00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

יש לך בלוג? אפילו השמיים הם לא הגבול

אני ממש יכולה לתאר לעצמי תלמידים בהמוניהם, מורידים בחופשת הקיץ לאייפודיהם נאומים של לימור לבנת. או בנות על שפת הים, מאזינות באייפוד לפניניו של רובי ריבלין. ובכלל, העם באשר הוא, בולע בצמא, דרך הנגן הקטן, את דבריה של ענבל גבריאלי.

אבל בארצות הברית, זה לא נשמע מופרך כל כך. לפי ידיעה שהתפרסמה השבוע ב"וושינגטון פוסט", מספר הולך וגדל של מחוקקים אמריקניים מציעים דרך נגני המוזיקה את נאומיהם, וגם מסיבות עיתונאים. הם מציעים את הסחורה הלוהטת הזאת באתרים הרשמיים שלהם, וגם בחנות המוזיקה המקוונת של "אפל", iTunes.com.

לפי הידיעה בעיתון, אחד הראשונים שעשו זאת היה מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, שחשב שזו דרך טובה לעקוף את אמצעי התקשורת הממוסדים ולהגיע ישירות אל יותר מעשרה מיליון אמריקנים המחזיקים בנגני מוזיקה ניידים. "פוליטיקאים רבים התמהמהו בהצטרפות אל תופעת הבלוגים, והם חוששים להחמיץ את הדבר הגדול הבא, הפודקסטינג", נכתב שם.

~ ~ ~ דברים שסיפרו עלי החבר`ה ~ ~ ~

והאם זו המגמה הבאה? אהוד קינן, בעל "המרתף", נדבק באיחור-מה בחיידק ה"עשרה דברים שלא ידעתם עלי", והחליט שאם הוא כבר נכנס באיחור אופנתי, אז לפחות להיות מקורי. הוא פרסם בבלוגו רשומת "10 דברים עם טוויסט" - דברים שכתבו על אודותיו חבריו הטובים. מה ההבדל? אין הרבה הבדל, לפי דעתי. דוגמית לדבר שכזה: "אני היחיד שחושב שלעבור לגור ברמת גן זה התקדמות". וואלה.

נ.ב.

גם הערס הפואטי מצטרף. הנה: "אני הולך לכל מקום עם מצלמה, למקרה שאני אמצא במקרה מישהו שילמד אותי איך לתפעל אותה".

~ ~ ~ למה להסתפק בכדור העלוב שלנו? ~ ~ ~

מי שאינו מסתפק בבלוגיאדה הישראלית, ואפילו לא בבלוגיות בינלאומית, כדי לכתוב את הגיגיו ואת סודותיו הכמוסים, אולי ירצה להפיץ אותם ברחבי הייקום ולקבל תגובות נלהבות מחייזרים.

"לפני כ-60 שנה התחילו בני האדם לשדר אותות טלוויזיה חזקים מספיק כדי להגיע מעבר לאטמוספירה של כדור הארץ. מאז המשיכו אמצעי התקשורת לשדר מסרים, החל מ`אני אוהב את לוסי` ועד לחדשות השעה חמש, אל החלל - במטרה שיגיעו אל צורות חיים תבוניות מעבר למערכת השמש שלנו. אתר `בלוגים בחלל` הוא היישות הראשונה שמאפשרת לבלוגרים יומיומיים לשדר אל החלל את החדשות ואת המחשבות של האדם הרגיל", נכתב באתר. בעת כתיבת שורות אלה מועברים דרך האתר 1,058 בלוגים, מ-54 ארצות, ב-18 שפות.
תודה לישראל ישראלי, שהלשין לי על האפשרות הזאת (הוא עצמו התחיל, בזכות האתר, לרס"ס את בלוגו אל מרחבי הייקום).

~ ~ ~ להנתק עם פיית הירח ~ ~ ~

ואם כבר שמיים, ויצורים מסתוריים, מצאתי דרך לחבר לכאן את הבלוג המושקע של "פיית הירח". הבלוג "מציאות חדשה" מעוצב על רקע שמיים ומים, אם כי הבלוגרית עצמה, "בת 20, אזרחית טרייה בשבילים המתעתעים של החיים", מתחברת דווקא לאדמה. להתנחלויות, ליתר דיוק.

"אחרי לגוש קטיף", היא כותבת בפוסט חוצב-להבות ומרובה-תגובות.
"הם בדרך לגוש קטיף. לבשו כתום, ארזו דגלים, שקי שינה, מברשות שיניים ויצאו לדרך. דרומה. סרטים כתומים מתנופפים מצידי המכונית, שלט `יהודי לא מגרש יהודי` דבוק לשמשתם האחורית ואף אצבעותיה הזעירות של התינוקת המתוקה שלהם, משחקות בצמיד המחאה על תוכנית ההתנתקות. הם ערוכים להיאבק בגירוש היהודים, אך עכשיו מחאתם גדולה יותר - נגד סתימת פיות.

כואב הלב. בזמן האחרון נדמה לי שהכאב הרגשי חזק כל-כך, שכבר פיזית כואב לי על המצב במדינה. אוטובוסים בדרכם לנתיבות קורקעו על-ידי משטרת המחשבות של שרון, בצורה הכי לא חוקית שיש. פתאום מעבר על החוק, מה שעד היום בצהריים היווה עבורי טאבו, הולך והופך בעיניי להכרח המציאות. שוטרים מונעים חופש תנועה וחופש הפגנה מבעלי דעות המנוגדות לממשלה?? האין אלו זכויות אזרח בסיסיות? היכן הדמוקרטיה? כיצד הפכנו כולנו לעוורים ואילמים מול שלטונו הטוטליטרי של שרון?...

מבעד לחלון הם רואים שיירות של מפגינים הפוסעים ברגליהם לכיוון גוש קטיף. צומת גהה, מרחק עשרות קילומטרים מרצועת עזה, אך הכתומים נחושים. לאורך הדרך כולה הם מבחינים בעשרות צועדים המסרבים להיכנע להגבלת תנועתם, הם יודעים שמפגינים נוספים צועדים ברגל גם מקרית שמונה, מירושלים, מתל-אביב...

האם בקרוב יהיה מותר לבעלי דעות ימניות להסתובב רק באיזורים מוגדרים? האם הנסיעה באוטובוסים המיועדים דרומה תאסר על חובשי כיפה? האם מחסומים יוצבו בדרך לישובי הדרום ויבדקו אדם אדם לדעותיו הפוליטיות?...

נשמע מופרך? פקחו את עיניכם. הרי זהו המצב היום, ישראל שנת 2005.

הם עדיין בדרכם, מקווים להגיע לנתיבות עד הערב. משם הם יפסעו ברגל לכיוון אחיהם בגוש קטיף; אם לא היום אז מחר, אם לא מחר אז מחרתיים. שם הם וודאי יפגשו בבחור שלי, לבוש מדים, אשר תחת פקודה יאסור עליהם את הכניסה למקום היחיד בעולם בו אסור ליהודים להיות.

מלכתחילה בחרתי שלא להצטרף אליהם, חוסר החוקיות דחק בי להימנע מהשתתפות במפגן הזה. ברם היום, לאחר שמדינת שרון החליטה לשלול ממתנגדי המשטר הרודני את זכויות האזרח הבסיסיות שלהם, התחלתי אני להרהר בדבר טיול נחמד בדרום מחר. איזור נתיבות, שמעתי, איזור נהדר לטיולים. גם הבחור שלי נמצא כרגע לא רחוק משם, אולי אקפוץ לבקר. נראה מי ינסה לעצור אותי".

ואם אתם כבר שם, שווה לקרוא את המכתב שכתבה אל מיקי, המח"ט שלה, בעניין הסרבנות. היא חתמה עליו "פיית הירח, סמלת, חטיבה מרחבית בנימין" והוסיפה שהמכתב "לא יישלח, אך יינצר בלב".

שלכם, כל שני וחמישי,

שרית Perkol.com

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת