77
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של שחרזדה

מימי הבישנית

בושה, ביישנות.

"הילדה  שלי בישנית", אומרת, אמא של מימי,לחברותיה.

היא ילדה סגורה , אומרת עליה המורה.

"אז אני סגורה או בישנית? "חושבת מימי הנבוכה.

בכיתה היא לא מצביעה על אף שהיא יודעת את התשובה לכל שאלה.

במסיבות, אם היא בכלל מוזמנת ואם היא הולכת,

אז היא תמיד יושבת  בפינה הכי הצידה,

שלא יראו אותה, מתחבאת, אל הכלים נחבאת,

ממה בעצם היא מתבישת או אולי היא פשוט מיובשת?

שומעת מימי את הבנות מתלחשות מאחורי גבה,

"תראו אותה יושבת לבדה" אומרת  בת אחת, והשניה מיד מוסיפה,

"מה הפלא מי ירקוד איתה?"

מימי שומעת ומתחלחלת , מתכווצת, עוד ועוד ונכנסת לתוך עצמה.

אבל למה היא בעצם מתבישת ונסגרת?

ממה או ממי? מי העליב אותה  שהיא בורחת באמצעות הבושה מהעולם?

מי פגע בה כל כך שהיא בורחת כך לתוך עצמה?

מי זה שבייש אותה כל כך שהיא הפכה לצל של עצמה?

מימי סיימה את בית -הספר ולא הורגש בכלל שהיתה שם.

ועכשיו מה? שואלים ההורים, אפוא בא לך  להמשיך ללמוד?

לא יודעת, עונה מימי, אולי במקום שאין בו ילדים..

אין מקום כזה,עונה אמא ומביטה במימי בדאגה.

 אבל אולי בכפר, בטבע ? להיות ולעבוד עם חיות? מה דעתך?

 ולא להיות בבית?  שואלת מימי מזועזעת, "הרי רק בבית, בחדר שלי, אני מרגישה קיימת", חושבת לעצמה ולא אומרת בקול.

טוב אחשוב, עונה מימי.

לבסוף לאחר לבטים הוחלט שמימי תלך ללמוד בבית ספר שיש בו חיות משק,

בכפר הירוק או בטכנאות נוף..

הלכה עם הוריה לראות ולבדוק ומצאה כי טוב.

יש שם  כל מיני חיות והיא יכולה ללמוד ולטפל בהם.

אז היא נרשמה לכפר הירוק שזה לא רחוק מידי מביתה.

מימי התחילה ללמוד שם, עבדה בדיר , טיפלה בעיזים וכבשים, דיברה איתם ,

שיתפה אותם במה שעבר ועובר עליה.

 לא עבר זמן רב והיא התחילה להיפתח בהתחלה  רק בחברת החיות

  ואז להפתעתה הרבה מצאה את עצמה מדברת עם אחת התלמידות שעבדה איתה.

מעט מהסגירות  התחילה להתפוגג,

מעט מהבישנות התחילה לפנות מקום  לפתיחות ואפילו יש לה כבר חברה.

מימי התחילה ללמוד נגינה  בחליל, "כמו משה רבנו גם אני אנגן לכבשים שלי,"

 חשבה מימי. והיתה מנגנת להנאתה בדיר לחיות,

מישהו שמע והחמיא לה, לראשונה לא התכווצה וענתה בתודה.

החיים שלה התחילו להשתנות.

היא הוזמנה להכין יחד שיעורים  , הוזמנה להצטרף לטיולים עם החברות.

לאחר שבועיים הוריה באו לבקר אותה, בקושי הכירו את הילדה שלהם.

באה לקראתם ילדה שמחה וחיכנית ,הושיטה ידיים לחיבוק,  ואפילו  צחקה.

חיבקה אותה אמה , הביטה בה באהבה ואמרה לה ,אני רואה שטוב לך כאן.

כן אמא, באמת טוב לי, יש לי כבר  חברות ואני עובדת עם עיזים וכבשים

ואפילו למדתי לנגן בחליל ואני מחללת להם.

מימי פרחה בכפר הירוק, היא למדה שם בחטיבה וכן בתיכון,

למדה לרעות, לחלוב ואפילו  אילוף כלבים.

התגייסה לצבא וסופחה ליחידה לאילוף כלבים של צהל.

וכאשר השתחררה מהצבא חזרה לכפר הירוק והתחילה לעבוד כמדריכה במקום.

היא עדיין בישנית אבל היום  היא נמצאת במקום אחר , יש בזה אפילו  חינניות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שחרזדה האחת אלא אם צויין אחרת