00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

טיול בירדן - יוני 2014 - היום השלישי

08/06/2014

היום. הולכים. לפטרה!!!

ארוחת בוקר במלון ועבדאללה בא לאסוף אותנו ליום טיול ארוך בעיר הנבטית הקסומה. כמה דקות ברגל מהמלון שלנו ואנחנו בכניסה לאתר.

מאחורי השער המרשים הזה מסתתר מרכז מבקרים מודרני ו.... סגור עדיין. עבדאללה אומר שיפתחו בקרוב. אולי בסוף החודש.

בינתיים יש המון חנויות של מזכרות - 

 וגם "חניון" לכרכרות ולסוסים.

הטיול בפטרה מתחיל בהליכה בת שני ק"מ. 800 מטר מתוכם ב"סתם" שביל (בירידה) ועוד 1200 מטר בסיק, מעבר קניוני צר ומהמם ביופיו.

מי שלא רוצה או לא יכול ללכת יכול לרכוב על סוס (עד הכניסה לסיק) או לנסוע בכרכרה רתומה לסוסים, עד פנימה ממש. הילדים לא מחמיצים שום הזדמנות לרכוב על משהו, כל דבר, והסוסים מתקבלים בשמחה גדולה.

הגדולים, שיודעים לרכוב מצויין, דוהרים לבד והאחרים מובלים ע"י הסייסים.

מדי פעם עבדאללה עוצר את השעטה בשביל לראות משהו יפה או לשמוע הסבר. כאן מסתכלים על קבר מרשים מעוטר באובליסקים.

ככה נראית הכרכרה בה אפשר לנסוע כל הדרך, מלמעלה ופנימה לאורך הסיק.

והנה הראיס, שבערבית קולחת סוגר חשבון עם הסייסים. נכון שהא משתלב נפלא בנוף המקומי? הצענו לו להחליף קריירה cheeky

נפרדים מהסוסים בשביל להכנס פנימה, אל פטרה, דרך קניון הסיק.

בכניסה מקדמים את פנינו החבר'ה האלה...

הסיק יפה כל כך שפשוט אי אפשר להפסיק לצלם

ואז, פתאום, זה...

ולמרות שאתה יודע שתכף זה יבוא, הלסת נשמטת והנשימה נעתקת.

ועוד כמה צעדים, ו....

מבנה ה"אוצר" המפורסם של העיר הנבטית הקדומה פטרה, וזה כל כך יפה. ומרשים. ומדהים... שפשוט אין מילים.

ובאמת, מרוב שאין מילים, כולם מצלמים ומצלמים... cheeky

ברחבה שלפני האוצר יש קיוסק קטן וחנות מזכרות מתבקשת. אנחנו יושבים שם לנוח. לספוג את הדבר המדהים הזה.

והנה - הילדים  שלי היו בפטרה!!! יש תיעוד.

אבל פטרה זה ממש לא רק "האוצר". זו עיר ענקית ויש המון מה לראות.

לאורך השביל יש המון קיוסקים לנשנושים ותה, וחנויות מזכרות... ומי שמתעייף יכול לרכוב על חמור, או גמל.

אנחנו מטיילים עד למטה ושם מתפצלים. חלק מחליטים לעלות למעלה, טיפוס של 800 מדרגות במעלה ההר אל המנזר שבפסגה, ואחרים נשארים לחכות למטה. ענבל ואני מחליטות לעלות, אבל על גב חמור. 

טעות. גדולה. 

לא כייף  לרכוב על חמור במעלה מדרגות.  האמת, לא נראה לי שכיף לרכוב על חמור בכלל, בשום נסיבות, אבל בתרחיש הספציפי הזה, זה כיף עוד פחות. זה פשוט מפחיד... הזוית. השיפוע, הקצב (וגם המהירות בה הילדון הבדואי הקטן מקפץ לצידנו, בלי להתנשף בכלל). 

אין תמונות מפרק החמורים הזה (אתונות, האמת. שאקירה ומוניקה, למקרה שתהיתם... cheeky ) נראה לכם שהייתי עוזבת יד בשביל לצלם משהו???? בחלומות wink

ברגע שהילדון שחרר אותנו מהחמור במעלה ההר, הדם חזר לזרום אל מפרקי האצבעות המלבינים מהלפיתה האיתנה והלב חזר לפעום בקצב סדיר החלטנו, ענבל ואני, שאין מצב בעולם שאנחנו רוכבות על החמורים האלה בדרך למטה. שילחנו את הילדון עם מוניקה ושאקירה שלו וטיפסנו בעליצות עוד 150 מדרגות למעלה.

עכשיו יכולנו גם ליהנות מהנוף, מהדרך, מהטיפוס...

למעלה חיכה לנו הדבר הזה. המנזר.

הפתח? האיש שיושב שם מימין?... עמיר indecision

ממול מזדקרת הפסגה הגבוהה, עם נקודת התצפית.

עידו, כמובן, מטפס עד למעלה. בריצה.

אנחנו מחכים למטה.

אחרי שסיימנו להתפעל מהמנזר ומהפסגה אנחנו יורדים למטה, את כל 800 המדרגות.

עכשיו כולנו נהנים מהדרך היפהפייה.

כשאנחנו מגיעים למטה, עייפים ומרוצים, אנחנו מתיישיבים לאכול ארוחת צהריים במסעדה המקומית. כמה אושר יכולה לימונדה קרה להסב... cheeky

את הדרך הארוכה חזרה אל מבנה ה"אוצר" עמיר וענבל עושים בעזרתם האדיבה של גמלים...

את הדרך חזרה לכניסה, דרך הסיק, אנחנו עושים בשירה אדירה של "הסלע האדום" יחד עם מטיילים ישראלים מקבוצה אחרת. שמחה גדולה. cheeky

אנחנו עייפים, מאובקים ומיוזעים עד כמה שניתן להיות. עכשיו צריך בריכה.

עבדאללה האלוף מסדר לנו כניסה לבריכה באחד המלונות בוואדי מוסא, וגם הסעה אליה. הבריכה קרירה ואין בה נפש חיה מלבדנו. נוסף לבריכה יש גם חמאם טורקי... סאונה, ג'קוזי  ואפילוי עיסוי וקרצוף. 

מכאן אנחנו הולכים לאכול באחת המסעדות בכפר. היה טעים כל כך, והיינו ממש רעבים, עד שלא הספקתי לצלם...

עבדאללה עושה מאמץ להיענות לכל גחמותינו ולוקח אותנו למקום עם הכנאפה הכי טובה בכפר וגם לחנות מזכרות שווה. כולם מרוצים מאוד מאוד.

את הערב אנחנו סוגרים עם תה, כנאפה ובקלוואה שהרגע קנינו... והעיניים כבר נעצמות.

smiley

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת