00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

קטלוניה - טיול בכפרים ובערים הקטנות.

 

 

 

 

 

השבוע חזרנו מחופשה נפלאה בברצלונה ובצפון ספרד. אין זו הפעם הראשונה שלנו בספרד. לפני למעלה מעשור בקרנו במדריד ובדרום המדינה עד גברלטר ואזור הגבול עם פורטוגל. טעמנו מהתרבות הספרדית מהחגים והטקסים המקומיים וקינחנו בימי כייף בברצלונה. 

את החופשה הנוכחית בברצלונה קבענו בהתאם ללוח הזמנים של חבר יקר תושב המקום, ידענו שבחברתו תהיה החופשה שלנו אחרת. ואכן כך היה. נחתנו והתאקלמנו במלון מרחק דקות מביתו בעיר.

את סעודת הצהרים הראשונה בעיר עשינו במסעדת שף שאני לא השכלתי להעריך.  לשף יש שני כוכבי משלן  ואני בכלל אוהבת רק סלט ירקות קטן... cheeky ואת מרק האבטיח שלי עם גלידת הפסטו השארתי במלא התעוזה (והחוצפה ) על השולחן. 

בסוף הארוחה לא הגשו קיסמים עם המגבונים שאחרי הקפה,  במקומם הובאו לנו מברשות שינים ארוזות עם שפופרת קטנה של משחה... גם הביקור בחדר השרותים היה סוג של חוייה. 

 

 

בערב כבר השתדלתי "להתנהג בהתאם" אבל המשכתי להיות עקשנית ואכלתי רק מה שנראה לי מזוהה ומתאים. בעלי לעומת זאת הפתיע בפתיחות מופלאה, טעם מכל דבר (מה שלא נהג בעבר) והיה מוכן לעומתי להיפתח לטעמים.

 את הבקר השני בעיר, עשינו בעלי ואני בכיכר קטלוניה. הלכנו לנשום ולהרגיש את אוירת המקום, דלגנו על כל אתרי התיירות "המקובלים". בכולם בקרנו בעבר וההתלהבות מהם כבר היתה מאחרינו ולכן עד כמה מפתיע... פקדנו את חנויות האופנה וערמנו שקיות "סתם" בשביל ההרגשה הטובה... 

 

 

בבקר שלמחרת נסענו עם החבר שלנו לאנדורה. מיד לאחר ארוחת הבקר הוא התיצב ברכבו בשער במלון ואנו גלשנו פנימה ויצאנו ליום רווי חוויות, צחוק, טעמים, מראות וקילומטרים. התחנות המקסימות שבדרך, הכפרים הקטנים העיירות הציוריות, בתי הקפה ה"פשוטים"  שהגישו אוכל טרי אותנטי וטעים יותר מכל מסעדת שף, עשו לנו את היום הזה לעוד יום משובח.

 

עוצרים לקפה בדרך לאנדורה.

 

לא זה לא רק ליופי, זה בשימוש בית הקפה המקומי.

 

אנדורה היא נסיכות עצמאית קטנה ונהדרת 220 ק"מ צפונית לברצלונה. הנסיכות שוכנת בלב שמורת טבע ירוקה ומשתרעת על פני  468 קמ"ר בלבד  כש92% ממנו הוא שמורת טבע. מבין הרכסים הגבוהים מסתתרים כפרים קטנים ועתיקים, ולמרות שרוב הדרכים בה מפותלות, הרוגע והשלוה ניכרים בה בכל פינה. המרכז המסחרי לאורכו של הרכס או המדרון (תלוי באיזה צד אתם פוסעים- בהלוך או בחזור ) הומה אדם ושפע החנויות בו מציעות אופנה, בשמים, שעונים, נעלים, מותגים, מוזיקה ובתי קפה. (לא עשיתי שופינג וגם לא מצאתי מה) האנשים במקום לבבים ואין זה פלא בעיני לנוכח המחשבה על החיים המרתקים נטולי הדאגות (בלי חמאס, דעאש, חזבאללה ואפילו בלי באח הגדולwink)

 

מי צריך יותר מזה?

 

נהר הוואלירה

 

בדרכנו חזרה לקראת סופו של היום הנהדר הזה, עצרנו בכפר קטן לסעודת הערב. מקום מרתק בפשטותו. למרות שהמסעדה גדולה ורחבת ידיים שימש הבעלים גם מלצר ומגיש, וכמעט גם טבח... המוטיב במרכזי של המסעדה הזו  הוא שיש אמנם תפריט ואתה מזמין, אבל ה"בוס" מגיש מה שיש או מה שנראה לו indecision וחלילה לנו מלהתלונן כי כל כך קסום כאן ומיוחד שהשאר כבר לא חשוב. כשבקשתי את המארח שלנו לשאול מה יש בסלט המוגש על פי התפריט, היתה התשובה המחייכת שקבלנו מפתיעה: "מה שאלוהים נתן" הוא השיב בחיוך נהדר ואני כמובן הזמנתי בשמחה פעמיים מתוך "מה שאלוהים נתן". ונהנתי נורא כי גם את המרק של ראש השנה אכלנו כבר שם כמנה ראשונה.

