00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג והצילומים של טואית

הטיול לקמצ'טקה (12) - הטיפוס על הר הגעש גורלי.

 

זה היה היום האחרון של הטיול והקשה ביותר. הקבוצה הקטנה (תשעה אנשים) שלנו היתה מורכבת מאנשים מבוגרים. הרוב בגילים בין 60 ל-70 והיו גם מעל 70.

היו בקבוצה אנשים לא כל כך בריאים, כולל אותנו שבאותה תקופה היו לנו בעיות בריאותיות ומאוד התלבטנו לגבי היציאה לטיול בכלל והתכנית לטפס על הרי הגעש בפרט.

בתוכנית המקורית היינו אמורים לנסוע ברכב מיוחד בעל עבירות גבוהה, למחנה, למשך יומיים עם לינה באוהלים ולטפס על שני הרי הגעש:  הר הגעש גורליי (Gorelii) שגובהו 1829מ'   והר הגעש מוטונובסקי (Mutonovski) שגובהו 2323מ'.

בגלל ש"הפסדנו" יום אחד עקב מזג האוויר הגשום (ושטנו על הנהר במקום) הוחלט לוותר על עניין הלינה באוהלים ולטפס רק על הר אחד, על הגורליי. אבן נגולה מעל ליבי. ממש לא התלהבתי לישון באוהל וטיפוס על הר אחד המתנשא לגובה 1829מ', בהחלט מספיק לנו.

 

ניתן להגדיל את התמונות ע"י לחיצה על הכפתור השמאלי של העכבר על התמונה.

 

היום התחיל עם גשם קל. יצאנו לדרך בנסיעה לכיוון דרום-מערב, אל המחנה שלמרגלות הר גורליי. הכביש ברובו בעל עבירות סבירה ולכן נסענו בואן 4X4 רגיל

ולא ברכב בעל עבירות גבוהה שמשמש לנסיעה בדרכים משובשות במיוחד.

 

                                            (צילום דרך חלון המכונית עם הטיפות על החלון)

 

 

זהו הרכב המיועד לנסיעה בדרכים בעלות עבירות קשה במיוחד

 

הסיבה העיקרית לסלילת הכביש הזה, לפחות בחלקו, היא הקמת תחנת כח תרמו-אלקטרית. תחנת כח זו מספקת 30% מתצרוכת החשמל של פטרופבלובסק.

                                                          עמודי החשמל והכבלים המוליכים את החשמל לעיר.

 

איתנו במכונית נסעו המדריך מהארץ, שני מלווים צעירים והטבחית שתדאג לארוחותינו. זו ישבה לה ליד הנהג ולא סגרה את הפה כל הדרך....

 

בדרך עברנו ליד מעיין הנובע מים מוגזים - סודה, והצטיידנו במיכל מלא.

 

 

מעיין נובע מים מוגזים

 

בדרך עברנו ליד הר געש מרשים - הר הגעש וולוצ'נסקי

ההר והנוף סביבו כל כך יפים. צילמתי מזוויות שונות:

 

 

 

 

 

 

משפחת נר הלילה   Chamerion angustifolium (Onagraceae)

 

 

 

 

 

 

 

מבט מקרוב על הצמחיה שצילמתי למרגלות הר הגעש:

 

 

    

            משפחת המורכבים        Anaphalis margaritacea (Asteraceae)

 

          משפחת הלועניתיים  Pennellianthus frutescens (Scrophulariaceae)

 

 

 

 

הגענו למחנה המטפסים:

אוהל "המסעדה" שלנו. אנחנו בהמתנה לפני העלייה על ההר.

 

 

כדי להגיע לפסגת הר הגעש שהתנשא לגובה 1829מ' יש לטפס לאורך מסלול של  10 ק"מ.

בפסגה מתוכנן מסלול נוסף של כשעתיים, בין שלושה לועות ואז צריך לרדת חזרה באותה הדרך. סך כל הזמן שתוכנן לכל המסלול הוא כ- 8 שעות...

על הגב נושאים תרמיל עם: בגדים חמים (כי למעלה קר מאוד) וכמה בקבוקי מים. את ארוחת הצהרים המתוכננת בפסגה, סחבו המלווים שלנו.

 

כפי שכבר ציינתי, היתה לנו התלבטות קשה לגבי הטיפוס. אריה סבל מכאבי גב שמתגברים במאמץ ולא היה אמור לטפס כלל. הצעתי לו שאשאר יחד איתו למטה, אבל הוא טען שחבל וכדאי שאעלה כדי שיהיו לנו צילומים, אבל איך שהתחלנו ללכת, הוא שינה את דעתו, לא עמד בפיתוי והחליט לעלות "כמה שיוכל". כדי להקל עליו, העמסתי  את כל הציוד שלנו בתרמיל אחד, על הגב המסכן שלי ויצאנו לדרך.

