66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

שירת הסירנות

הזמן הוא שבת בבוקר. למען הדיוק, שש בבוקר. והבוקר אנחנו מתעוררים לקול שירת הסירנות, ההשכמה היא בחסות החמאס. אני אוספת שני ילדים מהמיטות שלהם ובעל אחד עם מגבת מהמקלחת וכולנו מסתגרים בממ"ד. שישה יירוטים ועשר דקות אחר כך, אנחנו חוזרים לשיגרה, ילד ילד למיטתו, איש איש לעבודתו בצבא, אשה אשה לכוס קפה של שבת בבוקר במרפסת עם בטן מכווצת. אלו הם חיינו בזמן האחרון, וכדי לסבר את עיניי קוראי הבלוג בחו"ל כך נראה חלון בבית ישראלי ממוצע בימים אלו:

מן עיצוב משובב נפש שכזה, שמונע מטילים להיכנס הביתה.

וכשחוזרים לשגרה, אנחנו משאירים עדיין את האופציה לשיגור נוסף פתוחה:

ועם כל המצוקה, אין מקום אחר שהיינו מעדיפים להיות בו עכשיו חוץ מאשר כאן בישראל. זה הקיץ הראשון שאנחנו לא מפנטזים על הרים ירוקים באירופה אלא מעדיפים להשאר כאן, בבית שלנו, קרוב להכל.

אבל הלוואי שייגמר כבר.

 

יהי זכרם של הנופלים ברוך, והלוואי שסג"מ הדר גולדין ישוב הביתה בריא ושלם.

אמן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת