1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

אלחוט הסערה – סיפור לשבת

אלי (שם בדוי) היה אלחוטן בגדוד 776655 (המספר האמיתי שמור במערכת מטעמי ביטחון שדה) שהיה ידוע באוגדה כ-"גדוד הסערה".
גדוד הסערה היה ידוע כגדוד המוצלח ביותר ואלי היה האלחוטן המוצלח ביותר בגדוד.
את רוב ההצלחה של הגדוד ניתן היה לייחס למג"ד גדי (שם בדוי גם כן) שדקדק כחוט השערה בכל נושא ונושא כולל הקפדה מקסימלית על אורך שיער מינימלי על ראשם של חיילי הגדוד.
 
חלק  מההצלחה של אלי אפשר היה ליחס גם למג"ד גדי – כי גם עם האלחוטנים הוא דקדק כחוט השערה – אבל את רוב הצלחתו זקף אלי לזכות חושיו הטבעיים המחודדים והעפרונות המחודדים לא פחות בהם השתמש לכתיבת הערות בשיעורי הקשר.
 
פרט להצלחתו כאלחוטן היה אלי גם צלף מוכשר – הוא היה ידוע בגדוד (ובפיקוד כולו) ביכולתו לקלוע אל השערה בלא להחטיא.
שילוב שתי תכונות אלה גרם לאלי לזכות בתעודת חייל מצטיין שנתיים ברציפות.
 
יום אחד זימנה פנינה הפקידה של גדי את אלי לפגישה אצל גדי. לשאלתו של אלי אמרה פנינה כי היא לא יודעת במה בדיוק מדובר, אך להבנתה מדובר כנראה בתעודת הצטיינות נוספת יחד עם הצעה מפתה במיוחד לשירות קבע ארוך טווח.
באופן יוצא דופן הפגישה נקבעה לא במשרדו של גדי אלא בפיקוד בירושלים – דבר שגרם לאלי לחשוב כי מדובר הפעם בהצטיינות לא רק ברמת הגדוד כי אם ברמת הפיקוד.
 
יום הפגישה הגיע. בלילה הקודם קיבל אלי אפטר ולכן ישן בבית הוריו בתל-אביב. מרוב התרגשות הוא לא יכול היה לישון – לאחר שהתעורר כל רבע שעה הוא יצא מהמיטה כבר בחמש בבוקר ובחמש וחצי היה לבוש, מגולח ומצוחצח ומוכן לצאת לדרך.
 
היה זה יום ינואר קר עד סוער. החזאים הבטיחו "סופה" שתכלול שלג בירושלים וגשם עם רוחות עזות במישור החוף.
הבוקר בתל-אביב באמת היה קר – מד הטמפרטורה במכונית של (אבא של) אלי הראה 8 מעלות בלבד (מעל האפס). השמיים היו מעוננים אבל גשם לא ירד ואלי היה בטוח שיספיק להגיע לפגישה ללא בעיה – בכל מקרה היו לו קצת יותר משלוש שעות לעבור את המרחק הלא גדול מתל-אביב לירושלים.
 
הדרך עברה בקלות עד מחלף לוד שם נתקל אלי בפקק בלתי צפוי. התנועה פשוט נעמדה. אלי חיכה וחיכה... הוא פתח את הרדיו ושמע שכביש אחד נחסם לתנועה בשל חשש לשלג בירושלים. המשטרה לא רצתה ליצור בעיות בכביש בגלל כל הסקרנים שרצו לראות את השלג ולכן הקדימה תרופה למכה.
 
מחוסר ברירה ירד אלי לכביש 443 והתחיל לזחול לכיוון ירושלים. התייעצות עם וייז הראתה לו שהוא יגיע בדיוק בזמן לפגישה – לכל היותר יפספס את השעה היעודה כחוט השערה.
אבל אחרי חצי שעה נוספת (ו-10 ק"מ) על הכביש התנועה נעצרה לחלוטין שוב.
מסתבר שהמשטרה החליטה למנוע בעיות גם בכביש 443 והתחילה לכוון את הנהגים לאט לאט (אבל מאוד לאט) חזרה לכיוון תל-אביב.
שערותיו של אלי סמרו בכעס. הוא לא היה מוכן לוותר על הפגישה המבטיחה כל כך בירושלים רק בגלל סערה קטנה!
 
אלי ירד לשוליים וניגש ברגל אל השוטר שכיוון את התנועה. הוא שאל אותו איך הוא יכול להגיע לירושלים והשוטר הודיע לו בפשטות שאין כל דרך לעשות זאת – הוא חייב להמתין לשוך הסערה.
אלי הסביר לשוטר כי בטחון המדינה מונח על הכף. "אני האלחוטן המצטיין של גדוד הסערה" – הוא אמר לשוטר – "ואני חייב להגיע לירושלים כדי לפגוש את המג"ד שלי!"
השוטר לא התרשם. הוא ענה: "אני שוטר הסערה ואני חייב למנוע בעיות בדרך לירושלים בכל מחיר!"
 
אלי ניסה להתווכח עם השוטר אך לא הצליח להזיז אותו אפילו כחוט השערה מעמדתו. הוא חזר לרכב וחשב מה לעשות. לפתע עלה בדעתו רעיון נועז. רובה הצלפים שלו היה איתו. אם הוא יסתתר, יכוון את הרובה בזהירות אל מעבר לכתפו של השוטר ויירה – השוטר בוודאי יזוז מעמדתו ואלי יוכל להמשיך בדרך לירושלים ללא פגע.
 
נכון שהייתה סכנה מסוימת בתכנית הזאת, אבל אלי כזכור היה צלף מצטיין והוא ידע שהוא יכול לירות בלי להחטיא – כלומר בלי לפגוע – באף אחד.
הוא לקח את הרובה, הסתתר מאחורי סלע בצד הדרך והחל לסרוק את השטח דרך כוונת הצלפים שלו.
מה רבה הייתה הפתעתו כשהוא זיהה בכוונת את גדי המג"ד!

הוא כמובן וויתר על תכניתו הנועזת וניגש לדבר עם גדי. מסתבר שגם גדי ישן בתל אביב ולא היה יכול להגיע לירושלים.
הוא נאלץ לדחות את הפגישה לאביב וכך, בזכות הסערה,  ניצל אלי מחתימה על קבע – אליה הוא היה קרוב כחוט השערה.
 
מוסר השכל: אליהו הנביא עלה בשערה השמימה, אבל אלישע נותר קירח מכאן ומכאן.
(אני יודע שמוסר ההשכל לא קשור לסיפור, אבל הוא קרוב אליו כחוט השערה – בחוסר ההגיון ובעיסוק בסערה)
 
שבת שלום!
 
 
והרשומה המומלצת היא – עת סיכומים - בבלוג של קטנים כגדולים
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

62 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת