00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלי ניקוד

קליל קליל קליל

20/07/2014

בשעתו, כשעוד עבדתי בחנות ספרים, הגעתי לתגלית לא מפתיעה בקשר לעצמי, שאיכשהו בכל זאת הצליחה להפתיע אותי.

הרבה פעמים לקוחות היו מבקשים ממני המלצה אישית על ספרים שבאמת קראתי ואהבתי ואני, כמובן, שמחתי מאוד לעזור. ואז, באחת הפעמים האלה, אחרי שהלקוחה הקשיבה בסבלנות לכמה מהמלצותיי, היא אמרה, "תגידי, יש לך אולי משהו בלי התעללות, אונס, מוות ודברים כאלה"? עד אותו רגע אמנם ידעתי שיש לי העדפה לספרים יותר רציניים ופחות קומיים , אבל אף פעם לא קלטתי עד כמה הטעם שלי מדכא.

מאז הכנתי לי רשימה של ספרים קלילים אבל טובים, מצחיקים אבל איכותיים, בשביל כל מי שמבקש ממני המלצה ולא ממש מתחשק לו להיכנס לדיכאון קיומי.

התקופה הזאת נראית לי כמו תקופה מצוינת לשתף אתכם ברשימה הזאת:

 

1. ספריו האוטוביוגרפיים של ג'ראלד דארל.

ספרו המפורסם ביותר של ג'ראלד דארל, משפחתי וחיות אחרות, הוא בעצם אוטוביוגרפיה העוסקת בילדותו באי קורפו והתפתחות העניין והידע שלו בבעלי חיים (דארל גדל להיות חוקר טבע ידוע). מה שמשעשע כל-כך בספרו זה של דארל, וכן גם בהמשכיו (ביניהם חיות, ציפורים וקרובים, הפיקניק ומהומות אחרות, גן האלים) הוא הפורטרטים של אימו, אחיו הגדולים, חבריהם ושכניהם כפי שנחוו על-ידי ג'רי הילד אך מתוארים כעת מנקודת מבט בוגרת, ביקורתית ומבודחת. רבים מהרגעים המצחיקים נובעים מהאופי של כל אחת מהדמויות. רגעים אחרים הם פרי התנגשויות תרבותיות והבדלי שפה. אמנם עברו שנים מאז שקראתי לאחרונה את ספריו, אבל אני זוכרת את עצמי צוחקת די בהיסטריה מסצנות מסוימות, ואני מאמינה שגם היום הייתי צוחקת מהן באותה מידה.

(משפחתי וחיות אחרות, ג'רלד דארל. מאנגלית: יואב אבני. מודן, 2014)

 

2. סדרת ת'רזדיי נקסט מאת ג'ספר פורד

לעברית תורגמו רק שני הספרים הראשונים בסדרה (פרשת ג'יין אייר ולשקוע בספר טוב). הספר השלישי, המענג לא פחות אם לא יותר, זכה להיות הספר היחידי שהכתרתי אי-פעם כ"בלתי תרגים", כך שאני לא מתפלאת על כך שהוא והמשכיו לא תורגמו. למי שלא מכיר, הספרים מתרחשים בעולם אלטרנטיבי: אנגליה בשנות השמונים של המאה העשרים שבה מלחמת קרים לא הסתיימה מעולם, שבה ספרות נלקחת ברצינות גדולה מאוד ולפיכך יש פשעים ספרותיים וגם יחידה משטרתית שתפקידה לפענח ולמנוע פשעים שכאלה. במחלקה הזו עובדת ת'רזדיי נקסט, רווקה בת 36, יוצאת צבא ובעליה הגאים של חיית מחמד יוצאת דופן (כלומר, לקורא. לא לעולם שלה) - ציפור דודו בשם פיקוויק. לת'רזדיי, כמו גם לדמויות אחרות בספר, יש יכולת להיכנס אל עולמות ספרותיים ולבצע בהם שינויים, מכוונים ובלתי מכוונים. הספר הראשון, כפי ששמו מרמז, עוסק באריכות בכניסות שכאלה לג'יין אייר ומה שקורה בעקבותיהן.

הספרים שנונים, מצחיקים, שופעי דמיון, מלאים באהבה ברורה למילים, שפה וספרות. הם צירוף נדיר של קלילות וכיפיות עם אינטלקטואליות בולטת והם בין הספרים המענגים ביותר שקראתי בשנים האחרונות.

(פרשת ג'יין אייר, ג'ספר פורד. מאנגלית: חנה ידור-אבני. מודן, 2004

לשקוע בספר טוב, ג'ספר פורד. מאנגלית: אביעד שטיר. מודן, 2007)

 

3. רשימותיו של מארק טוויין

כיום מארק טוויין זכור בעיקר כסופר שכתב את אחד מגדולי הרומנים האמריקאיים - מסעות הקלברי פין. אבל בימי חייו הוא היה ידוע הרבה יותר כבדחן. ההומור הייחודי שלו ניכר בכל כתביו, אפילו הקודרים שבהם, אבל הוא בולט במיוחד ברשימות העוסקות בתקופות שונות בחייו - תיעוד התקופה שבה עבד על ספינה במיסיסיפי, רשמי מסעותיו ברחבי העולם וכדומה. לטוויין היה שילוב מבורך של עין חדה ולשון חדה, אהבה לבני אדם אך גם ביקורת לא מעטה כלפיהם - כל זאת בנוסף לכישרון ביטוי יוצא דופן. התוצאה הרבה פעמים משעשעת ומהנה ביותר.

(מסע תענוגות בארץ הקודש, מארק טוויין. מאנגלית: עודד פלד. כנרת זמורה ביתן דביר, 2009)

 

4. ספרים מנקודת מבט של בעלי חיים

לא כל הספרים השייכים לקטגוריה הזאת מצחיקים, כי כפי שאנחנו יודעים גם ספרים מנקודת מבט של בעלי חיים עלולים להיות קורעי לב, לפעמים אפילו יותר מספרים מנקודת מבט אנושית. אבל יש משהו בראייה האחרת, הבלתי שגרתית, המרעננת, שעשוי לשפוך אור על עולמנו באופן מצחיק. ובכל זאת, שני ספרים חביבים שמשתייכים לקטגוריה הזאת:

א. פלאש: קורות חייו מאת וירג'יניה וולף

וולף נתפסת על-ידי רובנו כסופרת רצינית ואולי אפילו כבדה, הן מבחינת סגנון הכתיבה והן מבחינת תוכן, ולכן מפתיע לגלות בין כתביה את הספר פלאש, העוסק בדמות כלב שהיה קיים במציאות - כלבה האהוב של המשוררת אליזבת בארט בראונינג. לפלאש ראייה ייחודית על עולמה של גבירתו, שלתוכו מתגנבת קצת ביקורת חברתית על הסנוביזם האנגלי ועוד תופעות חברתיות אנושיות בעליל. לפרטים נוספים ברשומה זו.

(פלאש, וירג'יניה וולף. מאנגלית: ליה נירגד. ידיעות אחרונות, 2010)

ב. אני בסך-הכל החתולה מאת האנה יוהאנסן

המספרת בספר הזה היא חתולת בית שמתארת את ההתנהגות המוזרה של הוריה המאמצים, ילדיהם והכלב החדש שמצטרף למשפחה בתחילת הספר. נקודת מבטה הייחודית מובאת במכתמים קצרים ומעוטרת באיורים חביבים. מומלץ במיוחד לחובבי חתולים.

(אני בסך-הכל החתולה, האנה יוהאנסן. מגרמנית: מיכאל דק. מטר, 2008)

 

5. ספרי ילדים

ספרי ילדים הם לא בהכרח קלילים או מצחיקים ובטח שלא בהכרח איכותיים, אבל בשנים האחרונות יצאו כמה ספרים שגרמו לי לגעות בצחוק. אפרט כאן על שלושה שאהבתי במיוחד:

א. פילים לא רוקדים בלט מאת פני מקינלי

ספר מתוק על פילה בשם אזמרלדה שבסך הכול רוצה ללמוד בלט. אלא מה, לא כולם בטוחים שזו שאיפה המתאימה לפילה. המאורעות המתרחשים בתחילת הספר די תומכים בצדקתם של מתנגדי הרעיון, אבל בסופו של דבר אזמרלדה מראה לכולם שזו טעות להחליט דברים כאלה מראש. הספר עצמו חביב, אבל מה שהופך אותו למשעשע באמת הוא האיורים.

(פילים לא רוקדים בלט. פני מקינלי. מאנגלית: רימונה די-נור. מעריב, 2001)

ב. החתול שלי הכי טיפש בעולם מאת ז'יל בשלה

לטעמי אחד הספרים הגאוניים ביותר שנכתבו / אוירו מעולם, וזאת בגלל הפער העצום בין הכתוב למצויר (אני בכוונה לא מפרטת כדי לא לקלקל לכם את החוויה). אמנם רשמית זהו ספר ילדים, אבל אני חושבת שמבוגרים יכולים ליהנות ממנו לא פחות אם לא יותר. מה שבטוח, ז'יל בשלה, הכותב והמאייר, בהחלט כיוון גם לקוראים מבוגרים, כפי שניכר במיוחד בעמוד שבו מופיעים ציורים המתכתבים עם יצירות אמנות מפורסמות בתרבות המערב.
 
(החתול שלי הכי טיפש בעולם. ז'יל בשלה. מצרפתית: מיכל פז-קלפ. כנרת זמורה ביתן דביר, 2008)
 
ג. שפן מאת גלעד סופר

לפני כמה ימים שאלה חברה מתי בפעם האחרונה ממש התפקעתי מצחוק וממה ולא הצלחתי לזכור, אבל עכשיו אני זוכרת. זה היה כשנתקלתי בחנות הספרים בספר הזה (שקניתי מיד ומיהרתי להראות לכל חבריי ובני משפחתי). הספר עוסק בארנב שנמאס לו שכולם מכנים אותו שפן והוא מחליט לנקוט פעולה. גם כאן, הספר מלא בכל מיני קריצות למבוגרים שוודאי עוברות קילומטרים מעל לראש של קהל היעד המוצהר של הספר. מומלץ במיוחד לטהרני לשון.

(שפן. גלעד סופר. עם עובד, 2014)

 

6. איך ניצחתי במלחמה מאת רקפת זהר

על הספר הזה, אחד הספרים הכי אהובים עליי שאיכשהו כמעט אף אחד חוץ ממני לא מכיר, כתבתי כבר פעם ברשומה נפרדת, אבל הוא משתבץ היטב ברשימה הזאת  - קליל, קריא, כיפי ומצחיק עד דמעות. נזכרתי בו לא מעט כשראיתי לאחרונה את הסרט אפס ביחסי אנוש, כך שאם נהניתם מהסרט, יכול מאוד להיות שתיהנו מהספר. מצד שני, אני לא בטוחה שספר על צה"ל הוא האסקפיזם הכי טוב שאני יכולה לחשוב עליו בתקופה הנוכחית. לשיקולכם.

(איך ניצחתי במלחמה, רקפת זהר. אלפא/זמורה ביתן, 1992)

 

7. הקוראת המלכותית מאת אלן בנט

עוד ספר כיפי ומשעשע שמצליח להיות גם שנון ומתוחכם ולגרות לא רק את בלוטות הצחוק אלא גם את בלוטות האינטלקט. שכיית חמדה שכל כולה אהבת ספרים, ספרות וקריאה. פרטים נוספים ברשומה הזאת.

(הקוראת המלכותית, אלן בנט. מאנגלית: יואב כ"ץ. ידיעות אחרונות, 2008)

 

8. אלוהים, מה זה צריך להביע! מאת סיימון ריץ'

ספר קריא, מצחיק ובלתי שגרתי בעליל, שיצא בעברית ממש לא מזמן. עלילת הספר עוסקת בנעשה בתאגיד כושל בשם גנעדן בע"מ שלמייסדו, אלוהים, נמאס ממנו והוא מנסה לחסל אותו ולעבור לפרויקט הבא שלו - מסעדת פיוז'ן אסייתית. שני מלאכים ממחלקת "נסים" של התאגיד מנסים לבטל את רוע הגזרה. אלוהים מסכים בתנאי שהם אכן יצליחו לחולל נס - לשדך בין שני האנשים הכי מאותגרים חברתית על כדור הארץ. לא למאמינים אדוקים (אלא אם יש להם חוש הומור בריא).

(אלוהים, מה זה צריך להביע! מאנגלית: טל ארצי. מטר, 2014)

 

מאחלת לכם קריאה מהנה, קלילה וכיפית, וימים שקטים וטובים יותר לכולנו בקרוב.

 

חמוטל ילין

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל בלי ניקוד אלא אם צויין אחרת