00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דיסטורשן

alice in chains - MTV UNPLUGGED

 

 

 

 

 

 

 

 

לייבל: columbia 

שנת הוצאה: 1996 

ז'אנר: הופעה אקוסטית, אנפלאגד, גראנג'. 

עטיפה: רק תמונה פשוטה מההופעה, כשלמעלה צל גדול של ליין סטלי שעושה צמרמורת. 

ציון: 5/5 

 

 

על 4 להקות דיברה תורת הגראנג': נירוונה, פרל ג'אם, אליס אין צ'יינס וסאונדגארדן. ואף על פי שכולן היו ידועות בכישורי הביאוס הגבוהים שלהם, הייתה זאת אליס אין צ'יינס שיכלה להגיע לרמת דכאון טהורה יותר מששאר להקות הגראנג' הצליחו להגיע.  עם סופו הקרב ובא של הגראנג', רק דבר אחד יכול היה להציל את הז'אנר- MTV. הערוץ, אז בתקופה שעוד הייתה בו מוזיקה, גילה את העובדה שלהקות גראנג' הולכות נהדר עם מסורת חדשה של הערוץ - הופעות אנפלגד. אמטיוי גילו שכאשר להקות כבדות מתחילות לקחת כלים אקוסטיים ולהראות צד חדש, העניין מהקהל עולה, ולתוך כל זה נכנס הגראנג' שההתלהבות ממנו הייתה בשיא. זה התחיל עם פרל ג'אם ב1992, המשיך עם ההופעה ההיסטורית של נירוונה ב1994, שבועות אחדים לפני המוות של קורט קוביין והסתכם אצל אליס אין צ'יינס ב1996 (סאונדגארדן מעולם לא עשתה הופעה כזאת, אבל זה בסדר כי כריס קורנל עשה הופעה משלו, והיא מצוינת). 

בואו נדבר על ההופעה מ1996. בניגוד לדעה הרווחת כי ההופעה של נירוונה היא הופעת האנפלאגד הטובה ביותר, מבחינתי זאת ללא ספק ההופעה הזאת של אליס אין צ'יינס שמנצחת את כולם. כנראה בגלל שאליס אין צ'יינס התעסקה עם מוזיקה אקוסטית עוד לפני ההופעה. פרל ג'אם התחילו לנגן עם כלים אקוסטיים במקרה, שבוע לפני ששודרה ההופעה. נירוונה לעולם לא ניגנו בכלים אקוסטיים לפני ההופעה, והכלים שלהם נקנו במכירת חצר או הושאלו מחברים קרובים. אבל אליס אין צ'יינס ידעו מה הם עושים. אחרי כל אלבום שהלהקה הוציאה, היא גם הוציאה אי פי אקוסטי שיכיל אווירה הפוכה לאווירה שהייתה באלבום. לאחר facelift, אלבום הבכורה העצבני והדחוס, הם הוציאו את SAP, שכולו מוזיקה אקוסטית קלילה וכיפית עם אווירה סחבקית. לאחר dirt, יצירת המופת הדכאונית והקודרת ובעלת האווירה של סוף-העולם-הגיע-אנחנו-חשים-בזה, הוציאה הלהקה אי פי שהוא יצירת מופת שונה לגמרי, jar of flies, שאמנם נשאר קודר אבל יותר אופטימי. האי פיים האקוסטים הללו הם הוכחה לכך שאליס אין צ'יינס יודעת מה לעשות כשמגישים לה הופעה אקוסטית (במיוחד jar of flies). בניגוד להופעות של נירוונה ופרל ג'אם, זאת לא הופעה שכדאי לשמוע אם אתם עדיין לא מכירים את הלהקה. ההופעה הזאת בוצעה מלהקה שיודעת בבירור שהסוף שלה קרב ובא, ומחליטה לתת מתנה אחת אחרונה למעריצים המושבעים, שמכירים את הניואנסים של השירים, ושרים את המילים קצת לפני שהזמר שר אותם, ולכן למישהו שלא מכיר טוב את הלהקה החווייה יכולה להיות קצת מוזרה. 

ההופעה הזאת מגיעה שנה לאחר האלבום השלישי של הלהקה, שנקרא בפשטות alice in chains. השנה הזאת, 1995, תופסת את ליין סטאלי, סולן הלהקה, בנקודת האל-חזור בהתמכרות שלו להרואין. סטאלי לא היה במצב בשביל להופיע, וכתוצאה מכך הלהקה בקושי הופיעה באותה שנה, והשמועות על פירוק החלו להסתובב. שנה עברה, ובצעד נואש אחרון החליטו חברי הלהקה לקיים את הופעת האנפלאגד הזאת. רשימת השירים היא מושלמת - יש פה  נוכחות גבוהה מרגעי השיא של כל האלבומים (למעט האלבום הראשון, משום מה) והרשימה מראה שחברי הלהקה התאמצו שהערב הזה ירצה את כולם ויהיה הכי מושלם שאפשר. לרגע היה אפשר לשכוח מסמים, התמכרויות ובעיות בלהקה ושוב להנות מאותה מוזיקה שהפכה את אליס אין צ'יינס למשהו מיוחד. בסך הכל יש פה את כל הדברים שהפכו את אליס אין צ'יינס ללהקה גדולה - המילים המדהימות של ג'רי קאנטרל, התיפוף המושלם של שון קיני, השירה המלאכית של סטאלי אבל בעיקר ההרמוניות האלוהיות של קאנטרל וסטאלי, אלוהים אדירים כמה שהן טובות, ובהופעה הזאת כל הדברים האלו מבוצעים על הצד הטוב ביותר. נראה שהלהקה נהנתה גם היא לחזור לרגע לבמה. אפילו סטאלי, שהיה חייב להופיע עם כפפות כדי להסתיר את הניקובים בעור כתוצאה מההתמכרות, נראה כאילו הוא שוכח לרגע מהניכור והבידוד שאפפו אותו באותה תקופה, וברגעים אחדים אפילו מצליח לצחוק. ג'רי קאנטרל הגיטריסט מצליח להראות פעם נוספת שהוא מנהיג הלהקה, כשהפעם הוא גם מגבה בצורה מעולה את סטאלי בליווי קולי, למרות שברגעים בהם הוא שר לבד תמיד נראה כאילו משהו חסר. מייק אינז הבסיסט הופיעה עם באס אקוסטית עם  הכיתוב "friends don't let friends do haircuts" שמכוון לחברים גלוחי הראש של מטאליקה שנכחו בהופעה. 

ההופעה מתחילה עם שני שירים משני האי פים האקוסטיים, ולרגע נראה שהלהקה תתרכז רק בשניהם, אבל כאמור, הם הכינו את הסט ליסט המושלם. הביצועים הכי טובים בהופעה הם אלה שלא היו שירים אקוסטיים בגרסת האולפן שלהם. rooster, למשל, מצליח להראות שברגע שמורידים את הדיסטורשן, הוא מכיל כמה מרגעי ההרמוניה המושלמים ביותר בין קאנטרל לסטאלי. אני באמת צריך להבהיר לגבי ההרמוניות האלה - הם הדבר הכי טוב אצל אליס אין צ'יינס ורק בגלל שקאנטרל וסטאלי משלימים אחד את השני כל כך טוב, שהם קצת נשמעים ריקניים כשכל אחד מהם שר לבד. השיר היחיד שמבטל את אפקט ההרמוניות ומצליח לעשות עבודה טובה בכל זאת הוא sludge factory, אחד מהשירים הכבדים של הלהקה, שנשאר כבד גם בעיבודו האקוסטי, ומראה שליין סטאלי הוא אחד הזמרים הנדירים שהתקיימו על הפלנטה. הפייבוריט שלי הוא would ?, הלהיט האל-מותי, שהופך לסערת רגשות בהופעה, ותמיד נשמע לי כמו הזעקה האחרונה מפיו של סטאלי, למרות שההופעה רחוקה מלהיגמר. 

אליס אין צ'יינס נכשלו בנסיון לחזור לתהילה. לאחר ההופעה הזאת, הם סיפקו עוד ארבעה הופעות חימום לקיס, כשהאחרונה בהם היא גם האחרונה אי פעם של אליס אין צ'יינס עם ליין סטאלי. סטאלי לא מת ב1996, אלא רק 6 שנים לאחר מכן, כשגופתו נמצאה בדירתו שבועיים לאחר מותו, באותו יום שבו קורט קוביין מת 8 שנים לפני כן. כמו קוביין, גם סטאלי תמיד ראה את הסוף הקרב, אבל אם קורט קוביין בחר את האפשרות של burn out, סטאלי בחר בדרך של fade away. זהו מוות שקרה כל יום מחדש בחייו של סטאלי, במשך 6 שנים, במה שסטאלי הגדיר כ"דרך ישירה לגיהנום". 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל jokerface5 אלא אם צויין אחרת