1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

עם הספר, שבוע הספר וחוק הסופרים

16/06/2014
אירועי שבוע הספר נפתחו ביום רביעי האחרון ולראשונה מזה שנים רבות לא הלכתי לדוכני הספרים, למרות שהעיר בה אני גר היא אחת משלוש הערים היחידות בה מתקיים יריד שבוע הספר "המסורתי" פחות או יותר של הוצאות הספרים.
 
אני אוהב לקרוא. אהבתי לקרוא מרגע שלמדתי לקרוא וזה קרה עוד לפני כיתה א'. תמיד יש לי ספר כלשהו שאני באמצע קריאתו.
פעם גם אהבתי לשוטט בחנויות ספרים ולחפש לי ספרים חדשים לרכישה.
הספרים החדשים שנהגתי לחפש לא היו בהכרח ספרים שרק יצאו לאור (או תורגמו מחדש – מכה פופולארית בשנים האחרונות) אלא ספרים חדשים למדף שלי.
 
פעמים רבות אני מעדיף לקרוא ספר מפורסם שיצא לאור לפני עשרים שנה (או הרבה יותר) מאשר ספר "מפורסם" שיצא לאור לפני חודש.
"המפורסם" הראשון במשפט הקודם מתייחס לספר ששמעתי עליו רבות, ספר קלאסי כמו לדוגמא "האמן ומרגריטה", "החטא וענשו", "שר הטבעות" או "אנקת גבהים" – ספרים שאני מניח שרבים מאוד שמעו את שמם גם אם לא קראו אותם.
"המפורסם" השני מתייחס לספרים חדשים להם אני שומע פרסומות רבות ברדיו (רואה גם בעיתונים – אבל בעיקר שומע ברדיו) – כמו לדוגמא "הסוד טמון באנשים" – ספר מאת המיליארדר היהודי המפורסם (שוב ושוב ברדיו) שאת שמו שכחתי.
פרסומות רבות ברדיו גורמות לי לאלרגיה לספר.
(ובדוגמא שהבאתי אני רוצה כל הזמן להסביר למחבר שאם הוא חושף את הסוד כבר בשם הספר אין פלא שלא ארצה לקרוא אותו!)
 
בשנים האחרונות אני קונה פחות ופחות ספרים. יש לכך כמה סיבות.
הסיבה הראשונה היא שאני לא מצליח למצוא ספרים שיצדיקו הוצאה כספית. מזמן לא יצא לאור ספר שמאוד רציתי לקרוא (אני מניח שהאחרון היה "שתיים דובים" של מאיר שלו) ואת הספרים הישנים שאני רוצה לקרוא לא ניתן למצוא בחנויות. (כאן נכנס נושא התרגומים החדשים – לרוב אני מוצא אותם מיותרים. יוצאי הדופן הם אם התרגום המקורי הוא בן יותר משבעים שנה או אם התרגום הישן אזל מזמן ובזכות התרגום החדש אפשר שוב למצוא את הספר בחנויות).
 
הסיבה השנייה היא המחיר הגבוה של הספרים. נראה לי מוגזם להוציא 80-100 שקלים על ספר שאקרא פעם אחת ואח"כ אמסור (במקרה הטוב), אמכור כיד שנייה בשקלים בודדים (במקרה הפחות טוב) או שהוא סתם יצבור אבק ויתפוס מקום על מדפי הספרים העמוסים ממילא אצלנו (מה שקורה לרוב הספרים).
 
הסיבה השלישית קשורה לקודמת – משיקולי איכות הסביבה חבל לי על כל העצים ההופכים לספרים שתופסים מקום וצוברים אבק על המדפים.
 
שבוע הספר הפך בשנים האחרונות לאוסף של כל הסיבות שאני לא קונה ספרים – המבחר בו לא כולל ספרים שאני רוצה, המחירים לא זולים יותר מבחנויות ואני לא רוצה לרכוש עוד ועוד ספרים שיצברו אבק ויפגעו בסביבה.
 
יחד עם כל זאת, אני מרגיש חף מפשע בהתמוטטות הנוכחית של שוק הספרים בישראל. אמנם אני אישית כמעט ולא קונה ספרים, אבל ילדיי קונים לא מעט – הם לרוב מרגישים צורך לקנות את הספרים החדשים ביותר שיצאו בתחומי העניין שלהם וכך משפחתי תורמת לחנויות ולהוצאות הספרים.
 
ונראה ששוק הספרים בארץ בהחלט מתמוטט. לא רק סטימצקי (שבשנים האחרונות מהווה לפחות 70% משוק הספרים להרגשתי) אלא באופן כללי.
המספרים מראים שכמות הספרים החדשים שיצאה השנה קטנה משמעותית מזאת של השנים האחרונות.
 
הרבה מאשימים את "חוק הסופרים" בהתמוטטות הזאת. מאוד סביר שזה נכון. החוק נועד לכאורה להגן על הכנסותיהם של הסופרים, אבל אני לא מצאתי בו הגיון מלכתחילה.
לפי מה שקראתי, סופר ישראלי מקבל בממוצע כ-10% מההכנסות על ספרו. כלומר, אם הספר נמכר במבצע של "ארבעה במאה" הסופר יקבל כ-2.5 שקלים על כל עותק שנמכר.
החוק החדש יחסית אוסר למכור ספרים חדשים במבצע במשך שנה וחצי מיום הוצאת הספר. כלומר, הספר יימכר במחיר מלא והכנסות הסופר יגדלו. אם לדוגמא מחיר הספר יהיה 80 שקלים, הסופר יקבל 8 שקלים על כל עותק – שזה הרבה יותר משניים וחצי שקלים.
אבל... כמה ספרים יימכרו? נניח תיאורטית שאוציא ספר מחר. בתור "סופר" לגמרי לא מוכר אשמח אם אצליח למכור אלף עותקים. זה יהיה הישג מצוין.
אם הספרים יימכרו במחיר מלא של 80 שקלים לספר, "ארוויח" 8,000 שקלים.
אבל מה הסיכוי שאלף אנשים יקנו את ספרי במחיר של 80 שקלים לעותק? קטן מאוד לדעתי... אם הוא יימכר במבצע בעשרים שקלים, הסיכוי שיקנו אותו יעלה משמעותית.
אולי בסופו של דבר "ארוויח" כמה שקלים פחות, אבל בכל מקרה לא אוכל באמת להתפרנס מכתיבת ספרים. אם אוציא ספר זה יהיה כדי שאנשים יקראו אותו ולא כדי להרוויח ממנו כסף.
 
ולמען האמת חייבים לזכור שמספר האנשים שבאמת התפרנס מכתיבת ספרים בארץ הוא קטן מאוד. לדעתי מדובר בעשרות בודדות של סופרים (ואולי פחות).
מצד שני, מספר האנשים המוציאים ספרים עלה משמעותית בשנים האחרונות להבנתי. רובם מוצאים ספרים על חשבונם. חלקם רק כי הם רוצים לראות את פרי מקלדתם מודפס בפורמט של ספר וחלקם כי הם באמת חושבים שיוכלו להרוויח מזה.
הוצאות ספרים רבות בארץ מתפרנסות לא ממכירת ספרים אלא מהדפסת ספרים – הלקוחות שלהם הם לא הקוראים אלא הכותבים, ולדעתי זה עצוב (בעיקר בגלל שהן פעמים רבות גורמות לכותבים להאמין שיש להם סיכוי טוב להרוויח כסף).
 
שנים רבות רווחה האמונה בארץ שאנחנו "עם הספר" כי אנחנו קוראים (וכותבים) הרבה ספרים. אני מרגיש צורך להזכיר שאנחנו "עם הספר " כי אנחנו לכאורה מאמינים בתנ"ך – הוא "ספר הספרים". תנ"ך יש כמעט בכל בית בארץ אז אנחנו בסדר. אולי עוד כמה שנים זה באמת יהיה הספר היחיד כמעט ברוב הבתים, כי במגמה הנוכחית אולי לא נקנה ספרים אחרים.
 
אני באופן אישי חושב עקרונית על לעשות מנוי בספריה סוף סוף. אני לא אפסיק לקרוא, אבל רשמית אפסיק לקנות ספרים. עוכר ישראל שכמותי.
 
והרשומה המומלצת היא – ציפור המחמד - בבלוג של תזזאטית
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

116 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת