66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

אוסטריה למתקדמים 1: תיכף ממריאים

כפי שתראה התמונה הבאה, האבולוציה של הילדים שלי התפתחה במהלך השנים כתף אל כתף לצד פסלו של דוד בן גוריון, אשר ניצב בנתב"ג, בואכה דיוטי פרי.

זו כבר הפכה להיות מסורת, שאני מכריחה אותם לעמוד לצידו, הם מתנגדים, אני מאיימת, הם סובלים בשקט ואני מצלמת.

כשהם היו קטנים, היה קל לגרור אותם ברחבי אירופה.

נהגתי להכין תכנית טיול מפורטת שהוכנה כמרשם קרב, ובטיול עצמו פתחנו צירים, איגפנו נון צדיקים, כבשנו יעדים. כן, היו שנים שיכולתי לכתוב גירסה עדכנית ללונלי פלנט.

לא פיספסנו דבר.

אבל הילדים גדלו, וכפי שהייתה נוהגת לומר סבתו של בעלי- ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות. והיא ידעה מה שהיא אמרה.

לטייל עם נוער, זה אתגר.

לטייל עם נוער, המשמעות היא שמהספסל האחורי באוטו נשמעים ללא הרף הביטויים "שמנדוזה, כמה את אוכלת?", "סתום, יא דביל", "אמא'שך דבילית", "די! אתה מקנח את האף כמו טיפש" וכיוב'.

המשמעות היא שמגיעים לטירה מהממת ביופיה המתנוססת על ראש ההר אבל אז לשמוע קול מחאה: "תשכחו מזה. אני לא עולה את זה ברגל. אני מצידי נשארת כאן או שתחפשו קרונית. או אוטובוס. או משהו שיעלה אותי. ברגל אני לא עולה."

(הונצח רגע ההתנגדות)

המשמעות היא לנסות להעיר את הנער ובכ-ל בוקר לשמוע את הרטינה "תנו לישון! מה הלחץ? מה בוער? רק 8 לפנות בוקר!"

או איך שמסתיימת ארוחת צהריים דשנה לשמוע: "אני רעב! נו, מתי אוכלים?"

המשמעות היא, שהיתה תכנית בסיסית לטיול הזה, אך היא היתה נתונה כל העת לשינויים.

ואני מתכוונת: כל העת.

המשמעות היא שרוב ההליכה הקשה הפעם היתה בחיק הטבע של הקניונים.

המשמעות היא...

שחלק מהזמן הרגשתי שאני משרתת בצוללות, אבל תקועה עם חבר'ה שאין לי מושג איך לעזאזל הם עברו את הגיבושsurprise.

אחד הדברים שאיפשר לי להשתחרר קצת מהצוללת היה כרטיס סים, צהוב, קטן וחכם. שקנה לי בעלי בסופר "הופר" ושנתן לי אפשרות גלישה אינסופית באינטרנט. כך שכל מי שהסתמס איתי, התכתב איתי במייל או תיקשר איתי בצ'ט בשבועיים האחרונים, עשה מצווה גדולה ותבוא עליו הברכה.

(הכרטיס הצהוב מ'הופר', ידידי הטוב ביותר, מציל נפשות, חסיד אומות עולם שכמותו)

קראתי לטיול הזה "אוסטריה למתקדמים" כיוון שזוהי הפעם השלישית שאנחנו מטיילים באוסטריה. בחלק מאתרי החובה כבר סימנו את הוי שלנו בעבר, ולא טרחנו לבקר בהם שוב.

לעומת זאת, חזרנו הפעם למקומות שכבר בוקרו בעבר, לאו דווקא בשל היותם אתרי חובה- פשוט בשל קסמם.

אבל החלק היפה בטיול הזה היה הספונטניות. גילינו מקומות שלא כתובים בשום ספר, ושהגענו אליהם לגמרי במקרה.

סתם כי חיפשנו בגוגל אטרקציות קרובות- גילינו ספא מהמם.

סתם כי הגענו לקתדרלה: גילינו כי הקרקס הגיע לעיר והתמקם בקדמת הקתדרלה. 

סתם כי עצרנו לנוח באמצע נסיעה: גילינו רכבל שמוביל לשביל הליכה סמוי ומדליק.

זה היה טיול ספונטני, גמיש ונתון לשינויים, ובסיכומו של טיול, היה לו קסם משלו.

מזג האוויר היה מושלם- סתווי ונעים, ובכל מקום מונחות הדלעות הכתומות המבשרות על בוא ההלואין עלינו לטובה:

ואם שאלתם את עצמכם למה הפסקתם לקבל דואר בשבועיים האחרונים, זה בגלל שהצבי של דואר ישראל חמק לו לאוסטריה:

הוא מפזז לו שם חופשי בהרים:

אוח, האוסטרים האלו...אפילו בעיכובים בדואר הם אשמים.

אז אחרי כל ההקדמה הזו, אפשר להדק חגורות, ממריאים מיד בפוסט הבא.

להמשך הטיול לחץ כאן

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת