00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רשימות לא חשובות על קולנוע

סיכום 2014- 10 הופעות נהדרות: השנה של מריון קוטיאר

2014 הייתה השנה של מריון קוטיאר על מסכי הקולנוע, היא אומנם לא הופיעה באלפי סרטים כמו נגיד סקרלט ג'והנסון או טילדה סווינטון אבל בשתי הופעות פשוטות היא הצליחה להוכיח בקלות שהיא השחקנית הצעירה הטובה ביותר שעובדת כיום. עם כריזמה ויכולת שאין שני לה. 

ואיך אנחנו יודעים את זה? עצם העובדה שאנחנו בכלל מכירים אותה. קל מאוד להכיר שחקנים הוליוודים שמרוחים על כל סרט שהוא, אבל כאשר אתה מכיר שחקן זר ממדינה זרה כנראה שהוא עשה משהו ששווה תשומת לב. בין אם זה לעבוד אם הבמאים הכי נחשבים, להופיע באיזה בלוקבאסטר שהחליט להמר עם השחקנים שלו או במקרה של קוטיאר - לזכות באוסקר משום מקום אבל בצדק רב. 

למרות שהקריירה של קוטיאר התחילה עוד בשנות ה90 עם סרטים צרפתיים מוכרים יחסית כמו "טקסי" או "נראה אותך אוהב"  הקריירה שלה עלתה רמה בחינת ההכרה הבינלאומית עם "החיים בורוד", הביוגרפיה של אדית פיאף. השנה היא 2007 ועוד פעם מתחילה מנגינה מוכרת על שנה "חלשה" בקטגוריה כזאת או אחרת, לרוב של שחקניות נשים. ולמרות זאת כאשר מוקראים המועמדים, קשה בדיוק לראות לאן נושבת הרוח עם המועמדיות שהוכרזו. אבל ההופעה הכובשת של קוטיאר הייתה בקלות ניצחון ענקי וזכתה באוסקר (שזה החלק הפחות חשוב, נדמה לי) ובעיקר בפרסום ומודעות. שבע שנים עוברות, וקוטיאר מנסה לפתח קריירה הוליוודית שלא מצליחה לפרוח. בין הופעות מכנאיות אצל כריסטופר נולאן והופעה לא מוצלחת במחזות זמר קשה להגיד שהיא מצליחה להופיע בעוד הופעה שמשאירה חותם רציני עם הקולנוע האמירקאי (למרות שוודי אלן התקרב לכך, בסרטו "חצות בפריז"). ההופעה הבאה שכולם מהללים היא "חלודה ועצם", שבה היא משחקת אישה שאיבדה את רגליה וגם שם היא זכתה לשבחים מקיר לקיר למרות שלטעמי הסרט לא הצליח להחזיק אותה. 

והשנה קוטיאר זנחה לחלוטין את הקולנוע ההוליוודי ויצאו למסך שני פרוייקטים שבהם היא השתתפה - המהגרת, מלודרמה בסגנון הישן של הוליווד ויומיים ולילה סרט בלגי של האחים דרדן. 

המהגרת הוא הכי מלודרמה שאפשר, עם רגשות גדולים וכמויות בלתי נגמרות של סבל. עם זונות רחוב חסרות מזל, אפשרויות לעתיד טוב שמתמסמסות לנגד עיניה בגלל קטנותם של בני האדם שמסביבה ובעיקר עם צילום יפהפה, תפאורה מדהימה ותצוגת משחק מושקעת מכל המעורבים בדבר (קוטיאר משחקת לצידם של ג'רמי רנר וחואקין פיניקס). גם לסרט עצמו לא היה חיים קלים לאחר שהמפיץ שלו ישב עליו שנה ללא מטרה נראית לעין ואז שיחרר אותו באמצע השנה בלי קשר לכלום, ובין שתי ההופעות הנהדרות של קוטיאר השנה הוא האחד הטיפ-טיפה פחות טוב אבל גם במצב הזה עדיין מדובר בהופעה מלודרמטית נהדרת של אישה שרק מנסה לשרוד ומגלה בצורה הקשה לגדל עור של פיל ותכסיסים אפלים בעולם קשה. 

יומיים ולילה לעומתו, הוא סרט אירופאי שמצולם במצלמה ידנית ועוקב אחרי פועלת במפעל שמנסה להשיג את עבודתה. כמעט ההיפך הגמור מהגרנדיוזיות של ההופעה הקודמת, בסרט שמובטח שלאנשים לא יהיה כוח אליו אלא אם הם מוכנים לקולנוע קצת שונה אבל בקלות אחת מההופעות הטובות של השנה. מה שמרתק בסרט הוא לא הניסיון לתאר את קושי החיים שלה או את המאבק שלה באנשים אחרים. המאבק האמיתי שמתרחש בסרט הוא קוטיאר מול עצמה והדכאון שלה. הדיכאון שהיא נמצאת בו משפיע על כל רמ"ח איבריה והסרט, יותר משהוא קרב על מקום עבודה הוא קרב על המוטיבציה להמשיך ולהיאבק. כל מפנה בסיפור יכול לשבור אותה לחלוטין או להרים אותה וקוטיאר נותנת לכל תנודה שכזאת להיות מורגשת בעוצמה הנדרשת. אם זה קטן, אז בקטנה ואם זה גדול מדי, אז היא מתפרקת. בניגוד לדמותה בהמהגרת שלומדת איך להתמודד בתכסיסים ובעור פיל, דמותה ביומיים ולילה מתמודדת עם המצב גם בזכות וגם למרות הרגישות שלה וככה יוצאת מהסרט זוכה אמיתית, והשחקנית שהייתה לה את השנה הטובה ביותר על מסכי הקולנוע. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת