22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא פולניה

מתכונים למי שכמוני לא באמת יודעים לבשל, ביקורת על כל דבר ולפעמים סיפור טוב. הכל אמיתי. חיפוש מתכונים - באלפון המתכונים מימין או התגיות משמאל. מומלץ לקרוא את הסיפור "אירוע מוחי". מישהו עוד יודה לכם.

החומוס כמשל (ויש גם מתכון לקציצות ברוטב)

(הקציצות לא שרופות למרות שזה נראה כך בצילום).

למי שזוכר, לבשל – אני לא יודע. בקושי יודע להכין אוכל. ההבדל בקיצור – לבשל זו סינרגיה: התוצאה עולה על סכום חלקיה. לזה צריך ידע אנציקלופדי – שאין לי. להכין אוכל זה סיפור אחר לגמרי. לא באותה סקאלה. בדרך כלל זה לפי מתכון שמישהו אחר המציא. זה לקחת פרודוקטים טובים, לקלקל אותם היטב היטב ביחד ולהתפלל שאחרי הביס הראשון לא יזרקו אותך מהבית, או מה שיותר גרוע – אתה עלול לזרוק את עצמך מהבית.

אז לפעמים אני משוטט באינטרנט, מוצא איזה מתכון, חושב  בטפשותי שזה מספיק קל בשבילי – ומנסה לעשות את זה. זה בערך כמו שתראו סרט סופרמן ואחרי זה תנסו לעוף. דינכם כשלון מחפיר ומביש. אף פעם לא מספרים לכם את האמת. השפים בגרוש שצצו כפטריות אחר הגשם ואתם רואים אותם ברשת, הם לפעמים שפים מטעם עצמם או כאלה שרק אמא שלהם ואבא שלהם שמעו עליהם. הרי תסכימו איתי שלטגן בצל בטלוויזיה זה לא בדיוק לבשל, למרות שיש כאלה שמתגאים בזה כאילו היו כוכבים הוליוודיים ויש כאלה שאפילו את זה לא יודעים.

יותר מזה – מילא שלא מספרים לכם את האמת (בטח לא את כל האמת). הרי אחרי שיספרו לכם בדיוק את האמת, מה אתם תהיו שונים מהשף לרגע?  הוא רוצה להיות יותר חכם. בסדר... הבנתי. אבל למה לשקר? אתם רואים סרטון בישול באינטרנט שכולו נמשך 5-6 דקות ולפעמים פחות. ראיתם פעם בישול שנגמר ב-5-6 דקות? אין דבר כזה! המטבח בסרטון נראה לפני הבישול כשהוא מסודר ונקי כמו קליניקה לפני ניתוח לב פתוח. הכי מענין שגם אחרי שנגמר הבישול זה נראה אותו דבר. השף עובד – והמטבח מסודר, מצוחצח ומבריק כאילו שבעת הגמדים של שלגיה מרקו אותו מלמטה עד למעלה בלי לנוח ובלי ללכת לשירותים. על זה אמא שלי אומרת בלשון עדינה – בוקרה פיל מישמיש. הרי אחרי שאני מכין חביתה, המטבח נראה כמו אחרי הוריקן בדרגה 3, שלוקח יומיים וחצי רק בשביל לפנות את ההריסות. דייייי. על מי אתם עובדים. חכמים על חלשים? וואלה יופי.

אז הנה תראו מה קרה לי בסוף השבוע האחרון. אחת הבנות שלחה לי מתכון מצולם מהרשת – קציצות ברוטב כל-שהוא, עם רמז דק כמו פיל שזה מה שהיא רוצה. איך אמר מי שאמר? גודזילה רוצה - גודזילה תקבל. בשביל המתכון הזה צריך גרגרי חומוס. החלטתי סוף סוף להשתמש בחומוס יבש (צריך להיפטר מהשקיות שמי יודע כמה זמן כבר שוכבות אצלי). לא מקופסת שימורים. צריך פעם לנסות, לא?! טעות פטאלית. עשיתי את כל השגיאות האפשריות. לא השארתי אפילו שגיאה אחת מחוץ להגדרה הזו. למה? כי אף אחד לא אמר לי מה לעזאזל עושים עם זה ואיך. ואני – שחשבתי שאני חכם גדול. אפילו לא טרחתי לקרוא מה כתוב על השקית (בכלל היה כתוב משהו?). אבל אם גאון כמוני לא רואה את כל הסופרמן מהתחלה ועד הסוף עם הכתוביות, כמו ילד בכתה א', אין שום סיכוי שייצא משהו אכיל. אז נתחיל מזה שלקחתי חצי משקית שנקנתה אי-שם לפני 5 או 6 שנים (ואולי יותר. מי זוכר). שמתי במים והלכתי לישון. חשבתי ש-8 שעות יספיקו. אז חשבתי..... צריך 24, או כך לפחות היה כתוב באיזה מקום ברשת (הסתכלתי אחרי שהזבלתי). גם צריך להחליף לו (כמו תינוק) כל כמה שעות, כלומר – להחליף את המים. אחר כך לבשל עד שיתרכך. אמ..מה – אסור בשום אופן לשים מלח. אפילו לא גרגיר. אבל מה לעשות – שמתי. קצת. ממש קצת. 7 שעות בישול והחומוס נשאר קשה כמו חצץ. והטעם? חצץ טרי מהמחצבה – יותר טעים, באחריות. אז השתמשתי במשפט הידוע: לכל כשלון – השימורים פתרון. הזבלתי ולקחתי קופסא. עכשיו אני תקוע עם חצי חבילת חומוס יבש ואין לי מושג מה לעשות איתה – חוץ מלהזביל.

אז הנה המתכון ואני מנסה לספר לכם את כל האמת. אני לא שף אז מה 'כפת לי. קודם הסבר. פינת זריזות – יש בסוף המתכון אם אין לכם סבלנות לשטויות שלי.

קודם כל – טיפ: כדי ששמן לא ישרף בשעת טיגון, לוקחים תפוח אדמה קטן, חוצים לשניים וכל חצי חותכים לפלחים.  3–4 פלחים בשמן כשהוא כבר חם מספיק (כמו צ'יפס) ומדי פעם כשהצ'יפסים מתחילים להשחיר – להחליף.

לקציצות (בערך 15):

חצי קילו בשר בקר טחון. מי שרוצה בשר אחר – לבריאות. לדעתי לצורך נסיון, לא צריך לקחת משופרא דשופרא. לקחת בשר טחון קפוא שקונים בסופר ב-10 ₪ לחצי קילו. זה בדרך כלל לא בשר טהור אלא יש בו עוד כמה מרכיבים שהפרה לא הכירה מעולם. אני דוקא לקחתי טחון קפוא נטו. בלי תוספות. היה פעם במבצע – 15 ₪ לחצי קילו. ברגיל זה מתחיל מ-20 ₪ לחצי קילו. רק תנו לו להפשיר כדבעי ולהגיר את כל הנוזלים. למה? כי בשר כשהוא קפוא, קצת קשה ללוש.

שתי ביצים. הדרעק במתכון המצולם אמר ביצה אחת אבל צ'מעו לי – שתיים. באחריות. אחרת הקציצה תתפורר.

כוס (בערך) קמח מצה. החכמולוג מהסרטון אמר שזה מוסיף אווריריות לקציצה. קדחת. קמח מצה עם הביצים זה אחלה דבק ששומר שהקציצה לא תתפורר.

הרבה בצל טחון (אחד מה זה גדול או שניים בינוניים).

שום כתוש (בנדיבות).

פטרוזיליה (עוד יותר בנדיבות ובלי הגבעולים, בטח בלי העבים. הדקים - מילא).

טוחנים את כולם ביחד. אני עושה את זה במיני מעבד מזון (נדמה לי שגם קוראים לו קוצץ ירקות אבל אני לא בטוח).

למי שאין לו קוצץ ירקות או מעבד מזון – הבצל קצוץ דק דק דק דק דק, השום  - 6 שיניים גדולות מעוכות כדבעי, או קוביה או שתיים שום כתוש קפוא – מופשר בקערה של התערובת. הפטרוזיליה קצוצה דק עד בינוני.

מי שטוחן את הבשר בעצמו – יכניס קודם למכונה את הבצל, השום והפטרוזיליה.

מי שטוחנים לו את הבשר על המקום בסופר (זה ה-20 ₪ לחצי קילו מינימום אם זה מבשר קפוא ו-35 ₪ וצפונה, אם זה מבשר טרי), ההוא מהסרטון אמר לבקש מהקצב שיטחן לו פעמיים. זה מוסיף עדינות ואווריריות לקציצה. אני לא מעיז לבקש דבר כזה. עם התור שיש אצלנו, יותר סביר שהקצב שלי ייצא אלי עם הסכין הגדולה והמפחידה מתוך כוונה ברורה להכניס דוקא אותי למכונה הזו.

מי שרוצה כוסברה – יערב לו. רק מלכתוב את המילה הזו אני מקבל פריחה. מי שרוצה כמון (בעדינות וברחמנות) או תבלין אחר בקציצה (בהרט וכד') יבושם לו. אני – אם אני שם משהו מאלה בתערובת – סיכוי טוב שיחסכו לי את המעלית והמדרגות (ולמי שלא הבין – בעיטה בתחת).

מלח ופלפל שחור טחון – לפי טעמכם.

ללוש היטב אבל לא יותר מדי שלא תקבלו קציצות סלעים. אם זה יוצא יבש מדי או קשה מדי – להוסיף ביצה. אם זה רך מדי או אפילו נוטה לנזילות – להוסיף קמח מצה. זה צריך לצאת בינוני. אחרי לישה מכניסים למקרר לחצי שעה לפחות (לספיגת טעמים) רצוי לשעה – מכוסה בנילון נצמד. אחר כך כשתוציאו תבדקו שוב אם התערובת לא קשה או רכה מדי ותטפלו לפי הצורך.

תשכחו מפרוסות לחם או חלה רטובות וסחוטות. אף פעם לא יצא לי טוב עם הענין הזה. לא יודע למה. הבשר הקפוא שהפשיר מכיל מספיק נוזלים, גם אחרי שניגרו ממנו.

מטגנים. זהירות – לא לשרוף. בצילום שלי הן נראות קצת שרופות אבל הן לא. חוץ מזה, גם אם התפקששו ונשרפו קצת כמה (לא עד כדי גחלים) הכל יסתדר בבישול ברוטב.

אח"כ מתחילים עם הרוטב.

בסרטון הוא עושה את זה ביחד. חוזרים לסופרמן. אני לא סופרמן. ביחד – הכל יתחרבש לי. אחד אחד. עוד מעד הייתי תוקע לו מטאטא בתחת שגם ינקה לי את הבית. סופרמן או לא סופרמן?!

לרוטב (זה לא בדיוק רוטב, מה שיצא לי, אבל מילא. זה יותר מתאים כתוספת).

מכינים במחבת ענקית. סוטאז' גדול, אבל גדול ממש – הכי טוב. למי שאין – סיר גדול Will do. אבל באמת רחב. להקפיד שניתן לכיסוי.

שמן זית (לצורך הטיגון). לא להתבייש עם הכמות.

בצל קצוץ בינוני. אחד גדול מאד עד ענק (או כמה יותר קטנים).

שום פרוס דק עד בינוני. בנדיבות. אפשר במקום זה קוביה או שתיים שום כתוש קפוא.

קוביית תיבול שום ופטרוזיליה. לא חובה.

פלפל אדום קצוץ קטן(בעצם שום דבר לא חובה).

חומוס (דירו באלכום). משהו כמו שני שליש או שלושה רבעים של קופסא. מי שרוצה יותר – יותר. אני נוהג להשתמש גם בקצת מהמים בקופסא. לטעם.

קוביות משלושה תפוחי אדמה בינוניים שבושלו עד שכמעט מוכנים. לא מוכנים לגמרי כי הם עוד יתרככו בבישול. אל תנסו להכניס אותם חיים לבישול כי תצטרכו לבשל הרבה זמן והקציצות עלולות להתרכך יותר מדי ולהתפורר.

פטרוזיליה קצוצה בנדיבות. ההוא מהסרטון אמר עם הגבעולים. בשום אופן. לא אצלי. הגבעולים – מקסימום במרק.

עגבניות. כאן תוכלו לקחת את הכי רכות שיש לכם כולל אלה שמחר כבר תזבילו (אבל תחתכו את החלקים הלא אכילים), חתוכות לקוביות די גדולות (הבת שלי אמרה לקלף. שהיא תקלף). אפשר גם עגבניות מרוסקות או קוביות של עגבניות מקופסאות. אפשר טיפה רסק עדבניות (לא שמתי).

מי שרוצה להוסיף ירקות אחרים – בכיף.

פטריות? הולך. כל סוג.

מלח.

פלפל שחור או פפריקה חריפה.

לטגן בהתחלה את הבצל עד שקיפות. אש בינונית גדולה.

אח"כ מוסיפים את השום. לא מיד בהתחלה כי השום נחרך ונשרף מהר יותר מהבצל.

אח"כ גם הפלפל האדום ולכסות את הסיר.

ובהמשך עגבניות.

בסוף – כל היתר ומוסיפים מים שיכסה את כל הפרודוקטים ועוד קצת. אפילו קצת הרבה.

מביאים לרתיחה ואחר כך מנמיכים להבה למינימום.

אחרי שהכל טעים לכם (טועמים ומתקנים תיבול) – מוסיפים את הקציצות. עשרים דקות (אולי עוד קצת) ו... בתאבון.

 

אם הבת שלי אמרה שבסוף יצא טעים ואפילו לקחה לה לדירה – (סטודנטית הפרימדונה) אז בטח יצא לגמרי לא רע, אחרת היתה משאירה לי הכל ומסתלקת. גם אמרה לי לצלם ולפרסם.

מחיאות כפיים.

אני חושב שזה הכל. תעקבו. אם יהיה תיקון - זה כאן.

תהנו וספרו לי איך היה (זאת אומרת אם לא נרדמתם בזמן שקראתם את המגילה הזו).

פינת הזריזות.
לקציצות:            חצי קילו בשר בקר טחון.
                        שתי ביצים.
                        כוס (בערך) קמח מצה.
                        הרבה בצל, שום ופטרוזיליה – קצוצים דק.
                        מלח.
פלפל שחור.
תבלינים לפי הטעם.
 
לערבב וללוש הכל. למקרר לחצי שעה או שעה. לטגן.
 
לרוטב:              בשמן זית (לא מעט) לטגן בצל עד שקיפות.
                        להוסיף פרוסות שום.
להוסיף פלפל אדום קצוץ דק.
להוסיף עגבניות קצוצות לקוביות די גדולות.
להוסיף פטרוזיליה קצוצה.
להוסיף גרגרי חומוס מקופסא, קוביות תפוחי אדמה מבושלים עד כמעט שמתרככים.
ירקות נוספים לפי טעמכם וחישקכם.
תבלינים לפי הטעם.
קובית תיבול שום ופטרוזיליה.
מים שיכסו את הכל ועוד קצת.
להרתיח, להנמיך להבה, לטעום ולתקן תיבול.
 
כשהכל מוכן – מוסיפים את הקציצות ל-20 דקות.
 
 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל lseugy אלא אם צויין אחרת