44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מצב שמפניה

הוא מצב שמשהו רוחש בך ומחפש מוצא כדי לצאת החוצה. הבלוג הזה נולד כדי להיות חולץ פקקים - לשחרר את התסיסה הזאת לאוויר העולם. אז בבקשה קחו לכם כוסית ושתו איתי לחיים!

טרילוגיית המאה - קן פולט

27/12/2014

פעם, מזמן מזמן, במקום רחוק מכאן, צמח יער נחמד ונסתר מן העין - עד שבאו המוציאים לאור של ספריו של קן פולט וכרתו את כולו לטובת "טרילוגיית המאה".
יומיים חלפו מאז שסגרתי את הכריכה האחורית של "קצה הנצח", החלק השלישי והאחרון בטרילוגייה, ועודני מרגישה את העומס על שרירי הידיים - קרוב ל - 3000  עמודים בשלושה ספרים.
המאה העשרים היתה חתיכת מאה - כבדה, עמוסה באירועים, רווית מלחמות וטרגדיות - וכולן מונחות כרגע על חגורת הכתפיים הבלתי ראויה שלי.

הטרילוגייה היא סיפורן של חמש משפחות, ארבע מדינות, שלוש יבשות, שתי מלחמות ואחד קן פולט שחיבר בין כל אלה לסאגה ארוכה ומפוארת של מאה אחת המאה העשרים.


 

                                      "נפילת ענקים"
             

                                                         
                         הוצאת מודן - 2011, 900 עמ', מאנגלית: נורית לווינסון
 

ב- 900 עמודים מסקר פולט את אירועי תחילת המאה.
משפחת וויליאמס הוולשית היא נציגת הצווארון הכחול. אבי המשפחה, דייויד, נלחם כיו"ר האיגוד המקצועי של הכורים על זכויותיהם. ביתו, אתל ויליאמס, מצטרפת למאבק - ועל הדרך חוברת אל המאבק הפמיניסטי. מולם, כנציגי מעמד האצולה, אדוארד פיצ'הרברט (המכונה פיץ) שמנסה להשאיר את העולם הישן על כנו, ואחותו פורקת העול מוד - שלא רק שהיא פמיניסטית בעצמה אלא גם בוחרת להתחבר אל אתל הלוחמת, ואבוי, לחיות עם וולטר פון אורליך - הנספח הצבאי הגרמני בלונדון ובנו של חברו הטוב של הקייזר.
גם רוסיה הלבנה בתחילת המאה תוססת ורוגשת. העם רותח והקומוניזם מפעפע באוויר. האחים לב וגריגורי פשקוב מנסים לאסוף כסף כדי להגיע לארצות הברית, אך רק אחד מהם מצליח לברוח.
גריגורי נשאר ברוסיה, מעורב במהפכה הקומוניסטית ובהפלת משטר הצאר והופך מקורב לשלטון. לב מצליח להגיע לארה"ב וכובש לו לאיטו מקום בדאונטאון שיקאגו. במקביל, גאס דיוואר - עו"ד צעיר - מצטרף אל צוות נשיא ארצות הברית.

קן פולט מציב דמויות בעמדות מפתח - כאלה שמעורבות אך לא נשמעות - ודרכם מתאר את המצב הגיאו-פוליטי בעולם ערב "המלחמה הגדולה", הלא היא מלחמת העולם הראשונה. אנו למדים על משחקי הכוח, על המהלכים המדיניים לפני ובעיקר בזמן המלחמה - אחת מנקודת השפל הגדולים ביותר של המין האנושי. 

 

                                        "שקיעת העולם"

 

                                       
                                  הוצאת מודן - 2012, 879 עמ', מאנגלית: נורית לווינסון
 
אירופה 1933. העולם חבול ופגוע לאחר המלחמה הגדולה. בגרמניה, קרלה פון אורליך - בתם של מוד ו-וולטר - מביטה בדאגה על עליית הנאציזם. בבריטניה, לויד - בנה של אתל ווליאמס - נלחם בכל עוזו בחולשתה של בריטניה לגבי האירועים ביבשת בעיקר מול גרמניה. בברית המועצות, וולדה - בנו של גריגורי - משרת בצבא האדום כקצין מודיעין וצופה בדאגה בהדרדרות המוסרית של ברית המועצות תחת המגף של סטאלין, ובארצות הברית, וודי דיוואר נמצא בלב הפוליטיקה האמריקאית ומתאר את המהלכים שיביאו בסופו של דבר את ארצות הברית להצטרף כצד במלחמת העולם השנייה לאחר המתקפה על פרל הארבור.
עיקר הספר מתאר, כמובן, את התנהלות המלחמה ואת הסבל בכל צידי המתרס. חשוב לציין שהנקודה היהודית היא לא העיקר בסיפור המלחמה והיא מוזכרת כחלק מסבלם של כל תושבי העולם בכל צידי המפה הפוליטית.

 

                                             "קצה הנצח"

 

                                                                                
                                         הוצאת מודן - 2013, 1109 עמ', מאנגלית: נורית לווינסון

 

ב"קצה הנצח" פולט מביא אותנו אל עולם מפולג ומסוכסך של אחרי מלחמת העולם השנייה - הגושים נלחמים על טריטוריה והמלחמה הקרה מתנהלת במלוא עוזה. ברלין - שסועה וחומה מחלקת אותה לשניים - נכדיהם של מוד ופון אורליך מנסים לחצות את החומה, להשפיע ולהביא לשינוי.
בברית המועצות עובד נכדו של גריגורי, דימה, כעוזרם של חרוש'צוב, קוסיגין (עד שבא פולי וזרק לו את המדליות בעין) וגורבצ'וב ודרכו מוצגת הזווית הרוסית של המלחמה הקרה.
בארצות הברית, ג'ורג' - הנכד השחור של לב פשקוב - חובר למשטר כעוזר של בובי קנדי ודרכו מתוארים המאבק על זכויות השחורים, כל אירועי מפרץ החזירים בקובה, רצח קנדי ומלחמת וייטנאם.
הפלג הבריטי עובר לאמריקה ונכנס לסצנת המוזיקה, הקולנוע, התאטרון והעיתונות. הביטלס מוצגים כמייצגי המהפכה המוזיקלית שגוררת אחריה את המזרח ואת המערב כאחד. גם התקשורת האלקטרונית מקבלת את הפינה שלה - ההגמוניה של הטלוויזיה והרדיפה אחרי סנסציות גם על חשבון אמינות.
הטרילוגיה מסתיימת בנפילת חומת ברלין כסוג של נקודת שיא וסיכוי לעולם מאוחד יותר ובחירתו של אובמה, האמריקאי השחור הראשון, לנשיאות ארצות הברית - שניהם מצביעים על נקודות השיא במאבק של גיבורי הספר.

 

                                                סוף דבר

בכיתה ז' נכנסה לכיתה שלי אישה בג'ינס משופשף, שיער קצוץ וחולצת פלאנל משובצת פתוחה זרוקה על T-שירט, והציגה את עצמה כנירה אלול - המורה החדשה שלנו להיסטוריה.
לא ידעתי שככה יכולה להיראות מורה. לא ידעתי שככה אפשר ללמד - בעיקר מקצוע שנתפס משמים כמו היסטוריה - באהבה אמיתית לחומר הנלמד, בעיניים בורקות, בהמון הומור ובניסיון להעביר את ההיסטוריה לכאן ועכשיו ולהפוך אותה אמיתית ומשמעותית.
אני לא מאמינה שיש מישהו שאוהב לקרוא ולא נתפס בילדתו לקסם האבירים בספריו של וולטר סקוט, למהפכה הצרפתית של הוגו ודיומא, לאנגליה של דיקנס - אבל נירה אלול לימדה אותי שהיסטוריה זה פשוט כייף גם כשמדובר בערימה של  עובדות, תאריכים ומספרים, כל עוד שיש מספר מוכשר שמצליח להחיות אותה.

קן פולט הוא מספר מוכשר כזה. הוא כתב ספר היסטוריה. מקיף, מרתק, מתמקד בנושאים שמענינים אותו, פוליטיקה, קומוניזם, המאבק לזכויות הנשים, המאבק לזכויות השחורים הוא אפילו נוגע בסוף במאבק לזכויות ההומוסכסואלים. ניתן לחוש את חיבתו לדמויות היסטוריות אמיתיות כמו את סלידתו מאחרות.
הוא מתמקד בעיקר בצד הפוליטי - ההיסטוריה שלו מלאה בפרטים, מאירה עיניים ונגישה אפילו יותר משל ברברה טוכמן אהובת נפשי - ולמרות שפוליטיקה היא לא כוס התה שלי מצאתי את עצמי מרותקת לחלוטין.

חולשתה של הטרילוגיה היא בחלקה הסיפורי דווקא. בחייאת פולט, השקעת כבר בדמויות ובצאצאיהם מתחילת הסיפור, הן מתאהבות, מקימות משפחות, חלקן הופכות לאויבות וכולן מעורבבות במיש-מש נהדר אחד. בתוך כל -3000 העמודים אי אפשר היה להפוך אותן לקצת יותר תלת מימדיות?
התחושה היא שהדמויות משרתות את הרקע ההיסטורי ולא ההפך - הן לא פורצות את רמת הקריקטורה - אף אחת מהן לא מקבלת עומק או חיים משל עצמה ולא מצאתי את עצמי מתאהבת באף אחת מהן - קצת כמו לראות אופרת סבון.
בעיני, פולט גם נכשל בלהעביר לקורא את האווירה והרגש של מאורעות היסטוריים אקוטיים במהלך המאה. התחושה היתה כאילו הוא מתאר תמונה ישנה בשחור לבן או סרט מלחמה ישן ביומני כרמל או גבע. בניגוד לספרים הקודמים שלו מאותו הז'אנר - "עולם ללא קץ" ו"עמודי תבל" - משהו בפאן האנושי של הסיפור לא עובר.

לחובבי היסטוריה בהחלט שווה קריאה - אני הייתי מרותקת לאורך כל 3000 העמודים - אבל מי שמצפה לספרות גדולה לתחושתי צפוי קצת להתאכזב.

 

איך אפשר לסגור כזאת סקירה בלי השיר הנפלא של דן תורן - "אימפריות נופלות לאט"

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל קליספרה אלא אם צויין אחרת