00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Smile, It´s Raining

הסקרנות הרגה את החתול / וואנשוט

כרגיל, כמעט כל רשומה שלי מתחילה עם תודה לאורי XD בעיקר מכיוון שאני עדיין חסרת ביטחון בתרגום ואני תמיד רוצה לקבל אישור של מישהו אחר שהתרגום שלי טוב, וכשאני נתקעת היא זו שאני מציקה לה.

הפעם היא העבירה לי ביטוא. תודה רבה לך, מה הייתי עושה בלעדייך? ♥♥♥

 

שם: הסקרנות הרגה את החתול

מאת: Bob The Other Zombie

תקופה: הארי פוטר ומסדר עוף החול

שיפ: פרדמיוני

ז'אנר: רומנטיקה, הומור

דירוג: K+ (כמו PG)

טיזר: פרד מנסה לגרום להרמיוני לנסות את אחד המוצרים שלו, עם מעט הצלחה. וואנשוט לכבוד יום האהבה.

את המקור ניתן למצוא כאן.

 

[מתורגם באישור המחברת]

 

 

הסקרנות הרגה את החתול

 

הרמיוני בחנה את סוכריית לב הגיר הקטנה. XOXO*, היה כתוב עליה. "לא", היא אמרה, זורקת אותה בחזרה לבעליה.

"בחייך, הרמיוני", אמר פרד. הוא בקושי תפס את הסוכריה לפני שהיא נחתה באח של חדר המועדון של גריפינדור.

"לא", אמרה הרמיוני. "בטח סיממת אותה. אני גם לא מרשה לך לתת אותה לבני השנה הראשונה."

"אל תדאגי, לא תכננתי לעשות את זה", אמר פרד, "אבל אני באמת חושב שתאהבי את זה."

"מה זה עושה?" שאלה הרמיוני, באמת ובתמים מסוקרנת. היא התרשמה מרוב ההמצאות של הוויזלים בעבר.

"לא תדעי אם לא תנסי", אמר פרד.

"אמרתי לך, אני לא עומדת לאכול את זה", אמרה הרמיוני. "זה בטח – יהפוך אותי לצמרור ננסי או יגרום לי להתאהב בסנייפ."

פרד נשען לאחור בכורסאתו. "טעות וטעות."  

"האם אני... אתאהב בדמבלדור?"

"נופ."

"מקגונגל?"

"לא."

"מאלפוי?"

"מרלין, לא", אמר פרד, "אמרתי לך, תצטרכי לאכול את זה כדי לגלות."

"רגע, אז זה שיקוי אהבה?"

"לא אמרתי את זה", אמר פרד. הוא הציע לה שוב את הלב. "קדימה, הרמיוני, את יודעת שאת סקרנית."

"בכלל לא", אמרה הרמיוני. היא הושיטה את ידה אל מתחת לכורסא שלה ושלפה את ספר הכשפומטיקה שלה. "למעשה, אני חושבת שאני הולכת לקרוא. זו הסיבה שירדתי הנה, אז אם לא אכפת לך..."

פרד נשאר איפה שהוא היה, בוהה בה עם חיוך זחוח על פניו. לאחר מספר דקות, הוא אמר: "לא קראת שורה בספר שלך, נכון?"

"אולי הייתי קוראת אם מישהו היה מפסיק לבהות", אמרה הרמיוני.

"את עדיין סקרנית", אמר פרד, נשען קדימה כך שמרפקיו נחו על ברכיו. "הרמיוני, את יודעת שאת סקרנית. את רוצה לאכול את סוכריית הלב הזאת."

"לא במיוחד", אמרה הרמיוני, מעביר דף בספר שלה. "למה שאתה לא תנסה אותה? אתה וג'ורג' נהגתם לנסות את המוצרים על עצמכם כל הזמן."

"אה, אף פעם לא אהבתי את סוג הדברים האלה. לא מת על הטעם." הוא שלח את ידו ולקח את ספרה. "תפסיקי להעמיד פנים שאת קוראת. את יותר מדי מתעניינת במה שקורה כאן."

"אתה תפיל את זה לאש אם לא תפסיק לנופף בידיים שלך ככה", אמרה הרמיוני במתינות.

"יהיה לך אכפת אם זה יקרה?" שאל פרד.

הרמיוני משכה בכתפיה. "אני יודעת שכנראה יש לך עשרות כאלו בחדר שלך."

"נופ", אמר פרד, "זה יחיד במינו ולך ניתנו כרטיסים ליציע** במופע החד-פעמי שלו. באמת, הרמיוני, את צריכה להיות אסירת תודה."

"למה אני?" שאלה הרמיוני. "יש לך חברים אחרים שבהחלט יהיו מוכנים לנסות את ההמצאות שלך. תן את זה לאנג'לינה, אם אתה צריך בחורה."

"נאא, היא לא יותר מדי מתלהבת ממני מאז הפרידה", אמר פרד, "והיא, קייטי ואליסיה מכירות אותי טוב מדי בכל מקרה. הן לא היו לוקחות את זה."

"ואתה חושב שאני כן?"

"אני חושב שאותך אפשר לשכנע."

הרמיוני שילבה את זרועותיה. "בסדר, שכנע אותי."

"ובכן, בתור התחלה, את ממש מעריצה קסם, נכון?" אמר פרד. "סוכריית הלב הזאת היא סוג מיוחד מאוד של קסם, לחש שבדיוק המצאתי, וזה החפץ היחיד שהשתמשתי בו עליו. ג'ורג' אפילו לא יודע את הלחש. רק אני יודע, ואני לא אשתמש בו שוב."

"לא מסביר למה אני צריכה להיות זאת שתיקח את הקסם הייחודי שלך", אמרה הרמיוני.

"כי אני רוצה שאת תהיי", אמר פרד. "אני האחד עם הידע על הכישוף כאן. אני בוחר על מי הוא ינוסה. ואני רוצה שאת תקחי את זה. אם לא, אני פשוט הולך לתת ללחש הזה – ללחש החדש הזה, עם כל האפשרויות שהוא יכול לפתוח – להתבזבז. לא ממש אכפת לי מזה, אבל לך כן."

"באמת", אמרה הרמיוני.

"אל תנסי אפילו להכחיש את זה, הרמיוני, את אובססיבית עם דברים כאלו. בעצם, יש לי תיאוריה, שכאשר את מחרימה את המוצרים שלי ושל ג'ורג', את לא מעבירה אותם מיד, אלא שומרת אותם ומפרקת אותם כדי לראות איך הם עובדים."

פניה של הרמיוני התחממו. היא לא ידעה שפרד קלט את זה. "טוב, אם לעקוב אחר התיאוריה הזאת, אני לא יכולה פשוט לגנוב את הלב ממך ולפענח אותו בעצמי?"

"לא בלי לדעת מה הוא עושה", אמר פרד. "לא יהיה לך מאיפה להתחיל."

היא הייתה חייבת להודות שהוא צודק. "אני די בטוחה שאני יכולה לנחש", היא אמרה. "זו סוכריית לב, לכן, איזשהו שיקוי אהבה."

"נופ", אמר פרד, מחייך.

"זה יהפוך אותי לורודה?"

"אפילו לא קרוב."

"זה גורם לאנשים לומר את מי הם מחבבים?"

"לא", אמר פרד. "אולי הם באמת מעריכים יתר על המידה את האינטליגנציה שלך..."

"ובכן, אני בהחלט לא הולכת לקחת אותה עכשיו", אמרה הרמיוני. אף על פי כן, לאחר רגע סקרנותה גברה עליה. "זה הולך לגרום לי לנשק הרבה אנשים?"

"בכלל לא", אמר פרד.

"טוב, אז באמת לא אכפת לי, בהתחשב בכך שאין לי מושג מה זה יכול להיות", אמרה הרמיוני.

"אכפת לך", אמר פרד. "את בוערת מסקרנות עכשיו. אני יכול לראות את המוח שלך עובד."

"אני לא", אמרה הרמיוני.

"בחייך, רק פעם אחת, את רוצה לנסות את זה..."

"אתה טועה", אמרה הרמיוני. "אני מניחה שנכשלת בלשכנע אותי."

"טוב, אם כך, הגיע הזמן לטיעון הסופי שלי", אמר פרד, זורק את הלב לפיו. לפני שהיא הספיקה לקלוט מה קורה, הוא חצה את החלל שבין הכורסאות שלהם ונישק אותה. היא הרגישה חמימות פועמת דרכה מקצות אצבעותיה ועד לבהונות שלה. היא פתחה את פיה, מעמיקה את הנשיקה. אז, פרד התרחק בפתאומיות.

"טוב, עכשיו תלעסי ותבלעי", הוא אמר.

הרמיוני הייתה כל כך המומה שהיא כמעט צייתה לו. ואז המוח שלה התעדכן עם מה שקורה והיא ירקה אותו החוצה. "לא, לחלוטין לא", היא אמרה, נעמדת במטרה לאסוף את ספריה ולברוח, פניה סמוקות ואצבעותיה רועדות. "בשביל מה זה היה?"

"הרמיוני! את בדיוק הרסת קסם יחיד מסוגו!" אמר פרד. "אם היית בולעת את זה, במקום ללעוס ולירוק את זה – "

"באמת", אמרה הרמיוני, בוהה בו. אוזניו האדימו תחת מבטה. היא התיישבה בחזרה. "בסדר, בוא נראה מה קרה הרגע באופן הגיוני. שנינו יודעים שאתה יכול להיות יותר מקסים. היו הרבה יותר טיעונים בהם יכולת להשתמש – "

"אף אחד מהם לא טוב כמו זה", אמר פרד, למרות שחיוכו נדמה מעט מאולץ.

" – ולא הייתה שום סיבה אמיתית לך שאני אהיה זו שתיקח את הלב – "

"אולי חשבתי שזה יהיה משעשע", אמר פרד, "מאחר ואת מדריכה ומפני שרדפת אחריי ואחרי ג'ורג' במשך כל השנה."

"זו עדיין לא סיבה. אין מצב שהייתי אוכלת את זה", אמרה הרמיוני. "יותר מכך, אני לא יכולה להיות בטוחה, אבל..." היא הוציאה את שרביטה והטילה מספר לחשים על גוש הסוכר שביד שלה. "...אני לא חושבת שאי פעם היו על זה לחשים."

"אולי הם פשוט נהרסו על ידי הרוק שלך", אמר פרד.

"קסם לא עובד ככה", אמרה הרמיוני. היא השליכה את השאריות של הלב לתוך האש וניגבה את ידיה. "אז, לסיכום, אתה... רצית לנשק אותי?"

"אולי", אמר פרד. "גם חשבתי שזה יהיה די מצחיק לגרום לך לתהות במשך שאר היום מה זה עשה לך."

"אז זה נכון?" אמרה הרמיוני.

פרד התרומם, מתחמק מעיניה. "טוב, אני חושב שאלך לדווח בחזרה לג'ורג' על איך שהרסת את זה, ולומר לו שנאלץ לחייב אותך יותר על כל המוצרים שלנו לשארית חייך – "

הרמיוני קטעה אותו בכך שהיא נעמדה ונישקה אותו. כשהם התנתקו, פרד חייך חיוך רחב.

"ידעתי שאוכל לגרום לך לעשות את זה", הוא אמר.

"תשתוק!" אמרה הרמיוני, צוחקת. "זה לא היה חלק מאיזו תכנית."

"כן, את צודקת, בעיקר אילתרתי וקיוויתי", אמר פרד. "הרמיוני גריינג'ר, האם תתני לי את הכבוד בכך שתתלווי אליי ביציאה להוגסמיד בסוף השבוע הבא?"

"כן", אמרה הרמיוני. "כל עוד לא אראה אותך מנסה את המוצרים שלך על בני השנה הראשונה."

"אל תדאגי, את לא תראי אותי", אמר פרד. הרמיוני נעצה בו מבט נוקב. "רק צוחק, אלו יהיו בעיקר בני השנה השנייה." הרמיוני שילבה את זרועותיה. "למרות שבאמת, הרמיוני, אנחנו כמעט סיימנו עם שלב הניסויים עבור הסחורה הנוכחית, בכל מקרה."

"יופי", אמרה הרמיוני. "כדאי לך."

 

 

 

*XOXO – חיבוקים ונשיקות. O – חיבוק. X – נשיקה.     

**מרפסת מוגבהת שמיועדת לרוב לקהל צופים בתיאטרון או במופע.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Two in the rain אלא אם צויין אחרת