00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

טיול בארמניה - אוגוסט 2014 - היום השביעי

היום ממשיכים להתקדם צפונה אל נקודת הלינה הבאה שלנו, בכפר דיליג'אן  - "השוויץ של ארמניה". יש דרך קצרה, סביב האגם וצפונה, ויש דרך עוקפת שעוברת קצת יותר מזרחה, קרוב לגבול עם אזרבייג'אן. בה אנחנו בוחרים.

כבר בפניה מחכה לנו הפתעה ראשונה להיום – ה"מרשרוטקה" הזאת. אוטובוס. קו פעיל לכל דבר ועניין. הוא עצר בצד כי אחד (משניים וחצי) הנוסעים רצה להטיל את מימיו. אנחנו מצטרפים לאוטובוס, בשביל להצטלם. הנוכחים, נהג שני נוסעים, שמחים מאוד לשתף פעולה.

הכביש לוקח אותנו דרך עמק נהר הגטיק. הנוף שונה מאוד מזה שראינו בימים האחרונים.

הדרך עוברת בכפרים קטנים, חקלאיים. אחד הדברים שרואים כאן הרבה הוא ערימות קקי הפרות המיובש הזה. בכופתאות הקקי היבשות משתמשים לחימום בחורף שכן הגז והחשמל יקרים מאוד...

על מדרונות ההרים אנחנו רואים את ערימות החציר נערמות בשיפועים בלתי אפשריים. קצת אחרי שאנחנו תוהים איך בדיוק הם אוספים את זה משם, אנחנו מקבלים תשובה. עם קלשון. שום מיכון מתוחכם... פשוט בעבודה פיזית קשה.

באחד הכפרים הבאים אנחנו רואים ערימות עצומות של חציר כזה וגם משאית עמוסה.

אנחנו עוצרים לדבר עם האנשים שעומדים ברחוב ליד המשאית. שואלים אותם על ערימות החציר בשדות התלולים שבמדרונות. הסבתא שמסבירה לנו על העבודה שהם עושים מזמינה אותנו אליהם הביתה, לשתות תה ולנוח לפני המשך הנסיעה לדיליג'אן. אנחנו נענים בשמחה.

זה גן הירק עליו גאוותה של הסבתא - 

בבית הסבתא וכלתה פורשות בפנינו שולחן עמוס בכל טוב שהסבתא מכינה במו ידיה – יוגורט מעולה, שמנת, דבש, לחם ותה... הכל תוצרת בית והכל טעים נורא. אנחנו מדברים עם הסבתא שמספרת לנו על החיים שלהם ובעיקר על הגעגוע לעידן הסובייטי "כשהייתה עבודה..."

בסיום הביקור אנחנו נפרדים בחיבוקים ובהתרגשות.כל המשפחה מצטרפת לצילום...

אנחנו ממשיכים בנסיעה צפונה. הדרך יפה ומזג האוויר נעים. את הכבישים המפותלים חולקים איתנו בעיקר עדרי פרות.

כשאנחנו עוצרים למלא את הבקבוקים שלנו במים, הילדים שכבר הבינו את הקטע והפסיקו להתלהב, משאירים אותנו להתמודד עם המשימה לבדנו...

התחנה הבאה שלנו היא מנזר גוש -  Goshavank. יש כאן כמה חנויות מזכרות חביבות ועוד כמה כנסיות.

מאחורי הכנסייה יש עץ עתיק. השמועה מספרת שאם מניחים עליו ידיים ומבקשים משאלה, המשאלה תתגשם. אנחנו מנסות.

גם כאן משאית עמסה לעייפה בחציר. לא ייאמן כמה הם מצליחים להעמיס על משאית אחת.

ממשיכים לנסוע. קשישה ליד סיר מהביל בצד הדרך מושכים את תשומת לבנו. עוצרים. רוורס. פותחים חלון... אני שואלת אותה מה יש בסיר והיא עונה – "תירס חם". המושב באחורי מגיב ב – "יש!!!" אז עוצרים לדגום indecision

המבטים ההמומים זה בגלל כמות המלח שהיא שמה על הקלחים...

עכשיו אפשר להמשיך. עוד מנזר אחד יפה בתוך יער ירוק Hagharstin)) –

וגם אגם קטן, אגם Parz Lich  שאפשר לשוט בו בסירות משוטים, או סירות פדלים או לסייר סביבו בסירת מנוע...

יש לצד האגם גם מסעדה חביבה, שמגישים בה דגים טריים מהאגם. זה נראה מצין, אבל לא היינו רעבים.

עוד נסיעה קצרה ואנחנו בדיליג'אן. עיירת האומנים המקסימה. הצימר שלנו חבוי בעומק הכפר ויש בו שפע קסם של פעם –

וגם נוף מרהיב מהמרפסת –

נונה מכינה לנו ארוחת ערב נפלאה ומושקעת. יחד עם השיחה עם האורחים הנוספים – בחור ממוסקבה וזוג מצרפת – הארוחה מהווה סיום מעולה ליום הזה.

לילה טוב!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת