00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

מאה ימים: ימים של שמחה 16-17-18

ביום ה16 הכנתי מתנה,

ארגתי מנדלה לחברה שעוברת דירה, ססגונית ויפה כמו החברה בעצמה.

שילבתי צבעים שרוני אוהבת במיוחד וממש נהנתי מהאריגה.

וגם-

הבן הכין כרטיס ברכה יפהפה ליומולדת של עדן -

מבחוץ (העיצוב שלו לגמרי!)

והנה מה שהוא כתב וניסח בעצמו (ריגש אותי!)

וזו המתנה- המחברת שהכנתי לעדן

ביום ה17


התחלנו את עבודת השורשים של הבכורה,

נסענו לקולנוע החדש בנהריה בחברת הדוד הכל יכול (רונן)  וקינחנו בים בשעות שש בערב ועד שמונה.

ה-שעות הכי מושלמות לים. תענוג ממש.


הרשתי לעצמי להתענג על רכותו של החול הקריר בין באצבעות,

על צבעי הטורקיז העמוק של הים ועל הורוד המרחף על המים לעת שקיעה.


באמת יום טוב.

אה, ולא שמעתי חדשות כל היום! אני בטוחה שזה תרם.

ביום ה18

מצאתי מה הבעיה.

טוב, כמובן שלא ידעתם שיש בעיה, כי התכתבתי עליה עם הוטרינרית, ועם חברה שלי שאמה וטרינרית, ועם כל מי שהסכים להתכתב איתי בנושא. הבעיה היתה- ששתי הפושטקים/החתולים התחילו לפני כשבוע וחצי להשתין בכל מיני מקומות בבית.

על השטיח במטבח (נאלצתי להעיף אותו החוצה, כי לא משנה כמה שניקיתי נשאר לו ריח נורא). על המטאטא (פעמיים!), על סמרטוט הרצפה הנקי ליד המגב (עף!) ועוד. משהבנתי שהם בקטע של "על" שמרתי על רצפה ריקה לגמרי.

לא. זה לא עזר. על הרצפה. ליד המים שלהם, ליד הפח, בחדר הרחצה ואפילו סתם ככה באמצע הדרך משם לפה. בחיי שלא מבינה מה קרה להם.

החול שלהם נמצא נקי כמעט לחלוטין, רק עם גללים. בלי פיפי. נו בטח. הפיפי בבית. עלי. :-(

חשדנו ב: דלקות בשלפוחית השתן (אבל הם לא מייללים כשהם משתינים, ואין סימני דם בשתן, ונותנים הרבה ולא מעט)

ב: סתם זיקנה (מה פתאום, מה פתאום קפצה על שניהם ביחד זיקנה?)

ג: בעיית התנהגות, אולי קשה להם להגיע לחול?

אז בעצת חברתי ואמה והוטרינרית, העברתי את ארגז החול מהחדר שמתחת למדרגות לכניסה לבית. מאז אתמול בערב. לא תענוג גדול בכלל, אבל-

כן! כן!

כל הפיפי חזר אל החול! גם ציף וגם גארפ. שמחות קטנות. שמחות גדולות! פשפש וזוז. עכשיו צריך מחדש לאט לאט להעביר להם את החול בחזרה למתחת למדרגות. מי היה מאמין?

עוד סימני שמחה?

סידרתי מחדש את הנישות של החלונות, לשביעות רצוני.

בתוכנית המקורית היו שם כריות ישיבה נוחות. אבל יצא שבארבעה חודשים איש לא ישב שם. אז החלטתי להסב את הספסלים לנוי. אני אוהבת את התוצאה!

נקי בעיניים. נעים.

 

המשך שבוע טוב

עינבל

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת