00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבת חינם

המלך ונשותיו האהובות

לפניכם היום סיפור של חכמה שמצאתי ברשת מאת כותב אלמונימי.
הסיפור מדבר על סדרי העדיפויות שאנחנו עושים בחיים, למה אנחנו נותנים את מרכז תשומת הלב שלנו - לזמני, החולף והארעי או לנצחי, הקבוע והאמיתי?
 
"מי שמביט החוצה - חולם. מי שמתבונן פנימה - מתעורר..."  (קארל יונג)
 
תהנו!
ינון
 
המלך ונשותיו האהובות
 
היו היה פעם בממלכה רחוקה, לפני שנים רבות, מלך עשיר ורב כוח ולו ארבע נשים.

את אישתו הרביעית הוא אהב יותר מכולן, נהג לעטוף אותה בשמלות פאר, אריגי זהב, ואבני חן יקרות.

הוא נהג לפנק אותה, להביא לה את המטעמים המשובחים ביותר, הלביש אותה בבגדים הכי יפים ותמיד דאג שתהיה בריאה ושיהיה לה נוח וטוב.

גם את אישתו השלישית הוא אהב מאוד, אותה הוא נהג לקחת למסעות בארצות רחוקות ומסתוריות, דאג לה וטיפח אותה, אך משום מה תמיד היתה לו הרגשה משונה, שיום יבוא והיא תקום ותעזוב אותו לטובת אדם אחר.

גם את אישתו השניה הוא אהב מאוד, היא היתה אשת סודו ובת בריתו, תמיד עזרה לו ותמכה בו בשעת צרה.

כשרצה עיצה חכמה, או כשרצה אוזן קשבת ולפרוק משהו מעל ליבו, היא היתה הכתובת, תמיד קשובה, סבלנית ואיכפתית.

ואילו אישתו הראשונה ליוותה במשך שנים ארוכות, ותרמה רבות בכדי לשמר את עושרו ואת עוצמתו וממלכתו.

אך לצערה הרב, הוא לא אהב אותה וכמעט שלא הכיר אותה, אף שהיא אהבה אותו בכל ליבה ומאודה, והוא כמעט שלא שם לב אל קיומה.

 

הימים עברו וחלפו ויום אחד נפל המלך למשכב ורופאיו בישרו לו שימיו ספורים.

פנה המלך אל אישתו הרביעית, ואמר לה: "אותך אהבתי יותר מכולן, והשפעתי עליך את כל הטוב שיש לעולם הזה להציע.  עתה כשאני גוסס וקרובה שעתי ללכת, האם תאותי לבוא איתי ולהיות לי לבת לוויה גם לאחר מותי, בעולם שמעבר?"

"בשום פנים ואופן! אני לא מסוגלת!" ענתה האישה נחרצות והסתלקה בלי לומר מילה נוספת.

דבריה פילחו את ליבו של המלך כנעיצת פגיון חד, אז הלך וניסה את מזלו אצל האישה השלישית.

"תמיד אהבתי אותך וכיבדתי אותך עד מאוד. האם עכשיו כאשר אני נוטה למות תתלוי אלי במסעי?"

ענתה האישה השלישית ביהירות כשגאווה תלויה לה על פניה: "מה פתאום? החיים כל כך יפים, אחרי מותך אני מתכוונת להנשא בשנית!"

ליבו צנח בקרבו והפך לגוש של קרח קפוא.

פנה אז המלך אל אישתו השניה, השקולה והתומכת: "תמיד פניתי אליך בעת צרה ומצוקה, ואת היית אשת סודי ומקור לתמיכה והקשבה.  האם כשאמות, תסכימי להתלוות אלי כדי שלא אהיה לבד?"

ענתה לו אשתו השניה בצער: "צר לי אהובי, הפעם לא אוכל לעזור לך. המירב שאוכל לעשות בעבורך הוא ללוותך על לקבר ולהפרד ממך שם, בתפילות, בעצב מר ובבכי גדול."

תשובתה נחתה עליו כרעם ביום בהיר, והוא הרגיש כיצד הוא עומד חסר אונים אל מול הסוף.

 

או אז נשמע קול חלוש ודקיק, כמעט אילם: "אני אעזוב הכל ואלך איתך באשר תלך."

הסתכל המלך הגוסס וראה שהדוברת היא אישתו הראשונה שהיתה כה רזה ושדופה, ונראתה כאילו היא סובלת מתת תזונה.

הביט בה המלך בכאב וחרטה גדולה ואמר לה: "הייתי צריך לדאוג לך ולטפל בך יותר טוב במשך השנים, כשעוד היתה לי ההזדמנות לכך.."

וכך יצאו המלך ואישתו הראשונה למסע אל עבר העולם שמעבר...

 

 

המלך הגוסס, נמצא בתוך כל אחד ואחת מאיתנו.

האשה הרביעית היא גופנו - אנחנו משקיעים בו ומטפחים אותו, מזדהים איתו לחלוטין ודואגים שיראה במיטבו, אך לא משנה כמה נשקיע בו ונתלה בו את תקוותינו - לבסוף הוא יחלש ועם מותנו אנו נוטשים אותו.

 

האישה השלישית היא הרכוש שלנו, העושר שאותו אנו כה אוהבים לצבור, החפצים הגשמיים שאספנו בדרכנו.

עם מותנו, כולו עובר לאחרים.

האישה השניה הם החברים והמשפחה שלנו – בחיינו הם קרובים אלינו, מקשיבים ותומכים בנו, אך לא משנה מה יעשו וכמה יאהבו אותנו, הכי רחוק שהם יכולים ללוות אותנו זה עד פתח הקבר ולא עוד.

האישה הראשונה היא הנשמה שלנו, החלק שבנו שלא נולד ולא ימות והוא נצחי, קבוע ודומם בתוכנו.

אנו מזניחים את הנשמה שבנו תוך כדי המירוץ אחר הכסף, הכבוד, הכוח והתענוגות, בשכחנו שהיא היחידה שתבוא בעקבותינו לאן שנלך, גם לאחר מותנו, כשנשאיר את כל מה שצברנו במישור החומרי מאחורינו.

על כן, לעולם לא מאוחר מידי, לעצור לרגע את המירוץ המטורף, לחשוב עליה ולטפח אותה, רק כדי שלא תדעך מ"תת תזונה"...
אין רע בגוף, ברכוש או בקשרים אנושיים, להפך - אלו דברים נפלאים שאליהם נולדנו ואיתם אנחנו צריכים לעבוד.
הרע מתחיל כשקיימת הזדהות מוחלטת עימם, וגרוע מזה, כשאין דבר בחיים מעבר להם...
 
 
"לא בדברים שמחוץ לנפש שוכן האושר, לא באוצרות חולפים עוברים. בלב האדם פנימה נשמעים צליל העונג של הטוב והיפה, של האמת והצדק. כצל עובר הוא כל שההמון חושב לתענוג ואושר. בהכרה זו תלויה בריאות הנפש של האדם, ועמה בריאות הגוף."  (הרמב"ם - כתבים רפואיים)
 
"החיים הם גשר.  עבור עליו, אבל על תבנה עליו בית."  (בודהא) 
 
"עבדי הזמן - עבדי עבדים הם, עבד אלוהים הוא לבדו חופשי."  (רבי יהודה הלוי)
 
"את אשר הינך לא תראה, ואשר אתה רואה אינו אלא צילך."  (רבינדראנת טאגור)
 
"דווקא משום שהמוות מחכה לנו בסוף הדרך, עלינו לחיות את החיים במלואם.  דווקא משום שמאורע נראה לנו חסר משמעות, עלינו לתת לו משמעות.  דווקא משום שהעתיד נסתר מאיתנו, עלינו לברוא אותו."  (אלי ויזל)
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ינון פיאמנטה אלא אם צויין אחרת