22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא פולניה

מתכונים למי שכמוני לא באמת יודעים לבשל, ביקורת על כל דבר ולפעמים סיפור טוב. הכל אמיתי. חיפוש מתכונים - באלפון המתכונים מימין או התגיות משמאל. מומלץ לקרוא את הסיפור "אירוע מוחי". מישהו עוד יודה לכם.

נשבר שיא, נשבר ברז ונשברו המשקפים (ויש מתכון לכבד ברוטב).

וזה כנראה רק צירוף מקרים. זה התחיל דוקא מהברז. זה שבמטבח ויש לו ראש נשלף. אני יושב בחדר ומחפש במחשב מה עושים עם כבד. פתאום, רעש סילוני ומישהי צורחת. הראש של הברז עף. נשבר (או נאכל) הפלסטיק שמחבר אותו לצינור – ומזרקה ראויה לשמה היתה לי במטבח. לפחות היה לבת שלי ראש לא לברוח אלא לסגור את הברז.
אז כיון שאני לא נוהג לזרוק דברים אלא אם אין ברירה או שהדברים הללו לא יצלחו לשום דבר, יש לי אחלה מחסן גרוטאות. החוצפנית שפעם קראה לעצמה "אשתי" היתה מתפוצצת מזה. "אוסף זבל" היתה קוראת לי. היא שכחה שלא פעם הגרוטאות האלה הצילו אותנו. כמעט לכל קילקול היה מה לאלתר עד שיסודר כמו שצריך. הרי תמיד דברים מתקלקלים דוקא כשצריך אותם. זכרתי שיש לי ראש של מקלח ישן מהאמבטיה. וואלה לא זוכר למה פירקתי אותו, ולמה היה צריך להחליף אותו כשהיה באמבטיה. אבל זה כבר פרט משני. מצאתי אותו, מצב חבל"ז ושמתי בינתיים. נכון לעכשיו הכל עובד פיקס-פוקס.
 
איפה-שהוא המשקפיים (שתלויים לי דרך קבע על הצואר בשרוך), נתפשו במשהו או קיבלו מכה – בקיצור – גם הם נשברו. מילא. יש לי תמיד זוג רזרבי. אני גם לא מאלה שקונים משקפיים ב-700 ₪. לא מתרגש מדברים כאלה.
 
והשיא שנשבר? פעם כבר סיפרתי שכאשר אני מכין משהו, לפחות אחת משלוש המפונקות שלי תגיד לי שזה טעים ולפחות אחת מהשלוש תגיד שזה זועה. כמעט לא קרה שכל השלוש יגידו אותו דבר. אז היום קרה הדבר הנדיר ודוקא כשהכנתי משהו פעם ראשונה ובלי מתכון מוכן מראש (לא מצאתי במחשב משהו שהייתי מוכן לקבל על עצמי). ממש הלכתי על קיי-סרה-סרה וזה כבר נקרא לשבור שיא. לא זה שהלכתי מהראש שלי, אלא זה שלמרות הכל – היה טעים לכולן ואף אחת לא עיקמה לי את האף.
 
650 גר' כבד הודו (גם כבד עוף הולך. אין לי נסיון עם כבדים אחרים).
שני בצלים די גדולים קצוצים גס.
3 פטריות גדולות מאלה שמוכרים בתפזורת למילוי (אבל כל פטריה אחרת – טובה) קצוצות בינוני.
6 שיני שום די גדולות פרוסות (או כמות אחרת לפי טעמכם).
כף שטוחה חרדל (אני השתמשתי בחרדל דיז'ון חלק, כי זה מה שהיה אבל כל חרדל חלק טוב לדעתי. מי שאוהב דוקא את הגרגרים – עניינו).
שמן זית לטיגון.
מים (במחשבה שניה – לא ניסיתי – כוס יין לבן יבש או חצי יבש – אם יש דבר כזה, וחצי כוס מים).
לפי טעמכם:        סילאן, או דבש, או סוכר חום, או סוכר רגיל
                          (וזה בעיני סדר העדיפויות). אני השתמשתי
                          בערך בשתים-שלוש כפות סילאן. לא יודע
                          בדיוק כמה כי שפכתי ישר  מהצנצנת.
                         משחת ציר בקר (ואז בשום אופן לא להוסיף מלח או אבקת מרק כי זה נורא נורא נורא
                         מלוח. אם אין – עדיף מלח).
                         פפריקה חריפה, או פלפל שחור.
                         תבלינים נוספים – לפי מה שאתם אוהבים.
 
הכי טוב לעבוד עם סוטאז' רחב או מחבת גדולה מאד.
 
שוטפים ומנקים היטב את הכבדים ואח"כ צולים אותם (אני עושה את זה מטעמי כשרות). מי שלא רוצה לצלות – בכל זאת קצת. אם לא רוצים בשום אופן – עניינכם. משאירים בצד להתקרר קצת (אח"כ צריך לחתוך אותם בלי שישרפו האצבעות).
קוצצים את הבצל והפטריות ומטגנים בשמן זית עד שקיפות של הבצל.
בזמן הטיגון קולפים את שיני השום ופורסים. מוסיפים אותן לבצל השקוף. לא קודם, כי שום נחרך ונשרף יותר מהר מבצל.
טיגון קצר ומוסיפים את הסילאן (לקבלת מתיקות קלה. לא יותר).
כוס וחצי מים.
מביאים לרתיחה ומנמיכים להבה למינימום שיצטמצמו קצת הנוזלים.
במחשבה שניה – בפעם הבאה אני אלך על כוס יין לבן וחצי כוס מים.
טועמים ומתקנים תיבול.
בינתיים פורסים את הכבד לפרוסות של 5-6 מ"מ. מוסיפים לחגיגה שבסוטאז'/מחבת. אם לא צליתם בכלל את הכבד – אז חתיכות קצת יותר גדולות.
מבשלים קצת ומדי פעם בעזרת כף מערבבים כדי שכל הכבדים יספגו מהנוזלים ויתרככו קצת.
תהנו.
הבנות ואני הוספנו תפוחי אדמה מבושלים בקצת מלח ומי שרצתה עשתה לעצמה פירה. עם הרוטב של הכבד על זה – חבל"ז.
 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל lseugy אלא אם צויין אחרת