00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים ומה שביניהם

שרביט הפדיחה או איך המעופפות שלי מפילה אותי כל הזמן

אז כן, נבחרתי על ידי עדי מבלוג הבית שהעבירה אליי את השרביט בכדי שאני אשתף אתכם בפדיחות שלי, אז יש לי פדיחות, כמו לכל אחד בעולם הזה, אין אחד שאין לו פדיחה, ומי שיגיד לך שאין לו אז הוא שקרן. במה אני אתחיל, במה אני אתחיל, אז אני אתחיל בפדיחה הכי גדולה שלי איי פעם שהצחיקה אותי בטירוף, אז אני בחתונה של גיסי וגיסתי, הם גרים בצפון, לכן זאת הייתה מין חתונה בניחוח חופשה, אנחנו ישנים במין מלון שכזה, הכל מסביב ירוק ופורח, מהחלון בחדר אני רואה אסם, כך נדמה לי, נראה כמו המבנים בארצות הברית, כמו כאלה שכיכבו בסמולוויל, הכל מסביב פסטרולי, יפייפה עד איבוד כלות הנשימה, אנחנו מתארגנים לחתונה, אני לובשת את מיטב בגדיי, בכל זאת נסעתי ליפו למעצבת, קניתי אצלה את הבגדים לחתונה, חנות בגדים בניחוח של פעם, החנות נמצאת בלב יפו, ליד השעון, כשהמבנה עצמו של החנות עתיק יומין, כל הפסטרוליות שלוותה לקניות ולמיקום החתונה, לא הכין אותי ולו במעט למה שקרה בזמן הריקודים, אני נכנסת לגן האירועים, מקום מקסים, מלא ירוק, רוח נעימה נושבת, אומנם זה יוני ואמור להיות חם, אבל כשמדובר בצפון, הכל נעים יותר, שלו יותר וירוק הרבה יותר, אני נכנסת למקום, מההתחלה כל המוזיקה שנוגנה לאורך כל החתונה, נעמה לי עד מאוד, כל כך אהבתי את המוזיקה, רקדתי במשך כל זמן שנערך האירוע, כשהתחיל להכנס הלילה, אני רוקדת לי, נהנת עד מאוד, מתלהבת מכל שיר שמתנגן, אך פתאום, מישהי ניגשת אליי ומנסה לדבר איתי, אני בתוך הריקוד שלי, נהנת לי, לא מנסה אפילו להבין מה היא רוצה, עד שאני שמה לב שהיא מסמנת לי על משהו, ורק אז אני קולטת את גודל הפדיחה, אני רקדתי שם זמן מה, כשהחולצה שלי פתוחה!!! בקיצור הם קיבלו ריקוד סטרפטיז שאין כמוהו, זה היה אדיר!! השתנקתי מרוב צחוק, חשבתי לעצמי, טוב, עכשיו סופית הם לא יישנו בלילה, גם האנרגיה, אבל בעיקר, לראות אותי, בלי חלק עליון, אוייש.

פדיחה נוספת שהייתה לי, קרתה, איך לא, בחתונה, כן, כן, יש לי כנראה משהו עם חתונות, מה שהכי מעניין בפדיחה הזאת, זה שהפדיחה הזאת קרתה, לא פחות ולא יותר, בחתונה שלי עצמי, אני ובעלי, מתכוננים רבות, מתרגשים לקראת החתונה, לילות שלמים לא ישנו, למעשה, יש כאן פדיחה נוספת שלה מגיעה מקום כבוד משלה, אז אני אספר את זה בסיפור הבא, אבל כן, אנחנו מתכוננים לחתונה, מאוהבים, נכנסים לדירה שלנו, מנקים אותה לפני החתונה בכדי שהיא תהיה נקייה, אחרי כל השיפוצים והליכלוך שהיה שם, קיבלנו דירה עם מטבח משופץ אמבטייה משופצת, בקיצור הכל מוכן ומזומן לבואנו, השמלה הייתה כבר מוכנה, החליפה תלוייה בבית, הטבעות כבר מוכנות, הכל רק מחכה לזה, אנחנו מגיעים לאולם, מתרגשים, בחדר של החתן והכלה מחכה לנו, מגש מלא בכל טוב, אני כמובן שלא יכולה לאכול מרוב התרגשות, השמלה קצת לוחצת, בכל זאת, מחוך, אבל כולנו מחכים ומצפים לחופה, הצטלמנו, התרגשנו, ואז הגיעה החופה, אני הולכת לעבר החופה, בשיטה הישנה, עם שתי האימהות, שאת זה אגב אף פעם לא הבנתי, נראה לי יותר הגיוני ללכת אני, עם ההורים שלי, הוא, עם ההורים שלו, טוב, בכל אופן, בכל זאת הגענו למרות הכל, הוא מברך על היין, אני שותה מהיין, מברך על הטלית החדשה, שם לי את הטבעת, אני שמה לו את הטבעת, הוא שובר את הכוס, ואז, כאן אמורה לבוא נשיקה שלנו, אחד לשניה לא? אז זהו, שלא, במקום שאני אנשק אותו אני מנשקת את אמא שלי והוא את שלו, כן, מרוב התרגשות שכחנו להתנשק, אז בסוף כמובן שהתנשקנו, אבל זה היה אדיר.

אז כאן יש לי שלוש פדיחות שקשורות לחתונות, שתיים שקרו לפני החתונה שלי והשנייה קרתה לפני החתונה של בת דודה שלי. הפדיחה הראשונה, היא שלי, אני התרגשתי כל כך לקראת החתונה שלי, לא ישנתי הרבה לפני, כמו כל חתונה, גם לי היו לחצים לפני, פחדתי שאני לא אתאים לשמלה, שאני אשמין, פחדתי גם מלהשאר בעבודה הקודמת שלי, הבוס הקודם שלי היה 180 מעלות מהבוס הנוכחי שלי, הבוס הקודם שלי היה פשוט שטן, זה עוד משהו שהדאיג אותי, בכל אופן, מפה לשם, מרוב התרגשות, הלכתי מתוך שינה, כן, זאת תופעה מוכרת וידועה אצלנו במשפחה, זה קורה אצלנו לא מעט, בכל אופן מרוב התרגשות, הלכתי מתוך שינה, קמתי, פתחתי את הדלת של הכניסה, שמתי את הברזל בכדי שהדלת לא תינעל, דאגתי שאני לא אתקע מחוץ לדלת, פתאום מצאתי את עצמי דופקת על הדלת של השכנה, אני הייתי חצי ערה, אני זוכרת את כל האירוע הזה, אני זוכרת שאני מוצאת את עצמי מול הדלת של השכנה, היא לא מבינה מה אני עושה אצלה באמצע הלילה, אמא שלי לידי, אני שואלת אותה, מה קורה, איפה אני ומה אני עושה פה, אז היא, שהיא מיומנת במקרים כאלה, אמרה לי שזה חלום ושאני אחזור לישון, בלילה עוד האמנתי לזה, אבל כשקמתי שאלתי אותה והיא סיפרה לי הכל.

פדיחה שנייה שקרתה לי בתקופת החתונה שלי, זה הפדיחה הכי גדולה שבן זוג יכול לקבל מבת הזוג שלו במיוחד לפני החתונה, אנחנו אהבנו לצאת בכל שישי לסרט, עד היום אנחנו אוהבים מאוד לצאת לסרטים, אבל לא בתדירות שיכולנו בעבר, אז כמו בכל שישי, גם ביום שישי ההוא, רגע לפני החתונה, יצאנו לסרט, לפני כן, ישבנו אצל ההורים שלי לראות תוכניות טלוויזיה, לאחר ארוחת השישי, ראינו את התוכנית "מה זה השטויות האלה" של עדי אשכנזי, בתוכנית על החתונה, נהננו מאוד, צחקנו בקול רם, ראינו את עצמנו בחלק מהדברים, באמת היה כיף, אבל אז יצאנו לסרט, זה היה סרט דרמטי, על בחור שהולך לקבור את אבא שלו, כן, בדיוק הסרט לפני החתונה, ממש רומנטי, אבל היו שם המון קטעים שהבחור נזכר באבא שלו, בפרידה מהחיים שהוא הכיר עד כה, אז זאת פרידה מהילדות שלו, פרידה מההורה שהכיר, אז אני התחלתי שם לבכות, כי זה כל כך תיאר את כל המצב שהרגשתי לפני החתונה, שהנה אני נפרדת מהילדות, הנה אני נפרדת מהבית שכל כך הכרתי, מהבית שבו גרתי שנים רבות, אני נפרדת מההווי המשפחתי שאותו הכרתי, יותר אני לא אקום בבוקר ואני אשתה קפה ואגיד לאבא שלי בוקר טוב, יותר אני לא אשב עם הקפה ואני אקרא את העיתון של הבוקר כפי שנהגתי עד כה, יהיו בדיחות משפחתיות שאני לא אכיר, בקיצור, התחלתי לבכות, בכיתי, ובכיתי, ובכיתי, נגמר הסרט, אני בוכה, ושוב בוכה, הגענו הבייתה, ואני עוד בוכה, בקיצור, בכיתי כל כך שיכולתי למלא את הכנרת, בן זוגי בטח חשב, אויי לאן אני נכנסתי, מה קורה כאן, אולי היא בכלל לא רוצה להתחתן איתי, בקיצור פדיחה אחת גדולה.

הפדיחה השלישית שאני רוצה לדבר עליה, זאת הפדיחה שקרתה לי בזמן המסיבת רווקות של בת דודתי, אולי זה לא סיפור כזה גדול, בכל זאת זה אנקדוטה קטנה במאורע גדול, אנחנו נהננו כל כך במסיבת הרווקות, ובהכנה שלפני, התכוננו, התלבשנו, כל הבנות דודות נוסעות יחד לביתה של חברה של בת דודתי, הכל מלא בלונים, כבר פדיחה אחת, אני מפחדת מאוד מבלונים, יש לי טראומת ילדות, כולנו נרגשות, מחבקות את בת דודתנו, נהנות מהאירוע, אבל אז מגיע הרגע שאני שונאת יותר מכל, רגע מעגל ההיכרות, אתם מכירים את זה, שכולם יושבים במעגל, יש פעמים שמבקשים ממך לומר את שמך, גילך, איזו חיה היית רוצה להיות, או מה התפקיד שתמיד עליו חלמת, בקיצור הבנתם את הכוונה, מפה לשם, כולן התחילו לומר את שמן ואיך הן הכירו את בת דודתי, אז אני יושבת, מחכה שיגיע תורי, אני שונאת את החלק הזה, אבל אז מגיע תורי, אני אומרת את שמי, אבל אז אני מתחילה לומר מה הקשר שלי לבת דודתי ובטעות אני אומרת את שמה של בת דודתי השנייה שנמצאת שתי כיסאות ממני, כן, אני יודעת שזאת לא מי יודע מה של פדיחה, אבל אני הרגשתי מפודחת.

פדיחה נוספת שקרתה לי, הפעם לא קשורה לחתונה, אבל זאת פדיחה שעלתה לי ביוקר, פדיחה שעלתה לי בשבירת רגל, אז אני קלמאזית שכמותי, אני יכולה להפיל כוסות, צלחות, יום אחד אפילו הלכתי ברחוב עם אמא שלי, היו מין עיגולים קטנים קשים כאלה על המדרכה, חשבתי שזה סתם חול, אבל פתאום מצאתי את עצמי מחליקה על המדרכה משל הייתי מחליקה על הקרח, מפה לשם מצאתי את עצמי על המדרכה, לאחר שהחלקתי מהכדורונים האלה, בקיצור הקלמאזיות שעליה אני מדברת, מתחילה ביום משרדי רגיל, אני עושה את עבודתי נאמנה, מקלידה, ומוסיפה את השינויים לספרי המסים שהבוס שלי כותב, אני עונה לשיחה, זאת שיחה מכירתית רגילה, מישהו התקשר לחדש את המנויי שלו, אני בודקת באיזה מנוי מדובר, לוקחת את הפרטים, ניגשת לעמדת האשראי, אני מקלידה הכל, אבל אז אני עומדת ליד הארגז הגדול שנמצא בקצה החדר, לא ארגז קטן, אלא ענק, כזה שקשה לפספס אותו, אבל מה אני עשיתי כמובן, פיספסתי, פיספסתי ובגדול, פשוט התנגשתי בקרטון, סובבתי את הקרסול ואת ההמשך אתם מתארים לעצמכם, פשוט שרתי אופרה, כן, שברתי את הקרסול, שבוע לפני חג הפסח, החג האהוב עליי, שברתי את הקרסול רגע לפני חופשת הפסח, שיכולתי לעשות המון בחופשה אבל נאלצתי לבלות את רוב זמני במיטה.

יש לי עוד פדיחה שקרתה לי שאני אחראית עליה. כמו שסיפרתי קודם, הכיף שלי ושל בעלי הוא לצאת לסרטים, זה מה שאנחנו הכי אוהבים, אז אני החלטתי ביום שישי אחד, למרות שהייתי מעט חלשה, לצאת לסרט, אצל ההורים שלי הרגשתי באמת חלשה, אבל זה לא מה שימנע ממני לצאת לסרטים, הלכנו לקולנוע, נעמדנו שם, לפחות חצי שעה, ליד הדלת, היו המון אנשים, בכל זאת, זה היה עדיין בעידן של בתי קולנוע של עד שישה אולמות, נהיה לי מאוד חם, פתאום אני מוצאת את עצמי על הרצפה, מסביבי המון אנשים, ואז בעלי שואל אותי אם אני בסדר ואם אני רוצה שנלך הבייתה, אמרתי לו שאני לא רוצה ללכת הבייתה ושאני מרגישה יותר טוב, אז בעל הקולנוע הכניס אותנו פנימה, בכל זאת, גם הרגשתי לא טוב אבל בעיקר כי הוא מכיר אותנו, הזוג המתמיד, הכניס אותנו, בעלי קנה בנתיים קולה בכדי שאני אשתה משהו, אני חושבת שהוא קנה גם פופקורן אבל אני לא בטוחה, בכל מקרה, אמרתי לו שאני בכל זאת רוצה להכנס לסרט, ישבנו לראות את הסרט ופתאום הרגשתי לא טוב, התחלתי להקיא בתוך האולם, בדיעבד מסתבר שפשוט הבעתי את דעתי על הסרט, סתם, אחר כך נסענו לבית החולים, שם הסתבר לי שחטפתי כנראה קילקול קיבה. עוד פדיחה שקשורה בהתעלפות, קרתה לי, לא פחות ולא יותר בלשכת הגיוס, אני עומדת שם, לאחר שסיימתי כמעט את כל התהליך הרפואי, כל החלק של הבדיקות הרפואיות, נעמדתי ליד החדר של בדיקות העיניים, יש לציין שבאותו היום קיבלתי, אז אני נעמדת שם, זה יום חם, רגע אחד נעמדתי וברגע השני פתאום אני רואה מסביבי כמה חיילים שמנסים לעזור לי, הסתבר לי שפשוט התעלפתי בזמן שאני ממתינה להכנס לרופא עיניים, מפה לשם, הזעיקו את אבא שלי שבא לקחת אותי, בחורה אחרת שראתה אותי, שאלה אותי, איך הצלחת להכנס עם אבא שלך לכאן, אז הסברתי לה מה קרה, מפה לשם, נודע לי שהפרופיל הרפואי שלי הוא 45, אני לא יודעת למה זה ירד כל כך, יכול להיות מזה שהמספרים של הראייה שלי גבוהים כל כך ועוד משהו קטן או שבעצם ההתעלפות גרמה לכך, את זה עד היום לא פתרתי.

אז אני אסיים, למרות שיש לי עוד המון פדיחות, אני אסיים בעוד פדיחה אחת קטנה, פדיחה שעלתה להורים שלי, אולי מעט, אבל זה משהו קצת מבאס, במיוחד לאחר שמתכוננים הרבה, מכינים את המקום, באה אני הקטנה ומקלקלת, אז ככה, ההורים שלי בשיתוף עם החברים וחבריו לכיתה של אחי, החליטו לערוך לו מסיבת הפתעה, כן, אני החכמה הגדולה, באתי, וסיפרתי לאחי על המסיבה, אני יודעת, ממש גאון גדול, עושים לאחי מסיבה ואני באה ומגלה לו על המסיבה.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
קוביית קישורים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל 4 בבוקר לא נרדמת אלא אם צויין אחרת