44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסקירות של גלי

המלצות וביקורות ספרים של קרולין (גלי) וילדיה!

144 קומות / יו האווי

144 קומות  -  יו האווי - אתר נוריתה



144 קומות /  יו האווי
Wool Omnibus Edition (Wool 1 - 5)/Hugh Howey
הוצאת כנרת, זמורה ביתן
2013, 524 עמ'


* נקרא באנגלית

 

"העולם שמעל פני השטח הורעל. האוויר הורג. הרוחות קטלניות.

שיירי האנושות מתבצרים במבנה ענק תת־קרקעי.

דור אחר דור נולד בו: הקיום בחוץ היה לשמועה, אחר כך למיתוס, ואז לטאבו.

בקושי אפשר לראות את העולם שבחוץ - ואסור באיסור חמור לדבר עליו.

אלא שבכל דור קמים האופטימים, שמעזים לחלום ומדביקים אחרים בתקוותם. הם רוצים לצאת.

העונש שלהם ברור. פשוט. אכזרי: נותנים להם את מבוקשם."


קראתי את הספר במסגרת מועדון קריאה, אך למעשה הוא היה ברשימתי מזה זמן מה.  אני אוהבת ספרי דיסטופיה והתקציר נשמע מסקרן ביותר. עולם פוסט אפוקלפטי, אוויר רעיל, חברה המתגוררת מתחת לאדמה ועבורה עולם ירוק וחיות שנכחדו  הם רק סיפורי אגדות, כל זה שילהב את דמיוני.  אומנם הזהירו אותי שהספר מאכזב בלשון המעטה, אך רציתי לשפוט בעצמי ולצערי המבקרים צדקו.

"144 קומות" או "וול" בשמו המקורי יצא בתחילה כנובלה קצרה באמזון ולאור ההצלחה הרבה לה זכה והדרישה להמשך, נכתבו שאר הסיפורים בספר. לספר יצאו עוד שני המשכים שלא תורגמו ועליהם אוותר
 מוטב היה לו הסופר היה מסתפק בנובלה המקורית או לחילופין מהדק יותר את הספר הנוכחי ומקצץ בו חלקים נכבדים (שחלקם פשוט דשים שוב ושוב על אותם מוטיבים).  הספר מורכב מחמישה חלקים ומביניהם הסיפור הפותח והסיפור החותם הם המוצלחים ביותר בעיני. הספר תורגם לעברית ל- "144 קומות"  לציון מספר הקומות בממגורה התת קרקעית המתוארת בספר. שמו המקורי של הספר, "וול", מתייחס לרפידת הצמר המשמשת בין השאר לניקוי חלונות המבנה מבחוץ וכן רומז לשקרים שנטוו  בידי ההנהגה בכדי  להסתיר את המציאות המחרידה ולהוליך שולל את האנשים לטובתם כמובן. המבנה מנוהל על ידי ראש העיר הזקנה ג'אנס, אך הכל נעשה באישור המחלקה הטכנולוגית בראשות ברנרד הנבל. רק בודדים בצמרת מודעים לאמת המחרידה שמאחורי הרס העולם ולמורשת שלהם והם שומרים זאת בסוד מתוך מחשבה מוטעית שהאנשים "הפשוטים" לא יוכלו לעמוד באמת.

כפי שכבר הבנתם הסיפור מתרחש בעתיד ומתאר עולם
פוסט אפוקלפטי. העולם הורעל מנסיבות שמתבהרות בהמשך והשורדים נאלצים לחיות במבנה עצום מתחת לקרקע. המבנה מספק את כל צרכיהם ואין להם אפשרות (מבחינה מעשית) לעזבו. אדם נולד, חי ומת מבלי שראה את העולם שבחוץ. העולם בחוץ מסוכן ורעיל וכל היוצא אליו גוזר גזר דין מוות על עצמו. כמו בכל חברה, גם כאן יש מורדים וחולמים שנמשכים בעבותות קסם לעולם האסור והבלתי מיושב ולא משלימים עם המצב. הם רוצים לבחון בעצמם את המצב לאשורו וההשלכות הרות אסון. הספר מתאר את החיים במבנה ואת האינטראקציה בין אנשיו. הסופר מתרכז בעיקר בשלוש דמויות עיקריות: השריף הולסטון שסיפורו פותח את הספר, ראש העיר ג'אנס ופעילותה הענפה ומכונאית צעירה בשם ג'ולייט שסיפורה חותם את הספר. בעולם המתואר חל איסור מוחלט  להזכיר את העבר, להביע רצון לצאת החוצה או להעז לפקפק בסמכויות המנהיגים. מי שמעז לחקור את העבר, להפר את הטאבו או  להעלות על דל שפתיו הרהורי כפירה מגורש החוצה ללא כל רחמים. כל האנשים המוגלים מהמבנה מתבקשים לנקות את חלונות  ולתדהמת כולם הם אכן עושים זאת ללא עוררין. נקודת המפנה בספר חלה כשגיבורה אמיצה אחת  לא עושה כמו שמכתיבים לה וזה למעשה יתן את האות לשינויים מפליגי לכת.

נשמע מעניין, לא?? אז זהו שלא ממש. הסיפור הראשון היה חביב ביותר ואף החמישי היה מהנה, אך שאר הסיפורים היו פושרים בעיני ולא נפלתי מהכיסא. הרעיון של הספר בהחלט מבריק ומעניין, אך הביצוע פחות מוצלח. מלבד שני הסיפורים שציינתי,  שאר הסיפורים היו סתמיים וטרחניים בעיני ואף משמימים. הסיפור הרביעי היה הגרוע מביניהם ואותו קראתי ברפרוף. הסופר חוזר יותר מדי  על תיאורים ויש פירוט יתר של מצבים והרהורים. הידוק העלילה ועריכתה על ידי עורך מקצועי היתה עושה עם הספר חסד. בניית העולם נהדרת, אך היו דברים בלתי אמינים בעיני בעלילה עצמה (הטאבו, חוסר קשר עם העולם שבחוץ, למה לא שלחו מישהו לנקות את החלונות בחוץ וכדומ').  כל  הטאבו על הזכרת העבר והעולם שבחוץ היה יותר מדי מלודרמטי  בעיני ולא אמין. גם תיאור הנסיבות שהביאו למצב הנוכחי לא סיפקו אותי.  

ייאמר לזכות הסופר שהוא גרם לי לחשוב על המסופר ועל תרחיש דומה שעלול להתרחש במציאות (לא יותר מדי רחוק מהמציאות למרבה הצער). הסופר העלה מספר נקודות חשובות (ידיעת האמת בכל מחיר, האחריות שלנו לכוכב שלנו, פעולות האנשים לטוב ולרע ועוד), נקודות מעוררות מחשבה וללא תשובה חד משמעית. הסופר הצליח לבנות עולם מציאותי ומורכב וקל היה לי לדמיין את המבנה התת קרקעי, שרידי העולם שבחוץ והדינמיקה שלו. הדמויות המרכזיות ומעטות מהמשניות (שרובן היו נשים אגב) היו אמינות ומורכבות וחזקות יותר מקו העלילה עצמו.  האווירה של המקום מועברת היטב ויכולתי לדמיין עצמי, מטפסת מקומה לקומה יחד עם הגיבורים ולהרגיש את הכאב ברגליים מהטיפוס בין הקומות או צוללת עם הגיבורה לתוך המים המציפים את המבנה. המחסור בחמצן והשפעותיו על הסובלים ממנו אף הם הועברו באופן מציאותי להחריד.

איני מצרה על כך שקראתי את הספר ואף נהניתי מחלקו, אך מצאתי את שאר החלקים משמימים למדי. הסיבה העיקרית לכך שלא נטשתי את הספר היתה שהייתי סקרנית לדעת איך יסתיים הספר ומה יעלה בגורלה של ג'ולייט, דמות מיוחדת אליה נקשרתי ועקבתי בחרדה אחר גורלה. לא ממש  התחברתי לכתיבה ולסגנון הסופר (הפלאשבקים התכופים בעלילה לא תרמו לעניין), אך הספר היה קריא ברובו למרות פגמיו. כאמור, דילגתי באלגנטיות על קטעים משמימים וכך הצלחתי לקראו עד הסוף. הבנתי שספר אחר שלו Sand מוצלח בהרבה ואקרא אותו מתישהו. כרגע אני זקוקה למנוחה מהסופר. בקיצור אין כאן המלצה או אי המלצה והקריאה לשיפוטכם!
 
בשורה התחתונה: הישרדות ללא הפסקה!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת