם
מדענים באוניברסיטת קורנל שבניו יורק, פיתחו רובוט היודע להרכיב רובוטים זהים לו מחלקים הנמצאים בחדר. הרובוט בנוי מארבע קוביות בלבד ולכל קובייה יש מעגלים חשמליים, מגנטים המאפשרים היצמדות לקוביות אחרות וקוד ממוחשב המכיל הוראות לבניית הרובוט, בדומה לתפקיד ה- DNA המצוי בתאים של יצורים חיים. תוך התנייעות עצמאית בחדר מלא בקוביות שכאלו יכול רובוט אחד לבנות רובוט זהה תוך מעט יותר מדקה. אותו רובוט יוכל לבנות בעצמו רובוטים זהים. אני ממליץ לצפות בסרטון ווידאו זה המציג את הניסוי במלואו וכולל שכפול של שני רובוטים.
 

Cloning Robot - Cube

יחידת בסיס ממנה בנויים הרובוטים

Cloning Robot - working

כך בונה רובוט אחד את הרובוט השני. התוצאה - שני רובוטים הבנויים מארבע קוביות כל אחד.
 אני ממליץ בחום לראות את הסרטון המדגים את הניסוי.
(התמונות מתוך האתר של אוניב` קורנל
)

לכאורה זהו ניסוי פשוט למדי - הרובוטים בנויים רק מ- 4 קוביות, הקוביות הנוספות נמצאות במקומות ידועים מראש, ומן הסתם הקוביות עצמן כבר מורכבות וכוללות את כל הרכיבים הדרושים. אולם זוהי התחלה של טכנולוגיה מופלאה. כמו מושבות חיידקים המשתכפלות וגדלות בהתאם לחומרים והאנרגיה שנמצאים בסביבתם, כך יוכלו הרובוטים להתרבות. מה שמעניין יותר הוא שבאמצעות טכנולוגיה זו, רובוטים יוכלו להרכיב את עצמם בצורה הטובה ביותר לביצוע משימה ספציפית, ולאחריה יוכלו להתפרק ולחזור לאוסף חלקיקים. דמיינו מצב בו נרצה לפתוח סתימה בצינור ביוב. נשפוך שק של חלקיקי רובוטים ובאמצעותם הרובוט יבנה את עצמו בצורה הטובה והיעילה ביותר לביצוע המשימה של פתיחת הצינור הסתום.
דוגמה אחרת היא שמירת אוסף חלקיקי רובוטים שכאלו בתחנת חלל. במקרה של פגיעת מטאור או יצירת קרע כלשהו במעטפת החללית, יוכל הרובוט לבנות את עצמו מאותם חלקיקים בדיוק במקום ובגודל המתאימים לסתימת החור, וכך במהירות וביעילות יסתייים אירוע שעלול היום לגרום לאסון כבד בנפש וברכוש.
 

Cloning Robot - DNA model

בעזרת טכנולוגיה זו ניתן יהיה בעתיד ליצור רובוטים מורכבים הרבה יותר

 
ניתן לחזות כי בעתיד יהיו קיימים רובוטים שידעו לתקן את עצמם ויוכלו לעבוד במקומות מסוכנים לבני אדם כמו במעמקי האוקיאנוס, בחלל ואפילו על כוכבים אחרים.
 
מידע נוסף: 
 
* המאמר המקורי מתוך אתר News.com
* מאמר מעניין בעקבות פיתוח טכנולוגיה זו - מתי ישתלטו הרובוטים על העולם? מתוך Netמגזין ואתר Ynet.
* תמונות וסרטונים של הניסוי מתוך אתר אוניברסיטת קורנל.
 
.....................................................................................................
 
ניתן לראות כי ברגע זה ממש עובדים אלפי אנשים על הדבר החם הבא בתחום הרובוטיקה. במאמר זה הבאתי דוגמאות לכמה מן הטכנולוגיות המעניינות ביותר הנחקרות כיום ברחבי העולם, וכמובן יש עוד דוגמאות רבות. כל אחד מהתחומים שהזכרתי כאן מעניין בפני עצמו, אבל מה שמעניין במיוחד הוא מה יקרה כאשר הטכנולוגיות יתאחדו. אז נמצא רובוטים חכמים העובדים בשיתוף פעולה ויכולים לבנות את עצמם בצורה החכמה ביותר או אפילו לשכפל את עצמם. נוכל למצוא ננורובוטים בעלי "מוח" מצרפי, שיאפשר להם לפעול כמו נחיל בתוך הגוף שלנו ולתקן פגמים שונים.
נוכל גם ליצור אנדרואידים שיראו, ישמעו וירגישו ממש כמו בני אדם ויוכלו לשמש כמשרתים האולטימטיביים, ולמרות שכביכול משתמע מדברי כאילו העתיד וורוד לחלוטין,  אני בטוח שלטכנולוגיה הזו יהיה גם צד אפל שעוד נותר לנו לגלות...
 
.....................................................................................................
 
זהו המאמר השלישי בסדרת הכתבות אודות הרובוטים. המאמר הבא יסקור את טכנולוגית הרובוטים בשירות הצבא ותעשיית הביטחון, ובמאמרים הבאים לאחר מכן אספר על הטכנולוגיות העתידיות וההשלכות של תחום הרובוטיקה על האנושות במאה העשרים ואחת.
 
אתם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה כדי לקבל עדכון אודות פרסום כתבות חדשות באתר. כל שעליכם לעשות הוא לרשום את כתובת האימייל שלכם בשורה הריקה מצד ימין למעלה תחת הכותרת "נשארים מעודכנים". ניתן להסיר את עצמכם מרשימת התפוצה בכל עת.
 
אם נהנתם ממאמר זה, תמצאו עניין גם במאמרים הבאים שפורסמו באתר:
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמנון כ אלא אם צויין אחרת