88
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של בתיה דורון

מבשלת, מצלמת, מטיילת, כותבת, מסקרת

קוד חופשי

פתחתי בלוג נוסף, אשמח אם תרשמו לקבלת עדכונים

  http://batyadoron.blogspot.co.il/

המהפך שלי

אני רוצה להקדיש את הרשומה הזו לעצמי ולספר כאן על המהפך שעברתי בחודשים האחרונים.

הצלחתי להוריד ממשקלי כ-15 קילו על ידי כך ששיניתי את הרגלי האכילה שלי. לא דיאטה, פשוט שינוי הרגלי האכילה.

מכאן אני אומרת לכולם את מה שאני אומרת לעצמי, שכל שינוי שאנחנו מבקשים לעשות, הוא בידינו ותלוי אך ורק בנו.

טוב זה לא סוד, כל מי שמכיר אותי, יודע שאני ואוכל חד הם, היכן שיש אוכל, אני שם, אוהבת לאכול, אוהבת לנסות אוכל חדש ולראייה הבלוג שלי שנפתח מהסיבה שרציתי לשמר את המתכונים שלי. אני ממשיכה בניהול המטבח שלי כרגיל עם הבישולים האהובים על בני המשפחה שלי.

אתוודה ואומר שהמשקל עד לאותה נקודת זמן שהחלטתי לעשות שינוי, לא הפריע לי, טיילתי, צעדתי קילומטרים, רקדתי, וזה גם לא פגע בבריאות שלי.

אממה - הבגדים. נמאס לי ללבוש בגדים בצורת אוהלים, ולרוב בצבע שחור, כי שחור זה מרזה. רציתי משהו אחר.

אז בחודש אפריל שנה זו החלטתי שזהו זה ואני רוצה לעשות שינוי בתזונה. לא ידעתי איך לעשות את זה אבל באותה נקודת זמן, ידעתי שזה או עכשו או לעולם לא והפעלתי נחישות כלפי עצמי לעשות את זה וגם לבדוק עד כמה אני רצינית כלפי עצמי.

חשבתי לעשות שינוי בתפריט שלי ולאכול בריא: קמח מלא, אורז מלא, ירקות ופירות אין בעייה כי אני אוהבת ומשלבת אותם בארוחות היומיומיות. גם שתיית מים לא היתה בעייה כי אני שותה בין 1.5 ל-2 ליטר מים במהלך היום וספורט כידוע אני עושה אז גם אין בעייה. רק האוכל.

הרגשתי שאכילת ה"מלאים והבריאים" לא רק שלא עושה לי טוב, גם לא השגתי את המטרה שאליה כיוונתי והבנתי שהאוכל הבריא והמלא הזה לא מתאים לי.

לרגע חשבתי שאולי לא אצליח לעולם לעשות את מה שחשבתי, כי אם המזונות הבריאים לא עוזרים, אז מה כן יעזור? אבל עודדתי את עצמי לא להתייאש.

הפסקתי מהמזונות הבריאים וחזרתי למזונות הרגילים אבל עם שינוי שסיגלתי לעצמי ושאוכל לעמוד בו.

החלטתי לנסות לאכול כל 3 שעות בערך, משהו קטן. בצהרים ארוחת צהרים רגילה, בערב לא לאכול 3 שעות לפני השינה. לא תמיד אני מצליחה לשמור על הסדר הזה, אבל ראיתי שזה מצליח ואני משיגה את המטרה וכבר מתחילה לקבל מחמאות אז זה דירבן אותי להמשיך וכאן הבנתי שזו הדרך הכי מתאימה לי.

כמובן שאי אפשר בלי ספורט, ירידה במשקל חייבת להיות מלווה בספורט. מי שמכיר אותי יודע שכל חיי אני בספורט: בנעורי שיחקתי כדורגל, הייתי מגן ימני בקבוצה, לאחר שנישאתי רקדתי ריקודי עם עד ההריון של הבן הקטן (שכיום בן 23). ההריון קטע את זה ויצאתי מריקודי עם לגמריי. שיחקתי כדורסל בקבוצה של המשרד והתחלתי לעשות הליכות ברגל, משתדלת 3 פעמים בשבוע כשעה וחצי של הליכה (גם זה לא תמיד יוצא לי, אבל לא מפסיקה), לאחרונה אני פעם בשבוע בחוג של ריקודים כורדיים וגם זה עושה לי טוב, אם אני לא עוסקת בספורט, מרגישה כאבים בכל הגוף, כי הגוף שלי כבר רגיל לפעילות ספורטיבית, עם או בלי 15 קילו.

הטיול שלי לארצות הברית בחודש מאי שנה זו קטע את התוכנית שהתחלתי בה, כי ידוע שבטיולים, אין את האפשרות כמו שיש בבית. לא הצטערתי על כך, רציתי להנות שם וחלק מההנאה בשבילי זה אוכל כמובן (למרות שאני אוכלת רק כשר בלי הרבה אפשרויות ובכל זאת זה נקטע) וגם כי ידעתי שברגע שאחזור לארץ אני ממשיכה את התוכנית שלי, וכך היה.

מה שאני רוצה להגיד בסופו של דבר שהצלחתי לעמוד ביעד שהצבתי לעצמי ואפילו מעבר למה שציפיתי, אני גאה בזה וטוב לי עם זה, אני ממשיכה את מה שכבר הגוף שלי הורגל אליו ואני רוצה לתת כח לכל מי שרוצה ומבקש לעשות שינוי ולהגיד ולהוכיח שזה אפשרי והכל תלוי רק בנו.

בחרתי להביא כאן כמה תמונות שלי מהשנים האחרונות עד ממש לשבוע זה כדי להראות את התהליך שעברתי.

אתם תראו ברוב התמונות שאני עם הרבה שחור, שהרי כפי שאמרתי, שחור מרזה.

בטיול בצפון

עם אחיותי ואמא שלי ביום הולדת שלי, באוקטובר 2013

באילת לפני שנתיים, כי שחור זה מרזה

עם חברים בפיקניק

בהשתלמות בטבריה לפני שנתיים עדיין עם השחור המרזה

בחצר של חברה שלי 

עם אחיותי ואמא שלי בחיפה

אני אמא של חתן, גם כחול ידוע כצבע קצת מטשטש, בסוף שנת 2013

זה לא מנע ממני לעשות ספורט אתגרי

בטיול בארצות הברית בחודש מאי השנה, המהפך נקטע באופן זמני

חוזרת לארץ וממשיכה - מתחילה לראות שינויים והמחמאות לא מאחרות לבוא. בשלב ראשון עברתי לשמלות, איזה כיף, עושה חשק להמשיך

בחודש ספטמבר האחרון בסימטאות שכונת ימין משה בירושלים

באירוע בלוגרים, עם חברותי הבלוגריות רותי מבלוג היצירה של הלב וסיגל מהבלוג סיגל ברמר אפיה ביתית 

 בעוד אירוע בלוגרים

בתחילת חודש נובמבר האחרון בטיול בעיר צפת

כאן בטיול בגואטמלה בחודש נובמבר, כאן דווקא הצלחתי לשמור

ורוקדת

ועושה הליכות

ומשנה כמעט את כל הקולקציה: ממכנסים ובגדים שחורים, לשמלות ובגדים צבעוניים 

וזו תמונה מהימים האחרונים בתל אביב

לסיכום, את הרשומה הזו העליתי גם על מנת לתת לעצמי חיזוק כדי לשמור על מה שהשגתי ולהמשיך באורח החיים הזה וגם כדי להראות לכולם, שזה אפשרי.

וידוי: הרשומה הבאה כנראה גם תהיה עלי. בשבוע הבא אני מקבלת פרס של עובדת מצטיינת. זו לא הפעם הראשונה שאני מקבלת את הפרס הזה בכל שנות עבודתי והחלטתי שאני רוצה להקדיש גם לפרק הזה בחיי רשומה בבלוג.

 תודה לכל מי שביקר והגיב לי בבלוג

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

102 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל בתיה דורון אלא אם צויין אחרת