77
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של שחרזדה

סיפורה של אנט-[1]

סיפורה של אנט


את אנט ראיתי לראשונה, ליד  התחנה מרכזית בתל אביב,
היא היתה מכורבלת בפינה,עטופה בסוודר אדום ,דהוי וגדול, בת בלי גיל
עברתי לידה, הרימה את ראשה והביטה בי ,לרגע מבטינו הצטלבו,
פנים עגולים,מצח רחב,עיניים גדולות ועצובות,מימי לא ראיתי כל כך הרבה

עצב בזוג עיניים אחד, לא יכולתי להתעלם,שאלתי אותה- את רעבה?

,הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח ,נענעה את ראש מצד לצד,

חכי פה,אמרתי לה , אני הולכת להביא לך כריך, כאילו שיש לה לאן ללכת בכלל,

חשבתי לי והלכתי למזנון שהיה בקרבת מקום,  קניתי לה כריך עם גבינה ופחית שתיה והלכתי לתת לה.
עמדתי לידה עד שסיימה, חייכה אלי בפה עם שיניים צהובות ואמרה -תודה לך.
איך קוראים לך,?.שאלתי אותה, אני,ענתה לי, למה את צריכה לדעת, ולך..?

אני  רותי,עניתי לה, נעים לי מאד אמרה,לי קוראים  לי אף אחת.

נו.באמת, את לא רוצה להגיד לי את שמך, זה בסדר גמור ,את לא חייבת,

לא, מגיע לך לדעת ,את האכלת אותי היום, קוראים לי  אנט ,אמרה והושיטה לי יד מלוכלכת, לא נעים לי היה להתעלם מידה ולכן הושטתי גם אני יד,לרגע נגעו ידינו זה בזו,הרגשתי בחילה,פחדתי להקיא,הצלחתי לפלוט שלום לך אנט,והלכתי משם.
אני לא מגיעה לעיתים קרובות לתל אביב ובטח לא לתחנה מרכזית, עברו שבועיים עד שנסעתי לשם שוב וכל הזמן הזה,   מבט עיניה העצוב ומראיה המלוכלך ליוו אותי  ורדפו אחרי, לא הצלחתי להוציא אותה מראשי,
מה גרם לה לגור ברחוב,..? מה גרם לה להיות כל כך מוזנחת..? תהיתי,

האם יש לה משפחה? האם הם יודעים באיזה מצב היא?
הלכתי לכיוון המקום שמצאתי אותה אז, האם אמצא אותה שם גם היום? חשבתי,
התקרבתי לפינה ואז ראיתי גוש מכורבל, בקושי זיהיתי אותה, רזה ,מלוכלכת,ריח רע נודף ממנה.
שלום אנט,,אמרתי לה,מה שלומך?
אני בסדר תודה שאת מתעניינת, אבל למה זה איכפת לך ממני  בכלל...?
ואם היה איכפת לך באמת לא היית נעלמת לי, הי, אני בקושי מכירה אותך,

וחוץ מזה אני לא גרה באזור בכלל,היום באתי במיוחד לראות אותך וככה את מדברת אלי? טוב אז אני הולכת, אמרתי לה ועשיתי את עצמי הולכת משם.,
היא קראה לי,אני רעבה,רעבה מאד, אולי את יכולה לקנות לי משהו לאכול ?.
בטח. הלכתי למזנון קניתי לה שני כריכים ושתי בקבוקי שתיה ,חזרתי והושטתי לה. קחי.אנט, בתיאבון.
אנט אכלה ברעבתנות שכמוה לא ראיתי, פשוט טרפה את שני הכריכים אחד אחרי השניה וקינחה בשתיה,
עמדתי לא רחוק ממנה והסתכלתי בה. כאב לי עליה ,השאלה היא מה אני יכולה לעשות?
."איך אני יכולה לעזור לה?" כשסימה לאכול שאלתי אותה-"

"תגידי אנט למה בעצם את פה? בבקשה אני  באמת לא רוצה לחטט  לך בחיים ,

אני  רק, רוצה לעזור לך"."האם פנית לרווחה שייעזרו לך? "היום יאני פנויה, את רוצה שאלך איתך?" שאלתי אותה.
האמת היא שממש לא היה לי זמן ,אבל החלטתי בזה הרגע להקדיש לה את היום ולנסות לעזור לה איכשהו.
התקשרתי, ביטלתי את הפגישה שהייתי אמורה להגיע אליה וחיכיתי לתשובות מאנט-
תראי אם באמת איכפת לך ממני אז תני לי כסף.
כסף? אין לי לתת לך כסף אבל אני יכולה ללכת איתך ביחד  לרווחה  ואולי  ימצא לך סידור שיתאים לך .קומי בואי איתי,
לא. כבר הייתי שם,הם  ייאשו אותי.
אז איך הגעת למצב הזה?  ואנט התחילה לספר את סיפורה-:
 

המשך יבוא..

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שחרזדה האחת אלא אם צויין אחרת