00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

הגוש

 

 

 

הגוש התגלה בבוקר רגיל לגמרי. השכמתי בשעה עשר, שום דבר לא יכול להקים אותי בשעה כה מוקדמת אלא כאב. אז כאב. ובאופן ספציפי – הציצי השמאלי כאב. שיניתי תנוחה, הציצי חדל לכאוב, וכמובן השלמתי שעות שינה עד אחת וחצי. שתיתי קפה שחור של נחל'ה, עם הל, הרגשתי ערביה מאושרת. אלא שהציץ השמאלי הרביץ דקירה חשמלית, עד כי קפצתי מעל כסאי וגם שפכתי קפה שחור ורותח של נחל'ה על היד הימנית שלי. הרגשתי ערביה עם כוויה. אז עלה על דעתי למשש את הציץ המקפיץ. ואי דה מינה, בתוך הציץ רובץ גוש גדול, אבל ממש גדול וכואב למגע.ישר צלצלתי לזמן לי תור לרופאה. בזימון נתנו לי תור לעוד חודשיים. אמרתי לפקידה – אני עם גוש, גוש גדול, גוש כואב. אמרה טוב, בואי מחרתיים.

מחרתיים הגוש ואני הולכות לרופאה. הרופאה ממששת את הגוש, קוראת לרופאה אחרת שגם היא עושה כנ"ל. שתיהן מרוצות מאד מהגוש, שלא מראה שום סימנים של ממאירות. אז אחת מהן בודקת באולטרה סאונד והאולטרה סאונד יבורך שמו אומר אף הוא "לאשה זו יש גוש אבל הוא גוש "טוב". אי לכך, האשה נשלחת הביתה, יחד עם הגוש, ומתבקשת לחזור לבקורת בעוד שלושה חודשים. מכאן האילך הפציינטית הגושית קמה כל בוקר ולפני "בוקר טוב" לעולם, היא ממששת את הגוש לדרוש בשלומו. הגוש גדל לדעתי עוד ועוד, וגם כואב היטב. מאחר שהגוש הופך לנושא שיחה עם חברותיי, מסתבר שלכל מיני חברות היו ציסטות בשדיים שחלפו מאליהם. אני שאלתי את הרופאה האם העובדה שהגוש כואב נותן מקום לאופטימיות והיא אמרה שכן, כי סרטן בדרך כלל אינו כואב.

כך חלפו שלושה חודשים, וממגיע זמני לחזור לבדיקה. שתי הרופאות בודקות, מסכימות שהגוש גדל פי שניים, למרות שאיפיוניו האחרים לא השתנו, ואין שום סימנים בבלוטות הלימפה. אבל מאחר שהגוש גדל, הוחלט על דעת הרופאות לקחת ביופסיה. הביופסיה היא פרוצדורה פשוטה: מזריקים לידוקאין 2% לשד במחט דקיקה , זה לא כואב, ותוך שניה אפשר לחבוט בשד במקל גולף ולהעיף אותו לבור קרוב, והשד אדיש לגמרי ולא מצייץ. עכשיו מחוררים את השד בסכין קטנה, ודוחפים פנימה מעין מתקן פלסטי עם חוד שמשנים את כיוונו בתוך השד, ובאמצעותו מוציאים חלקים מהגוש. הנשאב אינו נוזלי אלא רקמה של ממש.

או.קיי. עכשיו יש לחכות עשרים יום עד שתגיע תשובת המעבדה.

הרופאה שרואה כמה קשה לי להתארגן על הנסיעה אליה, אומרת שכדי לקבל את התשובה אני יכולה לשלוח נציג מצידי.

וכך אני שולחת את חברתי הטובה, ומחכה לה בבית. אני מרגישה בפעם ראשונה מתח מסויים: היא כבר ודאי יצאה מן הרופאה, מן הראוי שתצלצל רק להגיד שזה לא סרטני. אבל היא לא מצלצלת. כשהיא דופקת סוף סוף בדלת ונכנסת – אני רואה על פניה:

סרטן.

 

הפינה של עומר 4

עומר הגיע לסבתא. מה יש להגיד על יצור קטן מושלם. שגם דומה לסבתא, כשהיתה ילדה מאד יפה, וגם חכם-אש ומוכן להתחבק ולהתנשק, וסבתא מאד היתה רוצה להמשיך ולראות אותו גדל ופורח, אבל סבתא תראה רק מה שאדושם יחליט בשבילה לראות, ועד עכשיו אדושם לא היה הכי נדיב עם סבתא.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

130 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת