44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסקירות של גלי

המלצות וביקורות ספרים של קרולין (גלי) וילדיה!

צוקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו/הארוקי מורקמי




 


צוקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו/הארוקי מורקמי
Colorless Tsukuru Tazaki and His Years of Pilgrimage/Haruki Murakami
הוצאת כתר, כנרת, זמורה
2014, 400 עמ'

* הספר נקרא באנגלית


אתחיל בגילוי נאות:  מורקמי הינו אחד הסופרים האהובים עלי ואקרא (כמעט) כל מה שיכתוב. אני אוהבת את סגנון הכתיבה שלו והתמכרתי לספריו ולסגנונו המיוחד.  מבין ספריו קראתי את כולם מלבד שניים שלושה שלא היו לטעמי, אך איני פוסלת קריאה עתידית בהם. שמחתי מאד כששמעתי שיצא ספר חדש שלו, אך היססתי בהתחלה לקראו. מקריאה ברשת הבנתי שהספר החדש דומה בסגנונו ל"יער נורווגי", ספר אותו לא קראתי שכן הוא לא לטעמי, מה עוד שאני מעדיפה את ספריו המאגיים־ריאליסטיים על פני ספריו האחרים. אהבתי לספריו וגעגועי לספר חדש פרי עטו גרמו לי לקרוא ספר זה בכל זאת. למען האמת קראתי את הספר לפני מספר חודשים ומסיבות אלו ואחרות לא העלתי המלצה. כשראיתי שהספר עומד להיות מתורגם בקרוב לעברית, החלטתי לכתוב המלצה בכל זאת. בזמנו כשסיימתי לקרוא את הספר נתתי לו ניקוד של 3 כוכבים מתוך 5. כעת במחשבה לאחור אני בהחלט חושבת שהספר ראוי ל-4 כוכבים.

כידוע לכל מעריץ של הסופר, ספריו של מורקמי נעים בין הז'אנר הריאליזם מאגי (סוגה בה אלמנטים קסומים מופיעים בסביבה טבעית) לבין הריאליזם גרידא. רוב ספריו נופלים תחת הקטיגוריה הראשונה ומעטים מהם דוגמת "היער הנורווגי" נופלים תחת הקטיגוריה השניה. ספר זה משלב בין השניים והינו למעשה סיפור מציאותי הכולל בתוכו רכיבים פנטסטיים מעטים. גיבור הספר הינו צוקורו טזאקי בן ה-36, אדם בודד ומנוכר שתעלומה מעברו עדיין טורדת את מנוחתו ומונעת ממנו ליצור קשרים חברתיים חדשים.  סיפורינו מתחיל בנקודת הזמן בו הגיבור כבן 20 ולומד באוניברסיטה. בהיותו בתיכון היה חלק מחבורה של חמישה חברים טובים, עד שיום בהיר אחד הם ניתקו איתו קשר במפתיע וללא כל הסברים. בעקבות הניתוק הגיבור נקלע לדכאון, מרבה לחשוב על המוות באופן אובססיבי כמעט ואף כמעט קרוב למוות בעצמו. לבקשת חבריו לשעבר הוא נמנע מליצור עימם קשר, למרות שסילוקו מהחבורה לא נהירה לו. לאחר כשנה הוא מתאושש ומנסה לשים את הזכרון הכאוב מאחוריו,  אך כאב הפרידה ממשיך לכרסם בנשמתו ומשפיע על כל קשר זוגי מתפתח. עוד בהיותו בחבורה, החשיב עצמו הגיבור כאדם רדוד וחסר אישיות, כלי ריק אם תרצו.  זה המקום לציין שלארבעת חבריו לשעבר היה שם או כינוי של צבע ורק שמו שלו חסר צבע ומרמז על עשייה. אי לכך הגיבור מחשיב עצמו, בצדק או שלא, אדם חסר צבע. כשהיה יחד עם חבריו אף פעם לא החשיב עצמו כראוי להם או כאחד מהם והניתוק הכפוי מהם, בהיותו בשנתו השניה ללימודים, רק  חיזק את הדימוי העצמי  הירוד שלו.

בסיום לימודיו משמש גיבורינו כמהנדס רכבות המתכנן ובונה רכבות. מאז ומתמיד היה מרותק לנעשה בתחנות רכבת ואחד הבילויים האהובים עליו היה לשבת בתחנה ולצפות ברכבות ובנוסעיהן.
כך שבחירתו לעבוד בחברת רכבות אינה מפתיעה איש. מערכת יחסים המתפתחת בינו לבין שרה, אישה המבוגרת ממנו בשנתיים ועובדת במשרד נסיעות, גורמת לו לבחון מחדש את החלטתו לשים את עברו מאחוריו. בלחצה של חברתו, הוא מחליט ליצור מגע עם חבריו לשעבר ולדרוש הסבר לניתוק הקשר הפתאומי. חברתו חושבת שיש קשר בין הניתוק לחוסר היכולת שלו לאינטימיות ומעמידה את בירור הסיבה כתנאי להמשך הקשר. כך מתחיל מסעו הרוחני (והגשמי) של הגיבור לתוך העבר הבעייתי שלו ולתוך נבכי נשמתו.  בין הגיבורים המשניים בספר ראוי להזכיר במיוחד את הפסנתרן שרואה הילות, דבר המוסיף נופך פנטסטי לסיפור. גם החלומות האירוטיים של הגיבור, שקשה להפריד בינם לבין המציאות, מוסיפים מימד פנטסטי לעלילה.

 רוב הספר עוסק בשאלות של זהות עצמי ומקומו של האדם בחברה. זה לא משעמם כפי שזה נשמע ומאד מעניין לרדת לנבכי הגאוגרפיה הפנימית של הגיבור. קצב הספר איטי  והולם את סיפור העדין הנפרש לעיני הקורא. כדרכו של מורקמי, סוף הסיפור פתוח ומושאר לדמיונו של הקורא. הכתיבה מינימליסטית ומדוייקת כמו בשאר ספריו ונעימה לקריאה.
  הספר אומנם אינו מבריק כאחרים מספריו,  אך עדיין הספר חביב וקריא להפליא והוא נוגע  בנקודות חשובות כיחסים בינאישיים, חברות, בגידה, שייכות, דימוי עצמי  ועוד. בסופו של דבר אהבתי את הספר ואני ממליצה עליו לאוהבי הסופר והז'אנר. לאלה שעדיין לא קראו מספריו, הייתי ממליצה אולי להתחיל מספרים אחרים שלו.

בשורה התחתונה: דימוי עצמי הוא עניין סובייקטיבי!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת