33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא פולניה

עוגת תפוחי אדמה. פגזי

לא יותר מדי מסובך להכנה.
אני מכין בדרך כלל שלוש ביחד. זה נעלם די מהר.
 
למי שהמטבח זו לא בדיוק הזירה שלו, יש שלב קצת מפחיד - רידוד הבצק. זה לא באמת מפחיד כמו שזה נשמע. הסבר - בסוף. יש גם הסברים באינטרנט. מחפשים "רידוד בצק" בגוגל, סרטים - ויש לא מעט.

הכמות שלי מספיקה לשלוש תבניות מהסוג המאורך והצר (אינגליש קייק. אני עובד עם החד-פעמיות) ואלה הכמויות שאביא כאן. למי שרוצה פחות או יותר - שיפחית או יוסיף כמויות בהתאם.
הפעם, לשם שינוי, חשוב לדייק בכמויות של המצרכים לבצק.
כשאני משתמש בתנור הקטן (מהסוג ששמים על השיש) - זה לשתי תבניות.
ל-2 תבניות אני משתמש בתנור קטן (טוסטר אובן). ל-3 תבניות או יותר אני משתמש בתנור הגדול (מסוג תנורי הגומחה).

אז....
קודם כל - למילוי:
בסיר גדול מכינים פירה תפוחי אדמה. אם זה סיר של 4 ליטר - כשני שליש ממנו. מקסימום ישאר קצת. 
העיקר שלא יחסר. לפני הבישול - קצת מלח במי הבישול. אני מעדיף את התפ"א האדומים.
אחרי שהם רכים למאכל, לשפוך את מי הבישול, להחזיר לאש נמוכה מאד לשתי דקות בערך כשהסיר פתוח לגמרי 
כדי לאדות את הנוזלים שנשארו בתפ"א. אחר כך לכבות את האש ולהשאיר את הסיר פתוח עד התקררות התפ"א. ככה יתנדפו עוד נוזלים.
לא ניסיתי - אבל מי שרוצה לערבב בחגיגה גם בטטה או דלעת ואפילו גזר - מוזמן לנסות (ולספר לי איך היה).

בזמן שתפוחי האדמה מתבשלים, להכין המון המון המון המון המון בצל מטוגן. ממש מטוגן היטב היטב. 
שחום טוב טוב עד לפני השלב שבו ישרף ויהיה מריר. ממש ככה.
אחרי שהבצל מוכן וכיבינו את האש, לוקחים את הבצל לחלק אחד של המחבת/סוטאג'/פלטה, שמים את המחבת על משטח אלכסוני שכל השמן מהבצל ייזל לחלק השני של הסיר. כמה שפחות שמן בבצל - אבל בלי לסחוט.

