00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מלכת הלבבות 8

קוד חופשי
קוד חופשי

מכתב לחנן גולדבלט

15/12/2014

בשנת 2008 הורשעת בביצוע אונס ובעבירות מין נוספות,
שהתרחשו לאורך שנים רבות בנשים ובנערות שאותן לימדת משחק.
נדונת לשש שנות מאסר, והשתחררת לאחר ארבע.
אתמול, באולפן שישי, סיפרת על הטיפול שעברת.
אמרת שאתה מבין את הטעות ואתה מביע חרטה.
הוספת שאתה מרגיש שששילמת את חובך לחברה.
וכל זאת אחרי 4 שנות כלא בלבד.
היית חולה. נזקקת לעזרה. קיבלת אותה. נרפאת.
מערכת המשפט של ישראל היא קוסמת.
בוא אני אספר לך משהו על 4 שנים, מר חנן גולדבלט.
לקח לי שנתיים לספר על האונס שעברתי לאמא שלי.
הסיבה שסיפרתי, היא כי החלטתי, כמוך, שמגיע לי לטפל בעצמי.
להבנה הזו הגעתי כשיצאתי עם מישהו חודש וחצי.
ג׳נטלמן, מקסים, אדיב, מנומס, נפלא.
שהתאהב בי מעל לאוזניים. ורק התנשקנו. לא יכולתי לעשות איתו משהו אחר.
רק להתנשק. לאחר כחודש וחצי, הגעתי לביתו כשהוא היה בדיוק אחרי מקלחת.
לבוש במכנס בלבד. הוא התקרב אליי לחבק אותי עם פלג גוף עירום,
ונישק אותי. בשנייה שגופו נצמד לגופי, שבטנו נצמדה לבטני,
הרגשתי את בטני בוערת. כאילו מישהו הדליק גפרור בבטן שלי,
ואני עולה באש. צרחתי. הוא היה בשוק. אמרתי לו שאני נשרפת.
הסתכלתי למטה על בטני ולא היה שם כלום.
לא הבנתי מה עובר עליי. הסתכלתי עליו ובעיניים דומעות,
ביקשתי שיניח לי לנפשי. אותו גבר מדהים. עזבתי את ביתו.
ומעולם לא חזרתי אליו שוב. כי הבנתי. אני רחוקה מלהיות ״בריאה״.
שלא כמוך, לא נרפאתי. שלא כמוך, לא היתה לי מערכת טיפולית זמינה לעצמי.
הבטן שלי שרפה, כי ברגע שהוא התקרב, בטן לבטן,
הרגשתי את אותה בערה משנתיים לפני כן.
אותה בערה שהרגשתי שבטני עולה באש מהמכות שחטפתי מהאנס שלי.
מהשפשוף של להחזיק אותי בכוח על המיטה, להצמיד אותי,
לאחוז את גופי בשתי זרועותיו ולא לאפשר לי לברוח ממה שהוא החליט לעשות לי.
התחלתי ללכת לפסיכולוג. החלטתי, כמוך, לטפל בעצמי.
לא כי אני חולה, כמוך. אלא כי מישהו חולה כמוך, החליט להשחית את נשמתי.
כי מישהו חולה כמוך, החליט לקחת ממני בכוח את מה שאמור להגיע מרצון.
אבל, שלא כמוך, על הטיפול שלי, שילמו הוריי במיטב כספם.
שלא כמוך, לא השתחררתי לאחר 4 שנים.
ובטח, שלא כמוך, לא הודעתי לעולם שנרפאתי.
לי, לא היה חוב לשלם לחברה.
מישהו כמוך, החליט שהוא גוזל ממני את תמימותי, את נשמתי, את נפשי,
ואת הזכות שלי הבלעדית על גופי, ואני זו ששילמתי, ועדיין משלמת על זה.
לאחר שנתיים, רק התחלתי את הטיפול.
לאחר כשלוש שנים, התחלתי לספר לכמה אנשים קרובים אליי על מה שעברתי.
גם עשור אחרי, הסיוטים בלילה, לא נגמרו.
לקום שטופת זיעה מסיוטים, לילה אחרי לילה -
בטוחה שזה משהו שאתה לא מכיר.
בטוחה שאתה מכיר פחד מהגילוי של האמת.
בטוחה שאתה מכיר פחד מהרס השם שלך.
בטוחה שאתה מכיר פחד מאוכלוסיה כללית בכלא,
שכנראה נמנעה ממך. כי שמרו עליך.
עליי, אף אחד לא שמר.
בי, אף מערכת לא טיפלה.
אני, שלא כמוך, קורבן. לנצח נצחים.
אמנם, החלטתי להיות קורבן חזק. ואני אכן כזו,
אבל זה מעולם לא לגמרי מחלים. אני, לעולם לא לגמרי אחלים.
4 שנים, ואתה מרגיש כחדש.
אצלי עברו למעלה מ 20 שנה, ואני לעולם לא אהיה ״חדשה״.
אי אפשר לקחת ממני את הפצע שלי.
ליקקתי לעצמי את הפצעים. שמתי אלפי פלסטרים ותחבושות.
הפצע בנפש כלכך עמוק, שכאילו, אי אפשר להגיע אליו.
כמו גידול סרטני, שאני במו ידיי, החלטתי להקטין,
אבל אי אפשר לנתח אף פעם ולהסיר את כולו.
אני, שלא כמוך, לא מרגישה חרטה. אין לי על מה להתחרט.
ואיכשהו, המחיר שאני משלמת, יקר פי אלפים מהמחיר שאתה שילמת.
4 שנים, חנן, ולא היית צריך לצאת החוצה לרחובות.
לא מגיע לך לאכול ארוחת בוקר בבית קפה.
לא מגיע לך להראות את פרצופך בציבור.
לא מגיע לך להלך באותם רחובות שהקורבנות שלך מהלכים בו.
לא מגיע לך לראות אור יום.
רצחת נשמות. רצחת תמימות.
חדרת בכוח והחדרת פצע עמוק ומדמם לכל קורבן, לנצח נצחים.
החדרת סרטן לנפש של הקורבנות שלך.
אתה רוצח נפשות, חנן. זה מה שאתה.
והיית צריך לשבת בכלא עד אחרית ימיך.
אל תקשקש לי על הבעת חרטה ותשלום חובות.
השחרור שלך מביש. תקופת הכליאה שלך מביכה.
מצער אותי שיש כאלה שמחבקים אותך.
אני מאחלת לך יסורים בחיי היומיום שלך.
בדיוק כפי שהחדרת לקורבנות שלך.
לנצח נצחים.

ממני,
שני שטלריד.
קורבן. חזק.

 

תודה לשני שטלריד על שהסכימה שאפרסם זאת.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

קוד חופשי
Myspace Layouts
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מלכת הלבבות 8 אלא אם צויין אחרת