00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדינה בחשיכה הפכה לשמחה

מדינה בחשיכה

זו דעתי על מבצע צוק איתן

04/08/2014

זו האמת הפשוטה ולא חשוב אם אתה ימין או שמאל תל אביב או תושב כרם שלום

 אחרי ששלשום ראש הממשלה הוציא הודעה מאוד מבלבלת ולא ברורה לאף אחד הדבר היחידי שהיה ברור הוא שהוא נתן הוראה לשר הביטחון להוציא את צה"ל מעזה. מה היתה מערכת השיקולים הרי אף אחד אינו יודע אך היה ברור שאף אחת מהמטרות אותן הציג לציבור ב 8 ליולי לא בוצעה כאשר הוא החליט לתקוף את עיירות עזה.

ההססנות האופיינית לו הנמדדת על ידי חבר יועציו המוסברת כזהירות ותבונה התבררה בהמשך ככישלון אחד גדול.

הוא התמהמה עם הכנסת הכוחות הקרקעיים, גרם להרס שמהותו בלתי מתקבל על הדעת של מגורי תושבים שם, מאות אלפים שביום שלאחרי כולם ישאלו,- היכן יתגוררו?

איך הוא יסביר זאת לכל העולם? איך הוא יסביר את כל התמונות שיגיעו לכל פינה בעולם?

כן, נצטרך לתת תשובות לעולם גם אם אנחנו היום חושבים שמותר לנו לעשות הכל כדי להגן על עצמנו, לא כל הנחת יסוד שלנו תתברר כמוסרית בעיניי משפטנים ומדינאים בעולם ובצדק. אפילו אני כישראלי ואני לא שמאלן או ערבי חושב כך. לא מוסרי בעליל!

אם מישהו חושב שכל תשובה שלנו תתקבל על ידי העולם בהבנה הוא טועה ובגדול.

 

אבל נחזור לצד המזרחי של המערכה המבולבלת הזו.

לאיזו מציאות חדשה אנחנו חוזרים?

האם תושבי הישובים הסמוכים לגבול מרגישים עכשיו בטוחים לחזור לבתיהם?

האם ביטחון התושבים הושב להם אחרי ארבע עשרה שנה של ירי בלתי פוסק של מרגמות ורקטות?

לאור מה שקרה רק אתמול אחרי שכוחות צה"ל החלו לסגת נורו לכל הדרום כולל אשקלון 119 רקטות!!!

אז מה עשינו במשך חודש ימים מעבר שאמללנו אלפי בני אדם מעבר לגבול?

 

   צה"ל דיווח כל גילוי והריסתן של למעלה מ 30 מנהרות, אבל אף אחד בצה"ל אינו משוכנע שלא נמצאות עוד חמש או עשרים מנהרות נוספות שלא התגלו.

אז בואו ונודה על האמת, תושבי עזה הרוסים, (נניח שלא איכפת לנו), אבל במה "המבצע" המגוחך הזה הועיל לתושבינו

בכלום לא הועלנו! הכל כשהיה ואפילו גרוע יותר, עכשיו התושבים לא רק חושבים שאיבדו את השפיות עכשיו הם יודעים שצה"ל איבד את השפיות, הוא זה שאמר להם כל הזמן ובזדון שהם יכולים להיות שקטים ובטוחים.

 

עכשיו ברור שלא היה לנו כאן איזה שהוא סוג של נפוליאון שניהל מלחמה זו.

 

   כל הזמן יצאו הודעות מאותו "גורמים בכירים עלומים" בממשלה וצה"ל על היחלשות החמאס, על רצונו להפוגה כזו או אחרת, כל יום ממשלת ישראל ביקשה הפסקת אש בטענה כזו או אחרת,

   אגב, השר שטייניץ היה נהדר, הוא תמיד ידע מה החמאס חושב ומה מצבו, רק חבל שהחמאס לא חשב כמו השר שטייניץ

מישהו ראה או שמע על אחד ממנהיגי החמאס בעזה בחודש הזה?

הכל היה רק בדימיון שלנו!

תושבי עוטף עזה לא מוכנים לחזור ליישוביהם,

86 אלף אנשי מילואים מבוזבזים,

המשק כולו משלם מחיר כבד,

עד מתי תימשך ההרפתקאה הזו?

 

   לא זורקים פצצה של טונה מהאוויר על בתי ספר, מרפאות או בניינים גם אם ישנן שם מנהרות או חשד לנוכחות מנהיגי חמאס, - שולחים לשם מחלקה רגלית לוחמת. איפה הרחמנות היהודית?

בשביל זה יש לנו לוחמים.

 

רוצים לחסוך בחיי אדם? - תשכרו שכירי חרב!

 

    מעניין שלאף אחד במדינה הזו לא היה איכפת מחייהם של תושבי שדרות והישובים בסביבה במשך למעלה משלוש עשרה שנים, עכשיו כולם מודאגים ממותם של חיילים.

האם חייהם של חיילים יקר יותר מחייהם של אזרחים? ממתי התחלנו לחשוב כך??? אנחנו שפויים???

 

אם עולה בדעתו של מישהו לצאת לחופשה באירופה בימים אלה שלא יצפה לקבלת פנים עם שטיח אדום

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

26 תגובות

השנטי
אנא בכוח

  

לזכר אלו שהיו ואינם
לזכר הבלוגרים זכרונם לברכה

בן ציון תמרי(בני)
כז' שבט התשע"ב 20/02/12

גיטה שצמן-יפה
כג' אדר התשע"ב 17/03/12

ציפי מעיין
טו' אדר ב' התשס"ח 22/03/08

חיה קרפ-צור
ו' סיון התשע"א 19/05/10

אילנה קורן
יז' סיון התשע"א 19/06/11

יוסי לייבמן
ט' תמוז התשע"א 11/07/11

רובן זמיר
ט' אב התשס"ט 30/07/09

אנדרי ברודנר
ט' אב התשס"ו 03/08/06

ענת מרק-קוגמן
כה' אב התשס"ח 26/08/08

גוגי ליפשיץ
ד' תשרי התשס"ט 03/10/08

יהושע צימבלר
ג' כסלו התשע"ב 29/11/11

הדר גרד
ידיד יקר
יב' טבת התשע"א 19/12/10

לזכרם



אילנה קורן ז"ל 19/6/2011

הדר גרד ז"ל 19/12/2010

חיה קרפ-צור ז"ל 19/5/2010

יהודית פילי ז"ל 23/12/2012

ענת מרק קוגמן ז"ל 26/8/2008

לייבה רחמן ז"ל
22/11/1962-25/10/2001
ח' חשון ה'תשס"ב

בני פלד ז"ל 13/7/2002

תפסיקי לשתוק
הרשומות החשובות לי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שמואל אייל אלא אם צויין אחרת