00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ממעמקים

נא לשמור על השקט

שקט קצת שקט מה ביקשתי?? זה קשה? לא חושבת....  למה אני מבקשת שקט? כי אני לא יכולה לעבוד ברעש כזה, קשה לי!!!!

זה משפט מסוג המשפטים שאני אומרת מידי יום בעבודה.. כמו שסיפרתי אני  עובדת בחברה בטחונית, סוג של עבודה שהוא מעניין ודורש ריכוז. לפני כשנה וחצי עברנו למבנה בו החליט הבוס המהולל שלנו לאחד את כל מפעליו, מפעל CNC, מעבדת נשק, כספת, חדר עבודה והרכבות וכמובן משרדים... אז יש בזה מין ההנאה, שכולנו יחד, והאווירה היא משפחתית, אבל לצד כל זה יש לנו עכשיו גם דייר חדש - רעששששש, רעש של מכונות, רעש של איזור שהוא איזור תעשייה וכמובן ברעש הכי רועש רעש של אנשים...

  לפני המעבר היה לנו משרד ענק, מפואר מאוד, במגדל שבנוי בצורת עיגול (בקריית אונו) במשרד היה מקום בשפע, לכל אחד היה חדר משלו, המטבח היה ממש מרוחק היתה אידליה.. המעבר למשרד הנוכחי שינה את המצב.. (מבחינת המיקום עברנו לאור יהודה כך שזה ממש קרוב אלי מרחק נסיעה של חמש דקות מהבית).

 שטח המשרד נהיה קטן יותר, צפוף יותר, המקום שלי הוא מקום מרכזי, ממש בלובי של המשרדים, לכאורה מקום טוב, רואה את כולם, שומעת את כולם, מדברת עם כולם, אבל... זה קשה.. אני שומעת ממש הכל, גם מה שאני לא רוצה לשמוע אני שומעת וגם מה שאני לא רוצה לראות - אני רואה... כתוצאה מכך כולם חושבים שאני יודעת הכל כאן וכל הזמן שואלים אותי שאלות.. איפה א'? לאן ב' יצא? ראית את ג'? מה השעה? ד' הלך? וכו' כו' וכו'.....

יש ימים שאני צריכה ממש להיות מרוכזת בעבודה שלי, אני עובדת מול משרד הביטחון והכל צריך להיות מתוקתק ומדוייק, אני מוצאת את עצמי לפעמים מפסיקה את העבודה כל כמה דקות בגלל שאלה של מישהו, בגלל מישהו שמגיע למרכז המשרד ומדבר בטלפון, מישהו שמחמם לעצמו אוכל ויושב במטבח - שלצערי ממש קרוב אלי ומשוחח עם מישהו נוסף.. אני בדרך כלל לא מתלוננת, אני אוהבת מאוד את העבודה שלי ויותר אוהבת את האנשים שעובדים איתי - אנחנו כמו משפחה קטנה, אבל מספיק שכל אחד מחברי לעבודה ישאל אותי שלוש שאלות ביום, זה יוצר מספר רב של הפרעות למהלך העבודה השוטפת...

יש גם הפרעות מצחיקות... כמו עכשיו למשל חולף על פני חבר לעבודה עם התיק ואומר לי אני הולך עכשיו להלוויה בירושלים... סתם מידע מיותר שמסייח את דעתי..

ויש את ההפרעות ב - ה' הידיעה ויעל הולכת לצחוק כאן... יש לנו חבר לעבודה ממוצא צרפתי, מלא שמחת חיים, מגיע לעבודה כל יום עם חיוך של ג'וקר, מברך את כולם לבוקר טוב בצרפתית, ויש לו איך לומר מבלי להעליב קול של עורב.. כל המשרד שומע אותו, אז פצצת האנרגיה הזו נכנסת למשרד - לשמחתי בתשע וחצי זה שעה וחצי של נחת ושקט, (אני מגיעה בשמונה)  לפני שהוא מגיע.. האדון נכנס למשרד ומתחילה ההפעלה, אני אומרת לכם לא ראיתם כזה דבר.. הוא קופץ , מרקד שר ומפזז.. לפני שבוע עמד מול הפרצוף שלי ככה בלי התראה מוקדמת והתחיל לשיר לי:

One, two, three o'clock, four o'clock rock,
Five, six, seven o'clock, eight o'clock rock.
Nine, ten, eleven o'clock, twelve o'clock rock,
We're gonna rock around the clock tonight

 

וזה עוד לא הכל היה לזה ריקוד כזה עם הידיים והרגליים הזוייי... ואני באמצע מסמך סופר חשוב לאחת מהמדינות היותר מורכבות.. חשבתי שאני מתפוצצת... מה עשיתי??? הפסקתי את העבודה הסתכלתי עליו ביקשתי שישתדל להיות בשקט כי זה נורא מפריע לי, אמרתי: הוצאת אותי מריכוז עכשיו.. הרקדן מלמל סליחה לא שמתי לב אני אשתדל מאוד... נכון השתדל בדיוק לארבע וחצי שעות , למחרת בא עם שיר וריקוד חדש... אההה ועוד ממעלליו כל יום כשהוא מגיע הוא שואל: איך אני היום חתיך?? יפה החולצה??  זה נחמד פעם ב.. אבל כל יום? כל יום???

זה מבאס אותי שאני צריכה ככה להעיר ולהיות הטיפוס הלא נחמד... כי אני ההפך מזה אני הכי נחמדה שיש - יעל תודי... אבל מה לעשות אני צריכה לעבוד!!!

לפני כשבוע וחצי שלחתי מייל לכולם וזה מה שכתבתי:

בוקר טוב

אני פונה אליכם במייל אחרי שביקשתי כמה וכמה פעמים מכל אחד ואחת מכם להיות טיפה יותר אכפתיים.

כמו שאתם יודעים אני יושבת במרכז המשרד, חשופה לכל רעש ואפילו הקטן שברעשים. כל מי שנכנס למשרד ומדבר אני שומעת כל מי שצועד לעבר המטבח מכין קפה אני שומעת, כל מי שסתם עובר לידי ומפזם קלות אני שומעת. מכונת הצילום נמצאת לידי כל אחד שמדפיס ומגיע לקחת את ההדפסות – עושה רעש ולא באשמתכם חלילה זו התנהלות של משרד.

העבודה שלי כוללת עבודה שצריך להתרכז בה, זו עבודה רגישה מול משרד הביטחון ומול העוסקים בשילוח וכל רעש כזה מסייח את דעתי ומפריע לעבודה ולהתנהלות השוטפת, אז נכון שהתרגלתי אבל אני פונה ומבקשת את התחשבותכם.

בבקשה אל תנהלו שיחות עבודה מעל הראש שלי, זה שאתם פוגשים כאן בלובי את האנשים שאיתם אתם רוצים לדבר לא אומר שאתם צריכים לנהל את השיחות מעל מקום העבודה שלי, יש חדרים בשביל זה (לצערי לי אין...) תשתדלו בבקשה לא לבוא ולסדר את כל ההדפסות שאתם מדפיסים מעל לראש שלי זה נורא מפריע, כי תוך כדי אתם מקבלים שיחה לנייד או מישהו מאנשי המשרד מדבר אתכם והכל מעל עמדת העבודה שלי.  אני מזמינה כל אחד ואחת מכם להיות כמה שעות במקומי ולראות כמה זה מפריע לעבודה השוטפת. אם כל אחד ואחת כאן יתחשבו קצת יהיה כאן יותר נעים, בכלל אני לא חושבת ששיחות עבודה ביניכם צריכות להתנהל כאן במרכז חשופות לאוזני כל.

תודה רבה ובטוחה שתעזרו

יום נעים

איילת

עזר לכמה ימים....

היום עשיתי עוד צעד וזה מה שמופיע על השולחן שלי עכשיו.... כל אחד רואה...

 

 

 

 

 

מה אתם אומרים יעזור????

 

שיהיה לנו יום נעים ו..שקט.....

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ori0911 אלא אם צויין אחרת