00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג והצילומים של טואית

הטיול לקמצ'טקה (10) - דובים, דובים ועוד... דובים

דב אוכל דג סלמון שתפס בנהר

 

עוד יום עם מזג אויר יפה ואנחנו מתכוננים לטיסה בהליקופטר דרומה, לשמורת הדובים.

 

הפעם טסנו בהליקופטר קטן יותר וגם הפעם הנופים מהחלונות היו מרהיבים. (רק חבל שהחלונות היו מלוכלכים והתמונות יצאו מוכתמות)

 

רוב התמונות ניתנות להגדלה ע"י לחיצה על הכפתור השמאלי בעכבר, על התמונה.

 

 

משפחת המטיילים הרוסים שוב איתנו

 

המראות מההליקופטר:

 

 

 

 

                      בקיץ  - הכל ירוק צפוף. בחורף - בודאי הכל לבן.

 

 

 

 

יערות הטייגה מכסים את ההרים

 

 

 

 

 

 

                          נחתנו בשדה. מלווים בפקחים, הגענו לממלכת הדב החום.

תמונה צולמה כשכבר היינו בשטח מוגן.)                              

 

דובים נמצאים בכל מקום בקמצ'טקה ולכן אסור לטייל ביערות ובכלל להסתובב לבד בטבע. תמיד בטוח יותר בקבוצה גדולה. הראייה של הדב אינה טובה. כשהוא מבחין בקבוצת אנשים הוא רואה גוף גדול ומרגיש מאויים, הוא איננו מתקרב. התושבים במקום תמיד מסתובבים עם נשק ושוקרים.

רוב חצי האי נכלל בתוך שמורת טבע ענקית שנועדה לשמר את אוצרותיה של קמצ'טקה. המיוחד בשמורה בה ביקרנו היא שהקיפו בגדר חשמלית אזור טבעי לגמרי, לא גדול במיוחד, בין אגם קוריל (וKurylaksk) לנהר שמחבר אותו לים אוחוצ'ק (הקשור לאוקיאנוס השקט), ויצרו מקום בטוח יותר לבני אדם לבקר ולראות את הדובים במקום.

באזור הזה ישנו ריכוז גדול של דובים בגלל אגם קוריל, שהוא האגם השני בגודלו בקמצ'טקה ומהווה מקום חשוב במחזור החיים של דגי הסלמון.

האגם שורץ דגי סלמון. כל מה שהדב צריך הוא - להיכנס למים, להושיט "לאפה" ולתפוס דג.

 

אגם קוריל - אגם יפהפה הנמצא בלב השמורה בדרום קמצ'טקה. האגם נוצר לפני 8,500 שנה, אחרי התפרצות וולקנית אדירה והתמוטטות קודקוד הר הגעש.

כיום האגם משתרע על פני שטח של 77 קמ"ר ועומקו מגיע עד 316 מ'.

כאשר האגם רגוע והשמיים בהירים, משתקפים בתוכו שני הרי הגעש שמשני צדדיו: אילינסקי  (Ilynsky volcano) וקמבלני (Kambalny volcano), מחזה עוצר נשימה.

כאמור, האגם עשיר ביותר בדגי סלמון. יש שנים שהאגם מכיל כ- 6 מיליון דגים. שפע הדגים מושך לחופיו טורפים רבים: יונקים ובעלי כנף, כשהאטרקציה העיקרית במקום מהווים הדובים. (מתוך חוברת ההדרכה של האתר).

 

    

                                                   המחנה שעל גדות אגם קוריל

 

אגם קוריל (Korylaksky)

 

              מעגן הסירות והגדר החשמלית המקיפה את המיתחם. נדרשנו להתרחק שני מטר מהגדר.

 

בסירה מהירה עם מנוע טורבו , חצינו את האגם.

 

שם כבר חיכו לנו הדובים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדב מנסה לצוד דג סלמון שזיהה במים. הדגים קופצים ומתעופפים מכל עבר.

 

אנחנו נשארנו כל הזמן על הסירה, אבל על החוף עם הדובים היתה קבוצת צלמים איטלקים. בגלל שהם היו קבוצה גדולה, הם הרגישו בטוחים. אבל בכל זאת צריך אומץ.

 

 

חזרנו מהשיט ועברנו לשטח המוגן, אבל הדובים לא התייחסו כל כך לגדר ולשלטים והגיעו לכל מקום. הפקחים היו מאוד מתוחים וכל הזמן הרחיקו אותנו לתוך הגדרות. זה היה יום דובים מוצלח במיוחד. לא תמיד מופיעים בשטח כל כך הרבה דובים.

 

 

     מה הויכוח? הפקח אמר להתרחק שני מטר מהגדר, אז שני מטר!

 

 

 

 

 

 

החברה הרוסים שטסו יחד אתנו. משום מה היה לי מעניין לעקוב גם אחריהם.

 

           בדרך לנהר חלפנו על פני מקדש ללנין ששרד את הפרסטרואיקה

 

 

 דובים בנהר:

 

 

 

 

 

 

                                     חוצה את התיל החשמלי, בלי בעיות.

 

 

 

 

 

 

עמדנו על הגשר שעל הנהר וקיבלנו הסבר מהמדריכה במקום על מחזור החיים של דגי הסלמון.

 

עוד היא מדברת והנה אני רואה דב מטפס מהנהר על הגשר הצר עליו עמדנו. התרגשות רבה. קוראים לרנג'ר והוא מרחיק את הקבוצה מהדב. אין לנו בכלל תחושת סכנה ולכן מלאכתו קשה כי כולם דוקא רוצים להתקרב ולצלם.  אבל היינו גוש גדול של אנשים והדב עשה לעצמו חשבון, חצה את הגשר וירד בצידו השני למים.  .

 

 

 

 

 

                                                      דב אוכל להנאתו דג סלמון.

 

כשראיתי את הדובים המאושרים בטבע נזכרתי בדובים האומללים שהציגו לנו בחוות "בית הדב". חשבתי שנעשה כאן עוול ומישהו צריך לתת את הדעת על כך, אבל אז נזכרתי שזוהי רוסיה ושעד לא כל כך מזמן היו בני אדם שלא קיבלו כאן יחס יותר טוב.

 

 

כמובן שגם צילמתי פרחים  וממש חבל לי שאני לא מצליחה לזהות אותם בודאות בספר.

 

 

 

 

 

                                    Atragene ochotensis  משפחת הנוריתיים 

 

בדרך חזרה, גם הפעם הוריד אותנו ההליקופטר בשתי תחנות נוספות. האחת בלוע הר געש, מקום מדהים ביופיו והשניה במעיינות חמים- חוויה נעימה. אבל על כך- ברשומה הבאה.  

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טואית אלא אם צויין אחרת