 

ופל גלידה תוצרת המקום

מתי הגישו לכם צלחת טו בשבט כמנה אחרונה?

 

בשישי לפנות ערב, אחרי שופינג נפלא בברצלונה  ושעתיים של מנוחה במלון, לבשנו את בגדי השבת, הדלקנו נרות ויצאנו  עם החבר לסיור לילי ותצפית נהדרת על ברצלונה. הערב היה מרגש, נפלא ולא פחות טעים.

הגענו לתצפית ואני חופשת-מחוייכת

 

don't cry for me barcelona

 

המזרקות, עשרות אלפי התיירים ואלפי הכייסים... אנחנו עברנו משם חיש ברכב.

 

בבקר שבת נסענו שוב צפונה, הכיוון ביתה של חברה המתגוררת בכפר קטן בשם  mieres  כפר פסטורלי מיוחד השוכן 70 ק"מ דרומית לגבול ספרד-צרפת בפארק נטורל לה גארוצ'ה. פארק וולקני יפהפה המכוסה מרבצי בזלת מהרי געש כבויים. את הרי הגעש סובבים מי מעיינות ויובלים וכמעט 75% משטח השמורה מכוסה בעצים ירוקי עד ונשירים. (כל כך רציתי לעצור ולקטוף ). כפרים, חוות וטירות פיאודליות עתיקות היו פזורים באיזור, כאילו הזמן שם עצר לו מלכת. ייחודו של הפארק ניכר בשימור מורשת הטבע, הגיאולוגיה הייחודית וסגנון החיים. ייחודה של הגסטרונומיה הטיפוסית מבוססת על חקלאות מקומית- יוגורט תוצרת בית, דייסת תירס, או לפת שחורה ("פארו"), פנקייקים מכוסמת וראטאפיה שהוא משקה אלכוהולי מתובל בשקדים..

 

 

mieres הוא כפר מהאגדות. הכל קרוב להכל. בתי הכפר כולם נבנו במאות ה 17-18 לספירה - כן לא טעיתי! הכל פשוט, מתחשב בסביבה, צנוע ומקסים.

 

 

 ס

 

המנות והמטעמים שהוגשו במסעדה בלב הפארק הוולקני מקום טובל בירק, גן ומגרש משחקים לילדים היו על טהרת התוצרת המקומית. 

דגם מוקטן של המסעדה - השבלולים הם לא רק בצלחת

  

אתרתם את המנה שלי?

המסעדה

 

בדרך דרומה לברצלונה עוד בקרנו בשני אתרים מרתקים: העיר בסלו - בסלו ( Besalu) היא עיר קטנה במחוז חירונה שבקטלוניה. העיר הוקמה במאה ה-6 ע"י שבטים קלטים שהיו באזור.בגלל מיקומה על אם הדרך היתה העיר מוקד מלחמות לאורך תקופות ממושכות.  וזו הסיבה לבניה של ביצורים רבים, חומות ומצודה שראינו בסיור רגלי במקום הקסום והיחודי הזה. בבסלו ( Besalu) קיימים שרידים חשובים מתקופת יהדות קטלוניה והיא מפורסמת כיום  גם בזכות המקווה העתיק, ברובע היהודי ובבאר העיירה. 

כנסו לקישורית והניעו את התמונה עם העכבר. 

 

 

 

כשהיום נטה לערוב מהרנו במטרה להספיק ולראות נקודת חן נוספת באזור עברנו דרך האגם הקסום הזה ועשינו דרכנו היישר לברצלונה. 200 ק"מ נוספים ואנחנו במלון... 

 

הטיול שלנו לא תם ובטח שלא נשלם. הגענו למלון עייפים ומאד מרוצים. עוד נכונו לנו 3 ימים מרתקים. החופשה הזו יועדה להיות ירח דבש מחודש ל 30 שנות נישואין ואכן היתה ככזו.  גם כשבמרבית הזמן היינו ב"משולש רומנטי" surprise היה הכייף והחופש שלנו אמיתי. עודד המארח שלנו הוא החבר הכי טוב שלי עוד מימי בית ספר התיכון. בנעורינו היינו זוג למשך תקופה לא קצרה. מאז ומתמיד שמרנו על קשר חברות  (בעודינו נשואים ובעלי משפחות כל אחד בנפרד) למרות שחלק מהזמן כמו בהווה הוא חי אל מעבר לים ומחלק את זמנו עם ישראל. אין ספק שהיחד שלנו העשיר לנו את הרגעים והחופשה. אני גאה על הזכות לחלוק איתו חברות אמיצה. 

 

שלישית הצמרת

 

 

 

על הנסיעה לספארי בצרפת אכתוב כבר ברשומה הבאה. מאחלת לכם ולכולנו שנה טובה ותודה שחלקתם עימי את החוויה. 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת