00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

אנורקסיה-משפחה בכאב מתמשך

 

 

 

 

 

הכרתי אותו לפני למעלה מחצי שנה, ימים ספורים אחרי שנרשמתי באביב האחרון למכון הכושר. הרזון האנסופי שלו קלט את עיני ומאז לא יכולתי להרפות עוד ממנו.  עשיתי הכל כדי שמבטנו יפגשו על ובין המכשירים כדי שאוכל לפתוח עימו בשיחה. ברגע שזה קרה מהר מכפי שציפיתי, הדרך ליחד שלנו היתה סלולה וקלה.

הוא רק בן 19.5 חולה אנורקסיה מאז גיל 16. בקיץ שעבר הוא אושפז לראשונה במחלקה בשיבא ויצא אחרי חודשיים. הוא "רק רצה" ריבועים בבטן. מאמן הכושר שלו אמר משפט או שניים בנדון והנער החל מדרדר. התוצאות החלו להגיע, הכל חרג מפרופורציה והירידה למטה היתה תלולה ומהירה. נער בגובה 1.75 ששוקל פחות מ40 קילו זה מראה קשה. "שלד מהלך" הקצנתי בהגדרה שלי בתוכי פנימה.  התמדנו להיפגש מידי בקר, אני כדי לרפא את מראה הגוף הרופס שדבק בי אחרי שזנחתי אותו לנוכח פציעה והוא כדי למלא את האובססיה בהתמכרות למודל הרזון מבלי שאכל ולא שתה ימים שלמים. 

אף פעם לא פגשתי את המחלה כל כך מקרוב. הכרתי אותה בעקיפין דרך קרובת משפחה דיאטנית קלינית מומחית בהפרעות אכילה שעבדה שנים במחלקה המפורסמת בשיבא. השיחות איתה תמיד היו ליד ולא ספציפית. הפרעות האכילה אינן זרות לי. אני מכירה אותן מתוך ההתנהלות אישית בטווח הנמוך שלהן, אבל את מה שראיתי אמש מעט אחרי כניסת השבת כאשר הגעתי לבקר אותו במחלקה להפרעות אכילה בשיבא, אני לא יכולה לשחרר עד עכשיו.

ראיתי ילד שבור שרוצה להבריא ומפחד, שרוצה לאכול ומפחד, שרוצה לאכול ולא מעז, "ילד" שטוען שלעולם לא יצליח לשנות את המחשבות שלו בנוגע למראה טוב או לא טוב. "את מבינה", הוא אמר לי:  "אם אומרים לי שאני רזה וכחוש אז אני מאושר, זה מה שעושה לי טוב, אם אומרים לי שאני נראה מעולה ועליתי במשקל זה ממש דכאון עבורי. " אני חצוי בין הרצון להבריא לבין הרצון להיות רזה כזה."

אנורקסיה היא מחלה קשה. היא נמצאת קודם כל בראש ואחר כך בגוף שם היא הורסת כל חלקה טובה. באנורקסיה אנשים המרעיבים את עצמם משוכנעים שיהיו מאושרים ומוצלחים אם רק יוכלו להשיג מראה גוף מושלם המוגדר בתרבות ובחברה שלנו כגוף רזה. אלא שכולנו כבר יודעים  שהרזון לא מבטיח את האושר. ככל שהם מאבדים יותר ויותר ממשקלם מצבם הבריאותי מתדרדר וכתוצאה מכך הם חשים סבל נפשי רב ודיכאון. במקום לזהות את המלכודת לתוכה הם נכנסו הם ממשיכים בעקשנות לחיות בפנטזיה בה הם יכולים לשלוט בגופם וגם בחייהם. 

בשבועות האחרונים דובר בגנות האנורקסיה בתקשורת ובמהדורות החדשות בערוץ 10. ל' כיכב שם על המסך, הרצון שלו לקבל פומביות וחשיפה הם חלק מהמחלה. עדי ברקן מי שמנסה להוביל קמפיין הפוך נגד אנורקסיה ומרצה בנושאים והשלכות של דימוי הגוף גייס אותו לקמפיין שהוציא משרד החינוך לאחרונה. כבר ב 2010 דנה הועדה לזכויות הילד בכנסת על אידיאל היופי המוצג בתקשורת שמהווה מודל שלילי לחיקוי ובכך גורם לאנורקסיה בקרב בני נוער.

 

משפחתו של ל' מלווה אותו מאז פרצה המחלה. אני בקשר רציף עם אימו. הם יושבים לידו ובד בבד מנסים לנהל אורח חיים של שגרה, יש בבית ילדים נוספים.  הם נעים על הרצף שבין עבודה, בית, לימודים וביקורים אצלו במחלקה. הדרך שלו עוד ארוכה וממושכת, הפחדים ששקע בהם עמוקים וכואבים.

 

 

 

אמש נסעתי אליו עם מחברת הפתעות וחיזוקים מכל המתאמנים החברים מחדר הכושר, המכתבים רגשו אותו עד כלות. ככל ששוחחנו חילחל בי הכאב עוד יותר. הוא נסע איתי כל הדרך הביתה, הלך איתי לישון והתעורר איתי השכם בבקר כשהתיישבתי מול הצג. הוא נגע בי ולא עוזב. רוצה להאמין  שינצח, של' שלנו יחלים ויחזור להיות ככל הנערים החולמים אחר ההצלחה ולא אחר השקר.

שבת טובה.

 

 

 

הרשומה עולה במסגרת הנושא החם של הבלוגיה-דיאטות ומשקל.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת