11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

4.12.14 - אחה״צ של פינוק אמא ובת - happy

מדור חדש בבלוג! תמונה אחת ליום

מדי יום אצלם תמונה אחת (או כמה) שיציגו משהו קטן שקרה היום. רגע, חוויה, משהו שתפס את עיני. 

אני אנסה ״לצוד״ את השנה שלי. לחפש את ה״רגעים״ הקטנים בחיים. רגעים של עצב, שמחה, סיפוק, גאווה, געגוע, שעמום, עניין, כעס ונראה אילו עוד רגשות יצוצו ויעלו...

זו ממש משימה. מעניין אם אעמוד בה מדי יום.

אני מחליטה להתחיל בפרוייקט שבוע בדיוק לפני יום הולדת ה 44 שלי. איזו שנה תביא עמה שנת ה 44?

השנה שעברה היתה שנה מאד מעורבת. רגעים של שמחה ועניין, אהבה, התפתחות וסיפוק, אל מול רגעי תסכול וכאב. למדתי כל מיני דברים על אנשים בשנה שעברה. הרבה דברים רעים לצערי. כמה קטנים ורעים ומסוכנים יכולים להיות אנשים אחרים. אבל למדתי גם הרבה דברים טובים. חויתי אהבה, וחום, ועדנה וחמלה וחברות טובה, וחסד. אני מקווה שגם הרעפתי טוב לפחות על כמה אנשים. אני יודעת שגם אני פגעתי באחרים. לפעמים בכוונה ולרוב לא בכוונה.  

הרגעים הקטנים בחיים הם הרגעים האלה, שלפעמים הם אפורים. אלה לא רגעי זוהר. לא הרגע שמתחת לחופה, או הרגע שבו הילד נולד. אלה לא רגעים של קידום בעבודה או זכיה בפרס. אלה רגעים כאלה יום יומיים. נשכחים. אבל דווקא בגלל זה, לפעמים, הם רגעים מלאים רגש וצבע, הרבה יותר מאותם רגעי פלסטיק מעוצבים וידועים מראש...

אז מה קרה היום? 4.12.14 - יום חמישי

היום אחרי העבודה נסעתי עם בתי למספרה מיוחדת. מספרה שמצילה ילדים והורים מאויב קטן אבל עקשן. אויב שהכניע אותי לגמרי. שלא יכולתי לו. הכינים. מדי פעם, אחת לכמה שנים, הן מופיעות בביתנו. ללא כל הזמנה מצידנו. הן מאד אוהבות לשתות את דמנו ולהטריד אותנו מאד. במשך שנים נלחמתי בהן מלחמת חורמה שבה פעמים רבות הפסדתי. עד שנודע לי, בסודי סודות, על מספרה מיוחדת שנלחמת ומנצחת את הכינים. מספרת wish & wash בתל אביב. 

זו מספרה קטנה וחמודה בכיכר רבין. מה שקוסם לי שם זה הרוגע שבו בעלת המספרה והעובדות שלה מטפלות בכינים. באת עם ראש שורץ כינים? ראש מלא קשרים וכינים? אין שום בעיה, ברוגע ובנחת הן מסרקות ומנקות ומוציאות ביסודיות את הכינים שנכנעות להן כניעה מיידית ומוחלטת. היום זו הפעם השלישית ברצף של 3 שבועות שאנחנו מגיעות למספרה, וזאת על מנת לודא שכל הכינים עזבו סופית והחלטית את הראשים שלנו. הבדיקה היסודית מראה שאכן ניצחנו בקרב. הכינים נעלמו, ואנחנו שמחות!

בכל יום חמישי בשלושת השבועות האחרונים אנחנו עושות גם משהו כיפי ונחמד. בילוי מיוחד של אם בת, משהו שאין לנו המון הזדמנויות לעשות בסתם יום של חול. היום כדי לחגוג את הניצחון על הכינים, וגם שני ציונים טובים במתמטיקה ובספרות (כן, כן, צריך לחגוג נצחונות קטנים ומתוקים שכאלה) אנחנו מזמינות את עצמנו למסעדה איטלקית שאנו פוגשות אחרי שאנחנו חוצות את הכביש ברחוב פרישמן פינת שדרות ח״ן. למסעדה קוראים Gusto. התיישבנו לנו ליד שולחן עם מפה משובצת. מלצרית לא צעירה אבל מאד נחמדה, עם צמה ארוכה, אפורה, משתלשלת על גבה,  ניגשה אלינו מיד. המסעדה הזכירה לי את המסעדות האיטלקיות הביתיות בניו יורק. קטנות, פשוטות, בלי יותר מדי שואו, עם אוכל איטלקי פשוט וטעים. 

הזמנו לזניה (לי) וקלצונה לילדה. היה מעדן. כמה פשוט, ככה טעים! לקינוח, לא עמדנו בפיתוי, וקנינו לנו עוגיות מקרון שמזכירות לנו את הטיול האחרון בחבל אלזס בצרפת. אני אוהבת את הצבעוניות של עוגיות המקרון. זה כל כך שמח ועליז. וכמובן גם את הרכות, הנימוחות בפה, והטעם המתוק המתפשט בפה, מנחם ומפנק. 

בדרך דיברנו על כל מיני דברים. לימודים, חברים, חברות, פוליטיקה ועוד אי אלו. היה לי זמן, לא מיהרתי, עניתי בשלווה על כל שאלותיה, נהניתי כל כך להסתכל עליה ולהקשיב לה, ולדעת שהיא שלי...

היה כיף! בדרך לאוטו קנינו בוריטו לנער שנשאר בבית. יופי של אחר צהרים....

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת