00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

באמריקה

מיתר בליבי

21/10/2014

אל הבלוג של יואב optimus 1 התוודעתי בפעם הראשונה, כאשר ראיתי צילום שלו שפורסם בעמוד הראשי בבלוגיה של תפוז. הצילום משך את עיני ביופיו, ומשם המשכתי לבלוג שלו, קראתי כמה שורות, הבטתי בצילומים, ומייד ידעתי שהגעתי הביתה ושם אני נשאר.. יואב הוא איש אשכולות שכותב על הטיולים המרתקים שלו ברחבי העולם: מהודו ועד דרום אמריקה, ביערות האמזונס, בפרו בוליביה ויאטנם וקמבודיה, ואלו רק חלק קטן מהמקומות שהוא ביקר בהם. מה שיפה אצלו שהמסעות שאליהם הוא יוצא, כשם הבלוג שלו, הם טיולי תרמילאים ולא כאלה של פינוק ולינה במלונות פאר.. אלו טיולים ששמורים לצעירים בנפשם, שאותם הוא חולק עם אשתו המקסימה והפרטנר שלו מיכל, כמו שאומרים מאחורי כל גבר מצליח נמצאת האישה. יואב הוא אומן בחסד וצלם מוכשר,ו עבודות הקרמיקה והצילומים שלו מוצגים בתערוכות בנגב ובאר שבע. היה כותב את ידיעון הגימלאים של מקום עבודתו לשעבר, וחובב בישול שמכנה את עצמו "גימלאי במטבח". בבלוג שלו הוא מביא לנו את ניחוחות המטבח הבינלאומי ומשתף במתכונים שאותם הוא אוסף בקפידה במסעות שלו ברחבי העולם, ואם טעמתם אז גם אתם תתמכרו.. עם הזמן ובין השורות הכרתי אדם נפלא, צעיר בנפשו, שתמיד יפרגן לאחרים ויצטנע במעשיו ופועלו, אהבתי את זה שיואב הוא איש משפחה קודם ואדם שחי חיים מלאים ונכונים, ואצלנו באמריקה מכנים אנשים כאלה down to earth. והם אלו שאתם אני מחפש להתחבר... עם כל מה שנאמר, היה לי ברור שבביקור המולדת הראשון שלי בישראל אני חייב להדרים למיתר לפגוש את האיש. וכך באמת היה. חמישה ימים לאחר שגלגלי המטוס נגעו באדמת הקודש מצאתי את עצמי נוסע דרומה על כביש מספר שש בדרך לפגוש את יואב ואת בני משפחתו. הוא הבטיח שייקח אותי לטייל באיזור ויכיר לי את המגרש הביתי .., והוא עמד בהבטחתו ועוד עשה הרבה יותר מזה. הרשומה הזאת מספרת על אותו יום שני נפלא, ה 15 לספטמבר ולוקחת אותכם אל הטיול שלי למיתר. בגלל עומס הצילומים חשבתי בהתחלה לחלק את הרשומה לשתיים אבל בסופו של דבר דחסתי לרשומה אחת, ובחרתי לה כותרת שמשקפת את הרגשתי. אני מקווה שתהנו מהרשומה ומהטיול במיתר.

הגעתי למיתר, שופעת הכיכרות.. מוקדם בבוקר, ופגשתי לראשונה את יואב, אשתו מיכל ואת ורד ביתם, שעטפו אותי בחום ובחיוכים.

אחרי הפגישה המרגשת, ואחרי שהחלפנו כמה מילים, יצא כל אחד ליום שלו , ואני יצאתי עם יואב כמתוכנן, לטייל באזור הגבעות של יער מיתר.

מיתר היא מועצה מקומית במחוז דרום, והיא שוכנת בשיפוליו הדרומיים של הר חברון, צפונית-מזרחית לבאר שבע, וליישוב הבדואי חורה.

האקלים במיתר הוא צחיח,  ובסמוך ליישוב, נמצאת חורבת צלית ובה שרידי מבנים מן התקופה הרומית ומחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא.

יואב סיפר לי על הצמחייה ובעלי החיים באזור גבעות מיתר, על חורבות עתיקות ,בורות מים, יישובים בדואים, וחצבים שפורחים בעונה הזאת של השנה,

נהניתי מהחברה ומההסברים המפורטים על הנופים הצחיחים, ומכל מה שפגשנו בדרך, כיף לטייל עם מישהו שמכיר את האיזור ומדריך אותך בכל צעד ושעל.

החצבים פורחים

וגם חלק מהקוצים פרחו שם בצבעים.

בסגול

בצהוב

ובלבן

עוד צמח קוצני שהרים את "האוזניים" שלו.. למעלה..

מאזור החצבים המשכנו לצעוד לכיוון חורבת צלית, ואלו הנופים שנשקפו אלינו

יואב הסביר לי שאת הטרסות בין העצים מכינים עובדי קק"ל על מנת לאסוף את מי הגשמים לטובת היער הצעיר

בדרך חלפנו על פני בוסתן פירות, שיואב כינה אותו נווה מדבר, זאת היתה פינה ירוקה ויפה בלב השטח הצחיח

עם תאנים ותמרים שהפתיעו אותי בגודלם

והזכירו לי את הפסוק הידוע משיר השירים.. "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ"

ועץ רימונים שרוב פירותיו היו אכולים, יואב הסביר שהאחראים לכך הם הציפורים והדבורים.

אחד הרימונים שנותר שלם וזכה לצילום תקריב, הרימון התאנה והתמר שראיתי בטיול שייכים כולם לשבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל

מרחוק נשקפו הבתים והמסגדים של היישוב הבדואי חורה

לאחר הליכה קצרה במעלה של אחת הגבעות הגענו אל חורבת צלית,

בחורבה נותרו שרידי מבנים ומחילות מהתקופה הרומית,

מחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא, בשנת 135 לספירה... 

ריגשה אותי המחשבה שאני עומד במקום בו הסתתרו פעם מכבים..

יואב הפנה את תשומת ליבי לערימה של חרסים עתיקים שהיו פזורים בשטח.

מהחורבה התחלנו לחזור לכיוון מיתר ואז סיפר לי יואב שבאזור הזה נעלם "זיפו" הכלב שלו...

בזמנו הוא הקים שם גלעד, אבל כשהגענו לשם הוא היה מפורק, אז לא חשבנו פעמיים.. הפשלנו שרוולים והקמנו אותו מחדש לזיכרו של זיפו!

מהגבעות ראינו שוב את מיתר והתחלנו לרדת בחזרה לכיוון הבית של יואב

בית ססגוני ומטופח, מוקף בצמחיה ומשובץ בעבודות אמנות יחודיות

כאלו שמעידים על הבעלים המוכשרים של הבית והרבגוניות שלו

צילמתי מקבץ של פסלי הקרמיקה ועבודות אמנות שהיו פזורות בגן

ואז גילה יואב חור בכובע שלו והחליט להקדיש אותו לטובת אחד הפסלים, שמשקפיים כבר היו לו...

בחצר האחורית של הבית, פגשתי בחתול ג'ינג'י שמנמנם לו מתחת לספסל

ועבודת זכוכית ויטראז' שהיתה בהכנה... דבר אחד שלא ידעתי כאשר צילמתי אותה...

זה שויטראז' בדיוק כזה מתכנן יואב להעניק לי במתנה, כשבוע וחצי לאחר מכן במפגש הבלוגים שערכו לי בלטרון...

וכשאני כותב שורות אלו, מפאר הויטראז' הצבעוני את קירות ביתי, שילוב של מגן דויד, ויונה לבנה עם עלי זית בפיה, יש סימן יותר טוב מזה לשלום, תגידו אתם..

כשנכנסנו לביתו של יואב הוא מייד הכין לנו ארוחת בוקר: טיגן חביתה מושקעת, חתך ירקות, והוסיף גבינות, אבוקדו, לחמים טריים, וריבה מעשי ידיו

וכך נראתה היצירה הקולינרית שלו, שהוכנה בפשטות וטוב טעם וגם נעמה לחיכי עד מאוד.

לאחר הארוחה הטעימה, הודיתי ליואב על האירוח הנפלא ואחרי חיבוק קצר, יצאתי לדרך לכיוון תל אביב והמרכז

ולך יואב שקורא את השורות אלו, אני רוצה להודות שוב על האירוח והיחס החם, ועל המתנה הכל כך יפה ומיוחדת מעשה ידיך,

זכיתי להכיר אדם מיוחד ומוכשר, שהוא לא רק חלק ממשפחה נפלאה, אלא גם אחד שקנה לעצמו פינה של כבוד אצלי בלב!

 

שבוע טוב וחג שמח לכולם 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

101 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל באמריקה אלא אם צויין אחרת