00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיול בעיר

העברת המידע לבלוג חדש
הרשאה לשימוש במידע
המידע והתמונות שבאתר מיועדים לשימושם של כל אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה

המידע והתמונות שבאתר נועדו להנאתם של אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה. קוראים המעוניינים בכך רשאים לשכפל את המידע ולעשות בו שימוש (לא מסחרי) כאוות נפשם.

 

כל שאני מבקש בתמורה הוא להוסיף, בצמוד לתמונה או למאמר, הפניה אל הרשומה בבלוג ממנה נלקחו הדברים, וזאת על מנת להפיץ ברבים את הידיעה על דבר קיומו.

שרידי יער הרצל הראשון

24/09/2014

במרכז כפר הנוער בן שמן, לצד אחד הכבישים, נטועים שרידיו היבשים של עץ זית ישן, שריד למבצע הנטיעות של יער הרצל.

 

 

לצד הכביש נטועה שדרה של עצי זית.

 

 

בשדרה משולב גזע עץ יבש ועליו שלט הסבר.  

 

 

שרידי יער הזיתים הראשון לזכר ד"ר בנימין זאב הרצל, שניטע כאן בשנת תרס"ח (1908). 

 

 

מאחורי הגזע היבש והשלט הצנוע מסתתר סיפור מרתק של מאבקי כוח וחיפוש דרך בראשית ימיה של התנועה הציונית בארץ ישראל. סיפור שראשיתו נעוץ בקונגרסים הציוניים באירופה והמשכו בתקיעת יתד באדמת ארץ ישראל.

 

הציונות המדינית מול הציונות המעשית
עוד מראשית פעילותה של התנועה הציונות התגלעה מחלוקת בין ראשי התנועה בדבר הדרך בה יש לפעול על מנת לקדם את מטרותיה. מנהיגי התנועה, ובראשם הרצל, דגלו בדרך של "הציונות המדינית", ולפיה יש לפעול בקרב מדינות העולם על מנת להשיג הכרה בריבונות היהודית על ארץ ישראל. אחרים בקרב פעילי התנועה הציונית העדיפו את הדרך של "הציונות המעשית", ולפיה יש לנסות ולקדם את ההתיישבות בפועל בשטחי ארץ ישראל, ובכך לקבע את הנוכחות היהודית בארץ. אנשי הציונות המעשית, שנאבקו על מעמדם בהנהגת התנועה, חיפשו ללא הרף דרכים ויוזמות לביצוע פעולות מעשיות אשר יזכו גם להסכמת אנשי הציונות המדינית. כך בא לעולם הרעיון להכריז על מבצע גיוס כספים בשם "תרומת עצי זית".

ד"ר זליג סוסקין, אחד מאנשי הציונות המעשית אשר שימש כאגרונום בארץ ישראל מטעם תנועת חובבי ציון, חישב ומצא כי נדרש סכום של שישה מרקים על מנת לגדל שתיל של עץ זית עד שיצמח וייתן פרי. על בסיס חישוב זה הציעו אנשי הציונות המעשית להקים קרן בשם "תרומת עצי זית", ולפנות אל יהודי העולם בבקשה לתרום "עצים" במחיר של שישה מרקים ליחידה. בחודש אפריל 1904, בישיבת הוועד הציוני האחרונה בה השתתף הרצל לפני מותו, התקבלה ההחלטה להקים את קרן התרומות, ולהפקיד את האחריות למימוש התוכנית בידי אנשי הקרן הקיימת לישראל.  

 

כעבור שלוש שנים...
קרן "תרומת עצי הזית" הוקמה, והתרומות נאספו בהתמדה, אולם בתחילת שנת 1907 עדיין לא ניטע בארץ ישראל ולו עץ זית אחד. אנשי הציונות המעשית, אשר הגיעו לעמדות ההנהגה בתקופה שלאחר מותו של הרצל, התרעמו מאוד על גרירת הרגליים ודרשו מאנשי הקרן הקיימת לישראל דין וחשבון על ההתרחשות. כדי להגביר את הלחץ על האחראים לביצוע הוחלט להקדיש לזכרו של בנימין זאב הרצל את יער עצי הזית שיינטעו בכספי הקרן.
מנהלי קרן קיימת לישראל חשו אי נעימות רבה מעצם הצגתם כגורם המעכב את נטיעתו של "יער הרצל". הם החליטו להטיל למערכה את מיטב הכוחות שעמדו לרשותם, והורו לאגרונום משה ברמן, מנהל החווה החקלאית בבן שמן, להתחיל מיד בנטיעת עצי הזית.
משה ברמן היה איש ביצוע מעולה. בתוך זמן קצר הוא הזמין לעבודה פועלים ערבים מכפרי הסביבה, והחל לטעת את שתילי הזית. להפתעתו, במקום לזכות למחמאות על פעילותו המהירה, זכה לקיתון של צוננים ולביקורת נוקבת מצד גורמים רבים ביישוב היהודי בארץ ישראל.
 

עבודה עברית
פועלי העלייה השנייה, שסבלו ממחסור מתמיד במקומות עבודה, תלו תקוות רבות במבצע הנטיעות המתוכנן של "יער הרצל". לאור זאת ניתן להבין את כעסם כאשר נודע להם שביצוע העבודה של נטיעת היער הציוני הופקדה בידי פועלים ערבים. רבים מבין הפעילים הציוניים ביפו ובמושבות הגיעו אל החווה החקלאית בבן שמן והפגינו כנגד מנהלה משה ברמן. הגדילה לעשות קבוצה של פועלים מפתח תקווה אשר התייצבה בבן שמן, ואנשיה דרשו במפגיע להפקיד בידיהם את המשך מלאכת הנטיעה. אחדים מפועלי פתח תקווה, שחמתם בערה בהם, לא הסתפקו במילים. הם עקרו את שתילי הזיתים שנטעו הפועלים הערבים, ומיד שבו ונטעו אותם מחדש "בידיים עבריות".
לאור הזעם הציבורי ניסה משה ברמן להסביר שלא היה בכוונתו לנטוע את יער הרצל בעבודה ערבית, אולם עקב לחץ הזמנים בהם פעל לא עלה בידו לאתר פועלים יהודים לביצוע העבודה. הוא הפקיד את המשך נטיעת היער בידי קבוצת הפועלים מפתח תקווה, ולאחר יישור ההדורים עימם הצליח לקשור קשרי ידידות עם הפועלים היהודים שעבדו בחווה.

 

יער הרצל עובר לחולדה
בתחילת שנת 1908, כחלק מן המאמץ לפתח את שטחי הקרקע שנרכשו באזור חולדה, הוחלט להשתמש בכספי קרן "תרומת עצי זית" ולהמשיך בחולדה את נטיעת "יער הרצל" שהחלה בחוות בן שמן. השתילים שטפחו בבן שמן הועברו אל החווה החקלאית החדשה שהוקמה בחולדה, יחד עם קבוצת הפועלים שעסקה בנטיעת היער.

כל שנותר בבן שמן מן ההתחלה הצנועה של יער הרצל וממאבקי הכוח שסבבו את פעילותה של קרן "תרומת עצי זית" הוא הגזע היבש שבמרכז כפר הנוער.

 

 

 

­­­­­­­­­­­­­__________________________________
תודה למר יעקב ינון על עזרתו בהכנת הידיעה
 


 

התמונות צולמו ביום 15 במרץ 2002.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

הצעה לקריאה נוספת
הנצפות ביותר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משה רימר אלא אם צויין אחרת