00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חתולה יוצרת

הרפתקאות חתולי8 בארץ הסקראפ

חמ"ל חתולי-יומולדת והפסקת אש

עוד כשצוק איתן היה בחיתוליו גמלה בליבי החלטה שברגע שיתאפשר צריך לעזור לעסקי הדרום ע"י עריכת הקניות שם.
סירבתי, בצדק או לא, לנסיעה לקניות שם באחד מימי שישי במהלך הלחימה אבל ידעתי שכשיהיה שקט אעשה זאת.
ואז החלטתי שביום ההולדת שלי, שהיה אז קרוב מאד, " אם לא יורים- נוסעים! " זה יהיה היום לשופינג בדרום!

לשמחתי הזבלים העזתיים החליטו לכבד את יום חתולי8 העולמי ונצרו את נשקם לטובת החג.
וכך, בבוקר יום ההולדת שלי, העמסתי על האוטו את תמיקה ובנה המתוק אורי ונסענו לאשקלון ולשדרות.

כשנסעתי לאסוף אותם מתחנת האוטובוס עברתי בעירי האהובה קרית אונו וצילמתי את התמונות הפטריוטיות הבאות.


 


הדרך עברה בצחוקים והנאה ואת כל הבוקר הקדשנו לבזבוז כסף בשדרות.
רק כדי לסבר את האוזן, במחיר של זוג מכנסיים לא ממש יקר בתל אביב קניתי בשדרות 6 גופיות, שימלה, קרדיגן וחולצה חגיגית. ודי בטוח שעוד משהו שפרח מזכרוני.

גם את ארוחת הצהריים אכלנו בדרום, גם כי רצינו לעזור לכלכלת הדרום וגם כי היינו רעבים.

לאחר מכן החלטנו שבלי קצת קולטורה אי אפשר והחלטנו לבקר במוזיאון ביד מרדכי. העובדה שהיה איתנו גם גמד מתוק צמא לידע והרפתקאות רק עודדה אותנו לנסוע לשם. 
לצערינו המוזיאון עצמו היה סגור אז רק הלכנו (שזה קיצור של..התפלחנו) לאיזור של שחזור הקרב על הקיבוץ.


תמיקה ואני כבר תיכננו איך נקפוץ לשוחות האלה מ 48, אם פתאום יתחילו לירות, וכן, התפוצצנו מצחוק.... 
אחר כך, אורי ואני דילגנו אל הספסל, ומשם השקפנו לעבר עזה.


אני לא יודעת עד כמה הילדון ממש תפס את העובדה שממש שם, ממול, זה המקום שגורם לו לרוץ להסתתר באזעקות.

הצבעתי על הגבעה שעליה נמצא נתיב העשרה ומאחוריה, הבתים האלה... זה עזה.
אורי הקשיב, אבל הוא בעיקר התאכזב שאי אפשר להכנס לכאן......

ולשחק עם אלה!


אני התרשמתי בינתיים מהמכנסיים החדשים שלי (הם לא משדרות).


 

 

במדרגות האלה ירדנו אל המשחק הכי כיפי לאורי,

 

הטנק המצרי שהצליח לחדור לשערי הקיבוץ במלחמת השחרור.


 


 

 

כבר כשהגענו לאיזור, נקרעתי מצחוק ונוסטלגיה למראה פחי הזבל האלה.
אתם זוכרים אותם?
כ"כ התלהבתי שעשיתי להם "בוק זיבלי"....


 


 


למי שלא ממש זוכר את הסיפור, הרי הוא כתוב לפניכם.



בדרך הביתה, ליד אשקלון, ראינו את זה, ושמחנו....

 

ואחרי יום ההולדת שלי, העניינים חזרו למסלולם הבליסטי....


ואני המשכתי להתרגש מתמונות כאלה:

 

 

 

 

בתקווה שלא יהיו לנו צוקי איתן נוספים,

 

 

 

 

 ה' בחשוון תשע"ה.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

50 תגובות

visitors
אורחים החל מ1.5.13
Free counters!
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חתולי8 אלא אם צויין אחרת