לבצק:
להכין קצת מרגרינה בטמפרטורת החדר לשימון התבניות או ספריי שמן.
לקערה גדולה מכניסים 2 כוסות קמח.
עושים גומה גדולה באמצע.
חצי חבילה מרגרינה (זו שיש בה מלח) חתוכה לפרוסות של כחצי ס"מ ומסודרת בתוך הגומה מסביב.
חצי כוס מים רותחים - לגומה עם המרגרינה.
מניחים לעסק לעמוד ולמרגרינה להמס.
אח"כ - כף חומץ (כן כן. לא טעיתי).
מלח ופלפל שחור לפי טעמכם.
ללוש את כל העסק היטב היטב אבל לא יותר מדי - רק עד שכל הקמח נאסף. הבצק הזה לא אוהב לישה 
מוגזמת.
מחלקים למנות/כדורים כמספר התבניות שהחלטתם. משאירים בקערה, מכסים ושולחים את הבצק לישון 
במקרר לפחות חצי שעה. אני ממליץ על כשעה.
שמתם לב שאין ביצים בבצק הזה? זה בסדר. אין ביצים בבצק הזה. גם לא שמרים וגם לא אבקת אפיה מכל סוג שהוא. מי שדווקא רוצה - שינסה. לא ניסיתי.
בינתיים מעבירים את הבצל לסיר עם התפ"א, מתבלים לפי טעמכם (אני שם רק מלח ופלפל שחור), 
מועכים היטב היטב עד שבכלל לא ישארו גושים. ממש פירה חלק עם המון המון ... בצל מטוגן כדבעי.
הפירה מקבל צבע חום כהה? זה בסדר. מה רציתם? שייצא ירוק בהיר?
מוציאים את הבצק ומניחים לו לעמוד בטמפרטורת החדר כ-20 דקות.
מרדדים כל כדור למשטח מלבני - בעובי בערך 1 מילימטר. ממש דק (מקסימום עובי - משהו פחות מ-2 מילימטר), על משטח מקומח ומערוך
מקומח. לא להתבייש להוסיף למשטח עוד קמח בזמן הרידוד, שלא ידבק הבצק לשיש או למערוך. קצת קמח ידבק לבצק - זה בסדר. באינטרנט מראים גם פטנטים נגד הידבקות.
מרדדים למשטח מלבני. רוחב המלבן המרודד טיפה יותר מאורכה של התבנית. ממש לא הרבה יותר.
אורך המלבן - כמה שיש - יש. מה יותר ארוך - יהיו יותר גילגולים ברולדה.
מורחים שכבה טובה של הפירה עד כשלושה רבעים מאורך המלבן (הבצק) (או ארבע חמישיות).
מגלגלים (בעדינות, ראאאאבאק) לרולדה, מתחילים מהחלק המרוח ומסיימים בקצה הלא מרוח.
סוגרים את הקצוות.
בידים מרימים בעדינות (שלא יקרע) ומכניסים לתבנית משומנת קלות.
עם סכין חדה מחלקים לפרוסות (כן כן - בתוך התבנית) ברוחב של בערך של 1.5 או 2 סנטימטר. 
לא עד תחתית התבנית עצמה אבל כמעט. אם פגעתם פה ושם בתבנית, לא כל כך נורא אבל אל תחוררו אותה כמסננת. החלק של החיתוך חשוב ועל תוותרו עליו. זה מאפשר לאויר הכלוא לצאת. אם לא תחתכו, האויר לא ייצא. הוא יתנפח ואיתו גם הבצק יתנפח ויקרע וכל התערובת תגלוש החוצה.
מכניסים לתנור בטמפרטורה של 190-180 מעלות, במחצית גובה תא האפיה. אגב, אני לא מחמם את התנור מראש. אף פעם לא הבנתי
את הפואנטה הזאת. הרי בפתיחת התנור הטמפרטורה ממילא תצנח במכה אחת. אז מה כל הסיפור?
הבצק למעלה צריך להשחים היטב. אצלי זה בדרך כלל כשעה וחצי, אבל אל תתפסו אותי במילה. תבדקו. כל אחד ותנורו, כל אחד והבצק שיצא לו.
זהו.
מחזיק בהקפאה הרבה זמן, אבל אל תגזימו כי זה יקבל תעם של משהו ישן.
הבעיה היא שאם אני לא מקפיא מיד (משאיר רק עוגה אחת בחוץ) - שום דבר כבר לא יזכה להגיע לפריזר.
הכל נבלע ונעלם. ממליץ לחלק כל עוגה לחצאים, שלישים או רבעים - לפני ההקפאה, כך ניתן להוציא רק מה שצורכים.
תהנו וספרו לי איך היה.
 
הצעת שדרוג: לפירה והבצל מוסיפים כ-300 גרם בשר בקר טחון מפורר אחרי טיגון קצר. זה שני שליש מחבילה קטנה. במקום זה אפשר כמות דומה של כבד קצוץ דק דק. מי שאוהב - אפשר גם פטריות טריות קצוצות מטוגנות (לסנן מהשמן).
את הבשר או הכבד מועכים יחד עם הפירה והבצל. את הפטריות מערבבים אחרי שהפירה המעורבב כבר מוכן.
 
ועכשיו לאלה שפוחדים מרידוד בצק.
שיש גדול ונקי - חובה. אני עובד בלי הנילון שאומרים באינטרנט. בשיטה הישנה של הסבתות.
מכינים שקית קמח.
ביד אחת מערוך ובשניה - חופן קמח. מקמחים את המערוך היטב מעל השיש - פעם ופעמיים.
אם יהיה צורך בקימוח נוסף (כי הבצק מתחיל להידבק למערוך) - לא להתבייש.
מקמחים גם את משטח העבודה. הקמח עובד כמו טאלק. מיבש. גם מפריד שלא ידבק.
לוקחים כדור בצק, משטחים היטב בידיים. מניחים במרכז השיש ומשטחים עוד בעזרת הידיים.
משטחים והופכים. בעזרת היד כל הזמן גוררים קמח מהשיש אל מרכז העבודה, היכן שהקמח נתפס לבצק. שלא יהיה מגע ישיר בין הבצק והשיש.
כעת מתחילים עם המערוך. ממרכז העיגול החוצה. פעם קדימה פעם מהמרכז אחורה, פעם לימין ופעם לשמאל. הופכים את הבצק (לא לשכוח קמח מתחתיו) וחוזרים על הפעולה. שימו לב לרדד יותר קדימה ואחורה ופחות לצדדים כדי שתקבלו מלבן. לרדד דק כמו שאמרתי. אם הצלחתם לרדד
דק יותר - אשריכם. ככה כל פעם הופכים את הבצק וחוזרים על הפעולה עד קבלת העובי הרצוי.
זהו. זה כל הסיפור. תצליחו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל lseugy אלא אם צויין אחרת