44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא פולניה

פלפלים ממולאים (וממולאים בכלל).

עודכן 10.2.18,
היישר למתכון מקוצר לידענים, מנוסים, זריזים וחסרי סבלנות.
האם אתם מכירים מצב בו אתם נוהגים, מגיעים לצומת, רואים בערך מליון וחצי תמרורים ושלטים וכל אחד אומר משהו אחר? עכשיו לך תדע מה לעשות.
אז זה בדיוק מה שקרה לי הפעם. לא הבנתם? אין דבר. אסביר.

לפעמים נורא בא לי לבשל משהו. אני אפילו אוהב "לבשל". הבעיה היא שאין לי מושג בזה. אני בקושי יודע להכין אוכל וזה לא אותו דבר. מה ההבדל? להכין סנדביץ' או סלט, חביתה או שניצל, פירה או עוף בתנור ואפילו מרק או פשטידה, זה בהחלט להכין אוכל (לפעמים אפילו טעים) אבל זה לא נקרא "לבשל". למה? כי אין לזה כל קשר לידיעת רזי הבישול ודרכיו, או בעברית – איך לעשות מה. בעיני החלק הזה שמור רק למביני ענין שכל אחד ברמת מתחיל נראה בעיני כעילוי בתחום.

אז לפעמים כשיש לי קצת זמן פנוי, אני משתעשע קצת במטבח. הפעם החלטתי ללכת על פלפלים ממולאים. קניתי כמה פלפלים (ואצלי זה כבר נקרא "תכנון מוקדם של אוכל". ממש שברתי את השיא של עצמי). מי שרוצה את המתכון - בסוף. קודם תתענו קצת. מה 'כפת לי.

כדרכי נכנסתי קודם לאינטרנט לראות מה יש בתחום. במלים פשוטות - חיפשתי מתכון בעזרת מנוע חיפוש נפוץ למדי - גוגל. ואז קרה הברוך הגדול. מה אגיד לכם?! מאות (אם לא אלפי) מתכונים - ואחד לא דומה לשני. ממש אין שניים זהים.
זה היה רק בעברית. אם הייתי מחפש גם באנגלית (ואני עושה את זה לפעמים) שלחלק מאיתנו נשמעת כשפה אקזוטית משהו, זה היה עוד יותר גרוע כנראה.
מתכון אחד אומר להעמיד (תרגעו - את הפלפלים). מתכון אחר אומר להשכיב (לא לקפוץ. גם את הפלפלים).
אחד אומר - לצופף. אחר אומר לרווח.
אחד אומר לחורר - שני מתעלם לחלוטין מהסוגיה.
אחד אומר להשאיר "כובע", אחד אומר להשאיר גלוי.
אחד אומר לא למלא עד הסוף. הבא אחריו - למלא כדבעי.
אחד אומר עם כמות כך וכך של בשר. השני - חצי הכמות.
אחד אומר - לא לבשל לגמרי. השני - תבשל עד שייצא עשן.
וככה הפלגתי לי בין המתכונים כשהיאוש הולך וגובר ממתכון למתכון. לא רק זה, אלא שהקטנה שלי (גם כן קטנה – בת יותר מ-20) הושיטה לי מתכון שקיבלה ממישהו ואמרה "תעשה לפי זה. בטוח יצליח. מנסיון". כמעט תלשתי לה אוזן ולי - את מעט השיער שעוד יש לי. וזאת יש לדעת, אם לא יהיה לבנות שלי בדיוק לפי טעמן - אני אצטרך לגמור הכל לבד - או להזביל. יותר מזה - סביר ביותר שאם אחת תגיד "טעים", אחרת תעקם את האף. ככה זה אצלי.
אז אחרי שטינפתי שלושה סירים ומחבת, סט סכום ל-6 איש ועוד כמה כוסות והמטבח נראה כאילו התפרעויות הר-הבית עברו למטבח שלי, יצא משהו סביר+ (בהחלט אפשר להגדיר במושג "טעים") לפחות לטעמי.
 
היום אני כבר יכול לספר שגם את מבחן הבנות עברתי בהצלחה. אף אחת לא עקמה את האף. הישג של ממש בשבילי. 
 
אז אם אתם רוצים לדעת מה עשיתי ומה המסקנות - תמשיכו לקרוא. חילקתי לנושאים.
 
ובתמונה למעלה: פלפל ממולא ועגבניה ממולאת.
 
 
המתכון ל-8 יחידות בערך (די גדולות).
א- הכנת האורז - משותף לכל המתכונים/הירקות הממולאים.
באיזה אורז להשתמש? למתחילים - הכי פשוט והכי זול. חבל להשקיע כשלא יודעים מה ייצא (למרות שקצת קשה לפקשש במתכון הזה). ככלל אני תמיד משתמש באורז הכי פשוט. לא בסמטי, לא יסמין, לא עגול ולא כל השטיקים האלה. זה שמור לצפונבונים פלצנים (סליחה, אבל לא מצאתי מילה אחרת).
פעם נהגתי לשטוף את האורז. היום לא. קודם כל האורז מגיע נקי וחוץ מזה - זה מפריע לטיגון שלו.
 
 
המצרכים בהצעה זו:
אורז ½ כוס (כוס רגילה 250cc - רבע ליטר).
בצל גדול (לא חובה אבל טעים).
תבלינים לפי טעמכם.
כוס ושליש ציר ירקות או ציר עוף (גם ציר בקר או ציר עצמות שהכנתם - טוב) או מים. הציר והמים צריכים להיות חמים מאד עד רותחים. למים אפשר להוסיף קצת אבקת מרק בטעם עוף (עדיף) או בצל.
 
 
בסיר (אין צורך בסיר גדול) בו נכין את האורז, מאדים בקצת שמן (כמו טיגון אבל בלי לחרוך) את הבצל עד שקיפות ולא יותר או תחילת הזהבה. מוסיפים את האורז ומטגנים עוד כדקה עד שתיים. מוסיפים את הציר או המים כשהם חמים מאד (כמעט רותחים, לאט ובזהירות כי זה קופץ, אז בכל פעם שליש הכמות), קצת (אבל קצת) מלח או אבקת מרק (שהיא מלוחה ממילא), פלפל שחור ואם אתם רוצים תבלינים אחרים לפי טעמכם - הולך.
מביאים להרתחה (זה הולך מהר) תוך ערבוב, מנמיכים להבה למינימום, מערבבים שוב ומבשלים עד 12 דקות. לא יותר כי נבשל שוב בהמשך. מורידים מהאש ומניחים לאורז להצטנן.
 
אחרי בישול אורז לא פותחים את הסיר לפחות 10 דקות.
 
 
ב- הכנת התערובת למילוי.
המצרכים: האורז שהכנתם ובשר טחון (לא חובה  אבל מאד טעים). יש כאלה שמשתמשים באורז נקי בלי בשר. הולך. אפשר במקום בשר – אבקת מרק (אפילו פרווה). מי שרוצה (גם לא חובה) מוסיף פטרוזיליה קצוצה דק מאד.
סוג הבשר הטחון – האהוב עליכם. אני משתמש בבשר בקר טחון. שימו לב שרצוי להשתמש בבשר בקר 100% (תבדקו גם ברשימת הרכיבים שעל האריזה. כבר ראיתי שרשום בגדול "בשר בקר נקי" אבל זו היתה תערובת ולא בשר בלבד) ולא במוצר בשר בקר טחון שיש בו הרבה מרכיבים שאינם בשר. זה רצוי כדי לא לפגום בטעם. אם זה בשר קפוא – להפשיר היטב קודם. גם בשר הודו אדום טחון יהיה טוב.
 
כמות הבשר: רק לטעם – 150-200 גר'. הבנות שלי אוהבות יותר ואני מכניס רבע קילו עד 350 גר'. אם הפלפל הולך להיות מנה (ולא תוספת למנה) – רצוי גם יותר.
 
כשהאורז מתקרר, מפוררים פנימה את הבשר הטחון, תבלינים לפי טעמכם וכל תוספת אחרת שתבחרו, מערבבים/לשים היטב עד קבלת תערובת אחידה, מכסים את הסיר ומכניסים למקרר עד המילוי.
 
 
ג- תבלינים.
*מלח - אני לא שמתי מלח אלא השתמשתי באבקת מרק בצל כתבלין (כפית לא גדושה מדי. זה מלוח מספיק).
*פלפל - לא השתמשתי בשחור. הייתי "מתוחכם" והשתמשתי באדום פילדלפיה (מחיאות כפיים). להשיג בכל חנות תבלינים ובחלק מהסופרים. פעם קניתי והחלטתי לנצל. ממש טעים.
 
 
ד- פלפלים.
תחליטו על כמות אבל הם צריכים להיות קטנים ולא בגודל כאילו כל המשפחה יוצאת לקמפינג עם לינה בפלפל במקום בשק שינה.
אני משתמש בפלפל אדום (הבנות שלי מעדיפות), אבל כל סוג מתאים: כתום, ירוק בהיר, צהוב. לדעתי הירוק הכהה ייצא מריר מדי. לא יודע.
לשטוף ולהסיר את "הכובע" (הגבעול עם קצת מסביב, כמעט כל הרדיוס), לנקות מגרעינים ומה שבין הפלחים כי זה יוצא קצת מריר בבישול. מי שרוצה - שישמור את הכובע ויכסה את הפלפל הממולא. מי שרוצה - שיזרוק, מי שרוצה - שישאיר לסלט ומי שרוצה - שיחבוש אותו בעצמו.
אימצתי הצעה של אחד המתכונים ובעזרת קיסם שיניים או שיפוד עץ דק ניקבתי חורים במרכז הפלפל (בקצה הצר שלו), בכל קצה של בליטה שלו מסביב ובכל צד של הבליטה. כשהפלפל עומד הפוך בסיר אז החורים למטה ובצדדים וזה לדעתי עוד דרך לספיגה טובה של הרוטב בבפנוכו של הפלפל.

ה- עגבניות (אופציה שהבנות שלי מתות עליה).
גדולות ולא קשות. שוטפים ומורידים להן את הכובע מהצד של הגבעול (למעלה) ועושים בו מה שעושים עם הכובע של הפלפלים.
בעזרת כפית עם שפה חדה מרוקנים את הבפנוכו של העגבניה ושומרים אותו בצד – רצוי לרסק במעבד מזון או בלנדר.
גם בעגבניות אני מחורר כמו בפלפלים.
 
ו- קישואים. גם אופציה.
רצוי קטנים או מקסימום בינוניים.
שוטפים ומקרצפים היטב את השכבה החיצונית של הקליפה. מוציאים את הבפנוכו שלהם עם השארת דופן די עבה (4 מ"מ). מחוררים כנ"ל.
אני מת על זה, במיוחד כשהם ממולאים רק בבשר בלי אורז או עם קצת אורז.
בזמן הבישול אפשר לשים את הקישואים בעמידה ברווחים שנוצרו בין שאר הירקות או בשכיבה עליהם מלמעלה.
 
ז- חצילים קטנים. גם אופציה.
ממש קטנים. רצוי מאלה בגודל של קישוא. כאלה מיני. שוטפים ומוציאים את הבפנוכו שלהם עם השארת דופן די עבה (כ-5 מ"מ). מחוררים כנ"ל.
 
 
ח- הכנת הרוטב. הפעם הכנתי רוטב עגבניות, אבל אם יש לכם רעיון אחר – בכבוד.
המצרכים בהצעה זו:
בצל גדול קצוץ בינוני.
רסק עגבניות - רק למעוניינים בטעם עגבניות. חצי מקופסה הכי קטנה.
שום- עד שלוש שינים כתושות (תלוי בגודל). מי שמשתמש בשום כתוש קפוא קנוי - תלוי בפירמה. אני מציע להתחיל בשתי קוביות. לא יותר. אני משתמש או בשום יבש רגיל ופרוס דק (לפני שיילך בדרך כל שום רקוב) או בשום כתוש תוצרת עצמית (ראו מתכון באוסף הטיפים למטבח).
עגבניות מרוסקות - רק למעוניינים בטעם עגבניות. כשליש מקופסא של 800 גר'. למי שאין - קצת יותר רסק עגבניות ברוטב.
שאריות הבפנוכו של העגבניות מקודם – רצוי מרוסק.
קצת סוכר לאיזון הטעם החמצמץ של העגבניות.
שמן או שליש חבילה מרגרינה לרביכה (לא חובה – הרביכה מיועדת להסמכת הרוטב).
כף או שתיים גדושות בקמח (גם זה לרביכה. לא חובה).
 
מאדים את הבצל עד שקיפות.
מוסיפים את העגבניות המרוסקות, שאריות העגבניות, רסק העגבניות וכף שטוחה (או קצת יותר) סוכר. ממלאים מים עד חצי או קצת יותר מנפח הסיר (אם הוא באותו גודל של סיר הממולאים). אם יחסרו מים, אפשר להוסיף בזמן הבישול.
מביאים לרתיחה ומנמיכים להבה למינימום.
מוסיפים את התבלינים. אחרי 5-10 דקות טועמים ומתקנים תיבול.
 
עכשיו תור הרביכה (בלי לכבות את האש של סיר הרוטב).
אמר פעם שף מפורסם (שבגילי, לדרוש ממני לזכור את שמו זו דרישה לא הוגנת) שבכל תבשיל שיש בו רביכה – אם הצלחת ברביכה – הצלחת בתבשיל. דפקת את הרביכה – הלך התבשיל. לכן אם לא מצליחים ברביכה – עדיף לזרוק, לא להכניס לתבשיל – ולהכין חדשה. זה ממש לא קשה. יש ברשת סרטונים שמסבירים הכנת רביכה ויש גם בפוסט שלי על טיפים במטבח.
הרביכה הכי פשוטה והכי נפוצה במטבח הביתי זה קמח מטוגן. ממיסים מרגרינה (או מחממים שמן רק שלא ישרף) בערך שליש חבילה וכשהיא רותחת – מוסיפים את הקמח. כף אחת קצת גדושה לרוטב לא סמיך במיוחד וכף נוספת לפי הסמיכות שרוצים. הרביכה צריכה להיות די בהירה וקצת נוזלית.
בשלב של הוספת הקמח צריך לעבוד בזריזות כי אחרת הקמח ישרף. חשוב כל הזמן לערבב ולהוריד מהאש מיד כשהגיעה לצבע הרצוי.
את הרביכה הרותחת מכניסים מיד (אבל מיד) לרוטב המתבשל, מערבבים היטב וממשיכים לבשל עד שהרוטב יסמיך. אם רוצים עוד סמיכות – מוסיפים עוד רביכה.
יקח בערך 10 דקות עד שתראו את מידת ההסמכה.
 
ט- אופציונאלי (לא ניסיתי).
בתערובת האורז-בשר – להוסיף קצת פטריות קצוצות דק ומטוגנות קלות. אפשרי טריות ואפשרי משימורים.
לדעתי אפשר להוסיף במקום חלק מהאורז, קצת קוביות קטנות של ירקות שורש: גזר, בטטה, קולורבי, לפת, אבל לא שורשי סלרי, פטרוזיליה, שמיר וכאלה. יש להם נטיה להשתלט על הטעם.
 

ומה עושים?
אחרי שהרוטב מוכן, ממלאים את הירקות בתערובת שהוצאתם מהמקרר, היטב אבל בלי לדחוס יותר מדי. האורז עוד יתנפח קצת. גם לא למלא עד למעלה אלא קצת פחות.
אם האורז בושל חלקית (כ-10 דקות ולא התרכך) - למלא שלושה רבעים לא יותר כי הוא עוד יתנפח. אם האורז מבושל או כמעט מבושל (כמו שיצא אצלי) - למלא כמעט עד הסוף. אבל רק כמעט. לא ממש.
אם השתמשתם בתערובת גם בקוביות של ירקות שורש – אפשר למלא יותר כי אין הרבה אורז שיתנפח.
להעמיד את הפלפלים והירקות האחרים שהכנתם בסיר (הסיר חייב להיות גבוה מהפלפלים). רצוי לצופף היטב למקרה שהאורז יתנפח שלא יפוצץ את הפלפל  או את הירק האחר שמילאתם. עכשיו שמים את "הכובעים" על הירקות.
שופכים את הרוטב על הכל, שיהיה עד שהפלפלים מכוסים.
מחמותי למדתי שהיא שמה צלחת זכוכית (ממש בתוך הסיר) כשהיא הפוכה על גבי הירקות. הצלחת צריכה להיות עמידה בחום הבישול וההרתחה. ככה מונעים מהירקות לצוף ולהתהפך בתוך הרוטב אלא להיות שקועים עד תחתית הסיר (קראתי לזה צלחת מבושלת).
להביא לרתיחה, להנמיך את האש (הכי קטנה) ולבשל שעה עד שעה ורבע. מדי פעם לקחת עם כף מהנוזלים ולשפוך לתוף המילוי של כל פלפל. אני פשוט הטיתי את הסיר וסובבתי והכל ניטבל מחדש ברוטב.

הצעות שדרוג: כשממלאים כמה ירקות מסוגים שונים, אפשר לבשל הכל באותו סיר.

תהנו וספרו לי איך היה.

 

הפינה לידענים, מנוסים, זרירים וחסרי סבלנות.
 
המתכון ל-8 יחידות בערך (די גדולות).
א- הכנת האורז - משותף לכל המתכונים/הירקות הממולאים.
 משתמשים באורז הכי פשוט והכי זול. אין צורך לשטוף אותו.
 
 
המצרכים בהצעה זו:
½ כוס אורז.
בצל גדול (לא חובה אבל טעים).
תבלינים לפי טעמכם.
כוס ושליש ציר ירקות או ציר עוף (גם ציר בקר או עצמות - טוב) או מים חמים מאד עד רותחים שאפשר להוסיף להם קצת אבקת מרק בטעם עוף או בצל.
הצעת שדרוג - מעט פטרוזיליה ו/או שמיר קצוצים דק מאד וללא גבעולים עבים.
 
הכנת האורז.
בסיר לא גדול מאדים בקצת שמן את הבצל עד שקיפות או תחילת הזהבה. מוסיפים את האורז ומטגנים דקה עד שתיים. מוסיפים את הציר או המים כשהם חמים מאד (כמעט רותחים, לאט ובזהירות כי זה קופץ), קצת מלח או אבקת מרק, פלפל שחור ותבלינים אחרים לפי טעמכם.
מביאים להרתחה תוך ערבוב, מנמיכים להבה למינימוםומבשלים עד 12 דקות. מורידים מהאש ומניחים לאורז להצטנן.
 
אחרי בישול אורז לא פותחים את הסיר לפחות 10 דקות.
 
 
ב- הכנת התערובת למילוי.
המצרכים: האורז שהכנתם, בשר טחון (לא חובה  אבל מאד טעים), רצוי להוסיף פטרוזיליה קצוצה דק מאד.
סוג הבשר הטחון – האהוב עליכם. כמות הבשר: רק לעוקץ של טעם – 150-200 גר'. להרגיש ממש - לפחות 350 גרם.
 
כשהאורז מתקרר, מפוררים פנימה את הבשר הטחון, תבלינים לפי טעמכם וכל תוספת אחרת שתבחרו, מערבבים/לשים היטב עד קבלת תערובת אחידה, מכסים את הסיר ומכניסים למקרר עד המילוי.
 
ג- תבלינים.
*מלח - אני לא שמתי מלח אלא השתמשתי באבקת מרק בצל כתבלין (כפית לא גדושה מדי. זה מלוח מספיק).
*פלפל - שחור או אדום פילדלפיה.
 
 
ד- פלפלים.
צריכים להיות קטנים: אדום, כתום, ירוק בהיר, צהוב. לדעתי לא ירוק כהה. ייצא מריר מדי. לא יודע.
לשטוף ולהסיר את "הכובע" (הגבעול עם קצת מסביב, כמעט כל הרדיוס), לנקות מגרעינים ומה שבין הפלחים. מי שרוצה - שישמור את הכובע ויכסה את הפלפל הממולא. מי שרוצה - שיזרוק, מי שרוצה - שישאיר לסלט.
בעזרת קיסם שיניים או שיפוד עץ דק מנקבים חורים במרכז הפלפל (בקצה הצר שלו), בכל קצה של בליטה שלו מסביב ובכל צד של הבליטה. כשהפלפל עומד הפוך בסיר אז החורים למטה ובצדדים וזה לדעתי עוד דרך לספיגה טובה של הרוטב בבפנוכו של הפלפל.

ה- עגבניות (אופציה שהבנות שלי מתות עליה).
גדולות ולא קשות. שוטפים ומורידים להן את הכובע מהצד של הגבעול (למעלה) ועושים בו מה שעושים עם הכובע של הפלפלים.
בעזרת כפית עם שפה חדה מרוקנים את הבפנוכו של העגבניה ושומרים אותו בצד – רצוי לרסק במעבד מזון או בלנדר.
גם בעגבניות מחוררים כמו בפלפלים.
 
ו- קישואים. גם אופציה.
קטנים או מקסימום בינוניים.
שוטפים ומקרצפים היטב את השכבה החיצונית של הקליפה. מוציאים את הבפנוכו שלהם עם השארת דופן די עבה (4 מ"מ). גם מחוררים כנ"ל.
בזמן הבישול אפשר לשים את הקישואים בעמידה ברווחים שנוצרו בין שאר הירקות או בשכיבה עליהם מלמעלה.
 
ז- חצילים קטנים. גם אופציה.
ממש קטניםבגודל של קישוא, כאלה מיני. שוטפים ומוציאים את הבפנוכו שלהם עם השארת דופן די עבה (כ-5 מ"מ). מחוררים כנ"ל.
 
 
ח- הכנת הרוטב. הפעם הכנתי רוטב עגבניות, אבל אם יש לכם רעיון אחר – בכבוד.
המצרכים בהצעה זו:
בצל גדול קצוץ בינוני.
רסק עגבניות - חצי מקופסה הכי קטנה.
שום - עד שלוש שינים כתושות (תלוי בגודל). מי שמשתמש בשום כתוש קפוא קנוי - תלוי בפירמה - שתי קוביות. למעוניינים בשום כתוש תוצרת עצמית (ראו מתכון באוסף הטיפים למטבח) - חצי כפית.
עגבניות מרוסקות - כשליש מקופסא של 800 גר'. למי שאין - קצת יותר רסק עגבניות ברוטב.
שאריות הבפנוכו של העגבניות מקודם – רצוי מרוסק.
קצת סוכר לאיזון הטעם החמצמץ של העגבניות.
שמן או שליש חבילה מרגרינה לרביכה (לא חובה – הרביכה מיועדת להסמכת הרוטב).
כף או שתיים גדושות בקמח (גם זה לרביכה. לא חובה).
 
מאדים את הבצל עד שקיפות.
מוסיפים את העגבניות המרוסקות, שאריות העגבניות, רסק העגבניות וכף שטוחה (או קצת יותר) סוכר. ממלאים מים עד חצי או קצת יותר מנפח הסיר (אם הוא באותו גודל של סיר הממולאים). אם יחסרו מים, אפשר להוסיף בזמן הבישול.
מביאים לרתיחה ומנמיכים להבה למינימום.
מוסיפים את התבלינים. אחרי 5-10 דקות טועמים ומתקנים תיבול.
 
עכשיו תור הרביכה (בלי לכבות את האש של סיר הרוטב).
ממיסים מרגרינה (או מחממים שמן רק שלא ישרף) בערך שליש חבילה וכשהיא רותחת – מוסיפים את הקמח. כף אחת קצת גדושה לרוטב לא סמיך במיוחד וכף נוספת לפי הסמיכות שרוצים. הרביכה צריכה להיות די בהירה וקצת נוזלית.
בשלב של הוספת הקמח צריך לעבוד בזריזות כי אחרת הקמח ישרף. חשוב כל הזמן לערבב ולהוריד מהאש מיד כשהגיעה לצבע הרצוי.
את הרביכה הרותחת מכניסים מיד (אבל מיד) לרוטב המתבשל, מערבבים היטב וממשיכים לבשל עד שהרוטב יסמיך. אם רוצים עוד סמיכות – מוסיפים עוד רביכה.
 
ט- אופציונאלי (לא ניסיתי).
בתערובת האורז-בשר – להוסיף קצת פטריות קצוצות דק ומטוגנות קלות.
אפשרי במקום חלק מהאורז, קצת קוביות קטנות של ירקות שורש: גזר, בטטה, קולורבי, לפת, אבל לא שורשי סלרי, פטרוזיליה, שמיר וכאלה. יש להם נטיה להשתלט על הטעם.
 

ומה עושים?
אחרי שהרוטב מוכן, ממלאים את הירקות בתערובת שהוצאתם מהמקרר, היטב אבל בלי לדחוס יותר מדי. אם האורז בושל חלקית (כ-10 דקות ולא התרכך) - למלא שלושה רבעים פלוס. אם האורז מבושל או כמעט מבושל - למלא כמעט עד הסוף.
אם השתמשתם בתערובת גם בקוביות של ירקות שורש – אפשר למלא יותר כי אין הרבה אורז שיתנפח.
להעמיד את הפלפלים והירקות האחרים שהכנתם בסיר. רצוי לצופף למקרה שהאורז יתנפח שלא יפוצץ את הפלפל  או את הירק האחר שמילאתם. עכשיו שמים את "הכובעים" על הירקות.
שופכים את הרוטב על הכל, שיהיה עד שהפלפלים מכוסים.
מחמותי למדתי שהיא שמה צלחת זכוכית עמידה בחום (ממש בתוך הסיר) כשהיא הפוכה על גבי הירקות. ככה מונעים מהירקות לצוף ולהתהפך בתוך הרוטב (קראתי לזה צלחת מבושלת).
להביא לרתיחה, להנמיך את האש (הכי קטנה) ולבשל שעה עד שעה ורבע. מדי פעם לקחת עם כף מהנוזלים ולשפוך לתוף המילוי של כל פלפל. אני פשוט הטיתי את הסיר וסובבתי והכל ניטבל מחדש ברוטב.

הצעות שדרוג: כשממלאים כמה ירקות מסוגים שונים, אפשר לבשל הכל באותו סיר.
תהנו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל lseugy אלא אם צויין אחרת