00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

טיול בארמניה - אוגוסט 2014 - היום העשירי

היום האחרון בטיול שלנו בארמניה.

אנחנו אוכלים ארוחת בוקר במלון החמוד שלנו, שמבחוץ נראה ככה –

ומבפנים מעוצב ככה –

התכנית שלנו להיום היא לנסוע קצת מערבה מירבאן, לעבר ההר הגבוה ביותר בארמניה, אראגטס. הדרך עוברת בעיירה אשטארק, שכבר עברנו בה אתמול. אנחנו עוצרים לצורך הצטיידות – סופרמרקט ומאפייה. הסבתא במאפייה חמוצת פנים, אבל המאפים שלה שווים להפליא ומריחים מצוין –

הנסיעה אל ההר עוברת בכפרים קטנים והיא נעימה מאוד. ככל שהדרך מטפסת הטמפרטורות צונחות. אחרי שפיספסנו את הפניה, אנחנו מגיעים בטעות למנזר אמברד. רק הצצה קטנה עכשיו, כי עוד נחזור אח"כ, אחרי ההר.

עד אמברד הדרך סבירה. משם ובמעלה ההר היא הולכת ומתדרדרת. יש  גם קטעים סלולים אבל הרוב מתפורר. המון בורות.

הנוף מפצה על זה ביג טיים.

אוויר קריר ונקי. פריחה נהדרת. כמעט ואין מכוניות מלבדנו. נעים.

בהמשך הדרך אפשר לראות כבר את אראגטס על ארבע פסגותיו. אפשר לראות גם את הענן השחור והמבטיח שנח בראש ההר. תזכרו אותו. הבטחות יש לקיים!

למעלה מחכה לנו אגם קארי ולידו מסעדה חמודה. העננים ממשיכים להתקבץ. הטמפרטורה צונחת ל – 18 מעלות. רק לא מזמן היינו בירבאן, שם היו 35 מעלות משכנעות מאוד.

התכנית שלנו הייתה לטפס לפסגה הדרומית, הנמוכה מבין ארבע הפסגות של אראגטס. המסלול אמור להיות סביר ומתאים לכולנו. אנחנו מתארגנים בנחישות, מתלבשים חם, נועלים נעליים ואפילו מתחילים ללכת למרות הטפטוף שכבר לא משאיר מקום לספק לגבי העתיד לבוא.

אחרי הליכה קצרה ברור לנו שזה לא יקרה. המאמץ של ההליכה באוויר הדליל, יחד עם הקור והגשם המתחזק... גדול עלינו.

אנחנו עולים לנקודה ממנה אפשר לראות את האגם –

וזה מקום מצויין לפיקניק צהריים עם המאפים המצוינים של הזקנה חמוצת הפנים מאשטארק. הפיקניק הזה מעורר זכרונות מפיקניק סאב-זירו דומה שעשינו באיסלנד...

(וזו הזדמנות מצוינת להיזכר בטיול המדהים ההוא לאיסלנד... http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2108053 )

הגשם מתחזק והופך לברד (ברד!!! באוגוסט!). זה הסימן בשבילנו לחזור חזרה למטה. הפסגות של אראגטס תחכנה להזדמנות אחרת.

אנחנו הולכים למסעדה החמודה שלמטה. מפנטזים על מרק חם. הברד מתחזק והגבעות שסביב האגם נצבעות לבן.

בזמן שאנחנו מחכים למרק הילדים משחקים בחוץ בברד הנערם. כשהם חוזרים פנימה למסעדה הם רטובים וקפואים.

ואז... המרק. כשהוא הגיע, מרשים כזה, בקערת חרס מהבילה מעל גחלים שישמרו על חומו, היו לנו ציפיות גבוהות. ואז, מבט אחד מקרוב והיה ברור שאין מצב שאוכלים את זה. בנוזל לבן עכור צף משהו, שלא ממש ברור מהו, וכל העניין הזה הריח כמו דיר כבשים שלא ניקו מעולם.

זה הזכיר לי את הסצינה הידועה מאינדיאנה ג'ונס... frown

(מי שהתגעגע - בבקשה: https://www.youtube.com/watch?v=3MgyRO3c870 )

ברחנו החוצה, אל האוויר הקפוא והצלול, והשארנו את עמיר להתמודד בגבורה עם החשבון על חמש קערות הזוועה האלה... (כי אצלנו בפולניה לא נעים להגיד שלא טעים לנו ולהעליב... surprise )

מכאן נוסעים חזרה למטה. בדרך אנחנו עוברים ליד אוהלים של בני המיעוט היזדי. זו קבוצה דתית ייחודית ממוצא כורדי. תכל'ס, מזכיר מאוד את אופן ההתיישבות של הבדואים בנגב.

כשאנחנו עוברים ליד אחד האוהלים, אנחנו רואים את המשפחה בחוץ, עם עדר הכבשים שלהם. עמיר מנופף לשלום ושואל אם יש קפה. האיש מזמין אותנו להיכנס לאוהל בתנועות ידיים רחבות ובחיוכים. בפנים בני המשפחה פותחים לנו שולחן - אבטיח, קפה, גבינה מלוחה מייצור עצמי (מעולה ממש), לאבאש...

אנחנו יושבים איתם קצת. מדברים על החיים שלהם, על המצב של אחיהם, היזדים בעירק... קונים גוש גבינה ונפרדים בחיבוקים.

התחנה הבאה היא מנזר אמברד שיושב על המצוק. זה המנזר השמיני שאנחנו מבקרים בטיול הזה והחידוש כבר מתפוגג אם כי אי חייבת להודות שהמנזר הזה הוא אחד היפים –

והנוף ממנו נהדר –

עם כל הכבוד לגבינות מלוחות אצל היזידים, יש רגעים בהם אין כמו לחם ונוטלה angel

מכאן נוסעים לביקור משפחתי. זוכרים את הדודה הניו יורקית?! זו שבזכותה הגענו לארמניה מלכתחילה?! הכפר בו היא בנתה את ביתה נמצא ממש על המורדות של הר ארגטס ובדרך חזרה מההר לירבאן, אנחנו עוברים לבקר.

ככה נראה ה"רחוב" המוביל לביתה של הדודה –

וזה הנוף מהמרפסת –

לגמרי עושה חשק.

אנחנו מצטלמים לפרידה ונוסעים חזרה לירבאן.

אנחנו מגיעים עייפים ומלוכלכים, בדיוק בזמן בשביל להתקלח, לארוז את המזוודות ולצאת לבילוי ערב אחרון בירבאן. העיר שוקקת הערב. המון אנשים מבלים. בתי קפה מוארים ומלאים ויש גם איזו מסיבת רחוב גדולה ליד בית האופרה. אנחנו בוחרים במסעדה עם הופעה. האוכל טעים, ההופעה רועשת ואנחנו בעיקר עייפים. מחר בבוקר קמים בשלוש כדי להספיק לטיסה שלנו הביתה.

לילה טוב מארמניה, בפעם האחרונה indecision

תודה גדולה לכולכם, על שטיילתם איתנו בארמניה הנהדרת.. להתראות בטיול הבא!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת