44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מערכה שלישית

משחק החיקוי/התיאוריה של הכל

17/01/2015

במקור: The Imitation Game

במאי: מורטן טילדם
שחקנים: בנדיקט קמברבאץ', קירה נייטלי, מת'יו גודי
שנה: 2014
אורך: 114 דקות 
ז`אנר: דרמה
 

במקור: The Theory of Everything

במאי: ג'יימס מארש
שחקנים: אדי רדמיין, פליסיטי ג'ונס, צ'ארלי קוקס
שנה: 2014
אורך: 123 דקות 
ז`אנר: דרמה
 
אחד הז'אנרים הפופולריים ביותר בתחום סרטי האוסקר הוא ז'אנר הביוגרפיות. קחו דמות שעשתה משהו שנחקק בדפי ההיסטוריה, להקו שחקנים איכותיים, הכניסו לסרט סיפור מרגש על אדם שכנגד כול הסיכויים הצליח לשנות את העולם, הכניסו קיטש והאוסקרים כבר בידיים שלכם! (או לפחות המון מועמדויות בידיים שלכם!).
 
השנה במרוץ האוסקר יש לנו 2 (!) ביוגרפיות מלאות קיטש ודורשות אוסקר על אנשים בריטיים ששינו את העולם ונחקקו בהיסטוריה. הראשונה היא 'משחק החיקוי', ביוגרפיה על אלן טיורינג (בגילומו של בנדיקט קמברבאץ'), ממניחי היסודות למדעי המחשב. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא ניסה ביחד עם עוד אנשים לפצח את ה'אניגמה', מכונת ההצפנה של הצבא הגרמני. בזכותו אגב יש לנו מחשבים וגם מלחמת העולם השנייה התקצרה בלפחות שנתיים לפי ההערכות.
 
אך מה, טיורינג גם היה הומוסקסואל ובזמנו זה היה סוג של פשע. אז עליו להחליט מה הוא מעדיף: כמה שנים בכלא או טיפול שיידכא את ההומוסקסואליות שלו.
 
עכשיו, 'משחק החיקוי' הוא לא סרט רע, הוא מבדר בהחלט. מורטן טילדם מביים את הסרט ביעילות רבה ששומרת על עניין במתרחש. 114 הדקות של הסרט עוברות בקלילות. בנדיקט קמברבאץ', שעד עכשיו גילם בעיקר אנשים מרושעים מאוד ואנשים חכמים עד כדי חשד לאספרגר, מגלם הפעם איש שהרבה יותר קרוב לאנושיות משאר תפקידיו. כדי להתנער מתדמית הממתק לפאנגירלס שלו, הוא מגלם הפעם תפקיד רציני ודרמטי. אני לא בטוח שהייתי נותן לו אוסקר, אבל הוא משחק מעולה ומפיח חיים בדמות שלו. גם קיירה נייטלי, למרות המבטא המעט צייצני, משחקת נהדר.
 
עד כאן הכול בסדר. רק מה, 'משחק החיקוי' זה סרט שבברור רוצה אוסקרים, הרבה מהם. לשם כך כול ניסיון לעשות משהו מעט יותר מאתגר או קשה בסרט מרוכך לחלוטין ומוגש על כפית סוכר. טיורינג היה הומוסקסואל, אבל בסרט זה רק נרמז. כנראה כדי לא לעורר אי נוחות בחברי האקדמיה שעלולים להצביע לסרט אחר. כשקיירה נייטלי אומרת משפטים כמו 'לפעמים האנשים שלא שמים עליהם הם אלה שמשנים את העולם' (בחיי) כבר יכולתי לראות אותה בעייני רוחי מניפה פסלון. גם מהלכי התקדמות הסיפור לא מכילים משהו בלתי ניתן לעיכול. זה הופך את הסרט לכזה שגם סבתא שלכם תוכל להנות ממנו. מי שמחפש קולנוע מאתגר ושובר מוסכמות עדיף שילך לסרט אחר.
 
מהצד השני יש לנו את 'התיאוריה של הכול'. הפעם מדובר בביוגרפיה על סטיבן הוקינג (בגילומו של אדי רדמיין), הפיזיקאי עם ניוון השרירים שפרסם את הספר 'קיצור תולדות הזמן', ועל יחסיו עם אשתו ג'יין (פליסיטי ג'ונס).
 
בעוד ל'משחק החיקוי' יש בימוי יעיל ותסריט מעצבן, ל'התיאוריה של הכול' יש בימוי בסדר פלוס ותסריט יעיל. נראה שמי שכתב את התסריט התעניין בלהעביר את סיפורו של סטיבן הוקינג למסך ולא חשב רק על האוסקרים שהוא הולך לקבל, מה שהופך את הסרט לפחות מעצבן. יש כמובן קיטש וגם כמה קטעים נמרחים, אבל הם לא מפריעים יותר מדי לקצב של הסרט.
 
הצילום של הסרט גם ראוי לציון בכך שהוא מאוד יפיפה (אם כי הוא לא עוצר נשימה כמו ב'מר טרנר' המוקרן באולם הסמוך אליו). יש כמה סצנות שהם בכחול משום מה, אבל הסצנות האלה הם השיא של הסרט מבחינת יופי ויזואלי. 
 
דווקא בתחום המשחק מגיע לסרט אוסקר והוא לאדי רדמיין שעושה עבודה נהדרת בגילום סטיבן הוקינג. הוא אמין לחלוטין והמאמץ שלו לחקות את דפוסי ההתנהגות של הוקינג ראוי להמון הערכה. פליסיטי ג'ונס חמודה מאוד כאשתו ג'יין וכול שאר השחקנים בסרט הם בסדר פלוס כזה.
 
בסופו של דבר גם 'משחק החיקוי' וגם 'התיאוריה של הכול' הם הביוגרפיות דורשות האוסקר הקיטשיות הממוצעות. אף אחד מהם לא ייחודי מספיק כדי שהם יתבלטו אחד מעל השני, למרות ששניהם סרטים מבדרים בהחלט. עכשיו רק צריך לחכות ולראות כמה אוסקרים הם יילכו לקבל.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עוף בשומשום אלא אם צויין אחרת