הדרך התאימה בדיוק להגדרה "דרך חתחתים"

 

 

 

בהתחלת העליה על ההר שני שלטים:

 

         

שלט אחד מבשר לנו שאנחנו נמצאים בשמורת פרטונקה והשני מזהיר אותנו מפני הסכנות שעל הר גורליי, שפרושו "השרוף" - Burnt

 

המטרה לפנינו:

 

 

ואנחנו מטפסים לקראתה

 

 

הצמחיה בגבהים משתנית:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                      בולדרים שעפו למרחקים עצומים מלוע הר הגעש בעת ההתפרצות

 

 

 

                מטפסים, מטפסים

 

                ככל שעולים מתחילים לזרום סביבנו פלגים מהפשרת השלגים.

 

 

 

       עוד ארוכה הדרך לפנינו... אנחנו מושכים ומושכים ועדיין יש עוד יותר משעה הליכה.

 

התחלנו לפגר אחרי הקבוצה. אחרי הפצרות מרובות השתכנעתי והתרמיל עובר לאריה.

 

                 נקודת השבירה. החלטנו שעד כאן מספיק לנו וחוזרים.

 

ישבנו לנוח ונהנינו ממראה הדרך אותה עמדנו לעשות בחזרה:

 

התחלנו לרדת. מולנו ניגלו נופים נהדרים:

 

 

 

 

 

 

פגשנו משטחים של פעמוניות

 

ונעקפנו ע:י מטיילים אחרים שסיימו מסלול והיו בדרכם בחזרה.

 

                           

 

על צלע ההר ממול מוטבעת דמות עגל (משלג)

 

 

            עוד מעט והגענו. מרחוק כבר רואים את הרכב שלנו והאוהל הצהוב.

 

בשארית כוחותי אני מטפסת להצטלם על לשון השלג

 

בדרכינו מקבל אותנו המחנה בזרי פרחים מהטבע:

               משפחת הבקעצוריים   Saxifraga merkii (Saxifragaceae)

 

 

Campanula lasiocarpa (Campanulaceae)

 

במשך שעות ארוכות חיכינו לקבוצה שתחזור ובינתיים נשנשנו פירות יבשים משקיות שחולקו לנו. 

המאמץ של העלייה על ההר היתה מוגזמת עבור אריה והוא שילם על כך ביוקר (תרתי משמע) כשחזרנו מהטיול.

 

בינתיים אגרתי מספיק כח על מנת להסתובב בעמק ולצלם את הפרחים היפהפיים

 

 

 

                         Saxifraga merkii (Saxifragaceae)

 

 

 

     משפחת הקטניות  Oxytropis kamtchatica (Fabaceae)

 

 

 

 

 

 

לאחר מספר שעות הקבוצה החלה להופיע. חמישה הצליחו להגיע עד לפסגה ועוד שניים, כמעט.

גבר אחד קל רגליים, שעלה ראשון נתקל בענן עשן גופריתי ועיניו צרבו, כך שהוא מיהר לרדת ואשה אחת מבוגרת מאוד, כמעט והגיעה, אך קרוב לפיסגה ויתרה וירדה עם מלווה צמוד.

אלה שהצליחו להגיע, נתקלו בענן סמיך שכיסה את ההר והפך את הצעידה עליו למסוכנת, כך שלאחר מנוחה וארוחה חטופה הם עשו את דרכם למטה. אבל הם השיגו את המטרה.

בינתיים המבשלת שהגיעה איתנו טרחה על הכנת "סעודת מלכים" עבורנו.

כשנכנסנו פגשנו שולחן ארוך, מלא כל טוב: מרק דגים ותבשילי דגים, סלט ירקות רענן וכמובן המאכלים ה"פשוטים" של קמצ'טקה, קוויאר ורגלי סרטנים.

 

 

                                          קעריות קוויאר

 

 

                                              רגלי סרטנים

 

לאחר הארוחה והמנוחה, עלינו על המיניבוס ונסענו למלון שבעיירת הנופש פרוטינקה ובכך ניצלנו משינה באוהלים שלפי מה ששוחחנו עם טיילים שפגשנו במקום, איננה תענוג גדול: חוסר נוחות, שירותים בטבע אבל במקום מרוחק ומאוד משומש ומאבק בלתי פוסק ביתושים טורדניים.

לסיכום: למרות שלא הגענו לפסגה ולמרות התוצאות השליליות של המאמץ,  היה "שווה".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טואית אלא אם צויין אחרת