00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דברים מהמגירה

עץ הגויבות

הארה ,התעוררות. אני נכנסת לאותו מקום מוכר שעד לפני כמה חודשים היה המקום שרציתי להיות בו . רעש,אנשים-הרבה אנשים ,ריקודים ,מוזיקה שחוזרת על עצמה בלי שום ייחוד ,בלי שום צליל שבאמת ערב לאוזני אין בצלילים האלו שום דבר אלוהי ,אמיתי . אני יושבת ליד בחור ורואה בבירור כמה שהוא חלק מכל הרעל הזה . כמה שהראות שלו מצומצמת לגבי כל מה שבאמת אמיתי ויפה . אני עולה על הבמה ,כולה שלי . אני במרכז והמוזיקה הופכת יותר קצבית וטכנית ואיכשהו הצליל הזה יותר ערב לאוזני . אני זזה מתוך הכוח , הכוח המנחה שבתוכי שהופך כל תנועה שלי ליפה ואמיתית . אני סוחפת אחרי עוד חבורה של אנשים וכולנו ביחד רוקדים על הבמה ומוציאים אנרגיות. טוב שאנחנו קופצים ככה ,טוב שהם פורקים ככה אגרסיות כאלו שעלולות להפוך אחר כך לאלימות. הלוואי והמוזיקה היתה משתנה ,האורות היו נדלקים וכולנו ביחד היינו נותנים לאהבה שבנו לפרוץ החוצה בצורת ריקוד אמיתי מהבפנים ולא עוד תנועות קצובות שאנחנו מחקים. מסך העשן מעוור אותי והרגעים הכי אמיתיים בכל הערב הזה הם הרגעים בהם אני בשירותים עם עצמי -חושבת איך הגעתי לכאן? למה אני כאן ? אני לא שייכת. אבל אחרי כמה משקאות הכל נעשה נסלח יותר וזורם יותר . אפילו חיוכי הברבי שלי . אני הולכת לאיבוד בין ההמון הצועק,אני נעלמת בין הקהל המינסטרימי, אני מאבדת את עצמי . יוצאים משם אחרי הוצאת אנרגיות מטורפת ומקיצוניות אחת עוברים לשבת על ספסל שכונתי בגן שעשועים תחת השמיים והכוכבים . עכשיו אני יכולה לבטאות הכל . אני נותנת לאני הפנימי שלי לדבר וסוחפת אותך מתוך הבועה המינסטרימית שלך . אני מגלה שיש בך את הצד הזה ומתחילה לראות את הייחוד שלך . אתה כבר לא חלק מכולם. נעים לי כל כך בתוך השקט הזה ! הרוח מלטפת אותי והמילים שעפות לאוויר וחודרות לתודעה שלך ומהתודעה שלך עוברות אל שלי. אתה מריח גויבות ואני שמחה שהנה סוף סוף עוד מישהו שאוהב גויבות ,אנחנו מחפשים גויבות ביחד ואתה מנסה להרשים אותי ומטפס על עץ גבוה וקוטף כמה בשבילי . אני מרגישה שזה רגע אמיתי ,יותר אמיתי מכל ההצגה שלפני שעה עשיתי על הבמה כשניסיתי לחפש שאריות של עצמי בתוכי. אבל השקר ואי הנאמנות לעצמי ממשיכים ,הצורך שלי לרצות ושחס וחלילה תיפגע משתלטים עלי. אני שוב זורמת ומאבדת קשר לאני שלי . לאמיתי שבי . אתה מקסים אבל אנחנו לא באותה רמת התפתחות . אני רואה את היופי שבך ,את האלוהי שבך ,את הרגישות והרכות שבתוכך כשאתה מספר לי כמה אתה אוהב את החורף כשיש טיפות של גשם בחוץ ואתה מתחמם לך מתחת לשמיכה או כשאתה מספר לי על האהבה המקסיקנית שלך וזה צובט לי בלב וגורם לי לחייך כשאני שומעת באיזה יופי אתה מדבר עליה . זה לא שם. אני רוצה כבר להשיל מעלי את עור הברבי שבניתי לעצמי ולרוץ בשדות פתוחים עם אנשים יפים ואהבים . אני רוצה להגיד כן ולהרגיש איך כל הגוף שלי נפתח עם הכן הזה . אני אמא ,אני האהבה ,אני חלק מהכל ,מאחד ,אני חלק מאלוהים ואלוהים חלק ממני .

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל inbal333 אלא אם צויין אחרת