00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

חופשה בממלכה הבריטית 5

עזבנו את סקוטלנד בגשם שוטף אבל את פנינו קיבלו באנגליה שמיים כחולים.

 

פרסטון היתה עבורנו רק עיר לינה. גם לא נכנסנו אליה כי המלון שוכן ממש בירידה מהאוטוסטרדה. הגענו, אפילו לא לקחנו את המזוודות, אלא רק תיק קטן עם הדברים הנחוצים והתמקמנו. הכי חשוב שהיה אינטרנט חופשי ואני התחברתי לאינפוזיה הקבועה של אינטרנט. המלון היה נעים והיתה בו מין אלגנטיות שקטה ופשוטה. החלטנו לאכול במלון והארוחה היתה די טובה. אמנם ההמבורגר שלי היה מוצלח יותר מהסטייק שהזמין הבן שלי אז כמובן שהתחלקתי איתו.

בבוקר, התוודענו לראשונה לארוחת בוקר האנגלית שהיתה כלולה במחיר החדר. מזנון חופשי שכלל, קורנפלס ושיבולת שועל, יוגורטים ופירות, חביתה, גבינה ובייקון וכמובן גולת הכותרת, שעועית ונקניקיות. אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לדרך. היעד היה השוק בבורי, שזכה בתואר: שוק השנה בשנים 2006, 2009, ו-2012. כשחיפשתי מקומות לבקר בהם נתקלתי בכתבה הבאה וידעתי שבורי הוא יעד שאני רוצה להגיע אליו, ואת פרסטון קבעתי לפי הקרבה אליו. שוק מקסים. האמת, שבהתחלה, שאלנו את עצמנו: שוק השנה? כולה שוק. התחלנו להסתובב. אחד מהדוכנים הראשונים היה דוכן תיקים ואנחנו התעניינו בתיק עבור הנער לבית הספר וגם תיק מתנה לאחיו היות והוא כל הזמן לוקח לנו תיקים. המוכר, בחור צעיר, שאל: מאיפה אתם? מישראל ענינו. חשבתי כך, הוא ענה. הייתי בישראל לפני כמה שנים ויש לי שם חברים. למעשה אני אמור לנסוע בקרוב, לחתונה שלהם. 

הבן שלי נדלק. מת לדבר עם אנשים נחמדים שאוהבים אותנו. החלטנו להסתובב עוד קצת ורק בסוף לקנות את התיקים. היתה הנאה גדולה להסתובב בין דוכני השוק, לקנות מזכרות ומתנות. עברנו ליד דוכן עוגות. הבן שלי ביקש משהו אנגלי אבל טעים. הבחורה הציעה עוגת גזר בציפוי קרם חמאה. הבן שלי אהב את הקרם, אני את העוגה. הצלחה מסחררת. מאיפה אתם, שאלה הבחורה. מישראל ענינו. חברה שלי בדיוק נוסעת להתגייס בשבוע הבא, אמרה הבחורה ושוב הבן שלי התמוגג.

בצמוד לשוק, יש מבנה גדול, מרכז קניות שנקרא THE ROCK. נכנסנו גם לשם. הסתובבנו בין החנויות ואחר כך חזרנו לקנות את התיקים.  סיימנו את מסע הקניות המטורף בשוק עם שלל שקיות שהכילו מתנות לכל המשפחה. אפילו אני קיבלתי מתנה מאחותי, תיק חמוד. עכשיו, התלבטנו אם להמשיך למלון הבא שלנו שנמצא בלסטר, או לקפוץ שניה למנצ'סטר ולהציץ במרכז הקניות ארנדייל שהוזכר באותה כתבה לעיל כמרכז קניות ששווה להגיע אליו. אחותי שגם היא נתקלה במוכרת אוהדת, קיבלה מידע על מרכז קניות אחר במנצ'סטר שנקרא טראפיק. התייעצנו עם דניאל, המוכר בחנות התיקים. הוא אמר שכמובן ארנדייל ושכרגע מתקיים שם מצעד הגאווה אז אולי יהיו קצת פקקים. אז החלטנו: מנצ'סטר, ארנדייל.

תיק חמוד

 

כשנכנסנו לעיר, הרגשתי ריקנות. אולי בגלל שהיה שבת אחרי הצהריים אבל הרגשתי עיר שוממה. מעט תנועה, כמעט ללא אנשים. הגענו לחניה בשעה ארבע, והמצעד כבר נגמר. ראינו שיירים שלו בדמות אנשים צבעוניים קצת יותר מהרגיל ומחסומי דרכים שהוסטו למדרכה. ארנדייל, היא קניון גדול, לא מיוחד, קניון. היו המון אנשים. היתה נוכחות רבה של נשים עטופות צעיפים גדולים ובורקות וכשאני רואה אישה עם חתיכת בד שמכסה לה את הפרצוף זה מחרפן אותי. לא מתה על כיסויי ראש (יהודים או ערבים) אבל אני יכולה לקבל. אבל הדבר הזה, על הפה והאף ולא רואים כלום מלבד העיניים, גורם לי לרצות לחנוק מישהו. אבל נניח לזה.

החוויה שלעד תיזכר מארנדייל היא מסעדת הסושי המסתובב. אני יודעת שיש את זה בעוד מקומות אבל פעם ראשונה שנתקלנו. השולחנות עומדים בצמוד למסוע שעליו מסתובבות צלחות עם מנות שונות. אפשר להוריד צלחת לשולחן, אפשר להסתכל בתפריט ולבחור משהו שלא רואים על המסוע. לכל צלחת יש צבע, שקובע את המחיר, ובסוף הארוחה המלצרית באה, סופרת את הצלחות ולפי זה משלמים. על כל שולחן יש גם שני ברזים האחד למים והאחד לסודה. לא זול, אפילו יקר מאוד גם ביחס לארוחות שאכלנו עד כה וגם ביחס לישראל. אכלנו בערך רול אחד (שנינו) ועוד מנה קטנה של עוף ושני בקבוקי שתיה ושילמנו 18 פאונד. אבל היה נחמד. 

סושי מסתובב במנצ'סטר

 

 

ממנצ'סטר, נסענו ללסטר התחנה הבאה שלנו בדרך ללונדון.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת