00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רשימות לא חשובות על קולנוע

הבאנו ביכורים - שנת 2013

העולם על פי דנקן

במאים: ג'ים ראש (הדיקן מקומיוניטי) ונאט פקסון (מישהו ממשהו) 

על הסרט: קומדיית נעורים שבה ילד מופנם עובד בפארק מים שמנוהל תחת חסותו של.. סאם רוקוול? עוד פעם? וואו הוא מופיע הרבה ברשימה הזאת. הוא גם הדבר הכי מוכשר בכל הסרט הזה, לדעתי. זה לא ששאר הסרט רע, אבל למרות הדמויות הכיפיות מאוד, לא הצלחתי להתחבר עד הסוף עם כל מה שקורה שם, אבל זה לא משנה כי נראה שדווקא אנשים בטווח הגילאים שעליו הסרט מדבר התחברו אליו יותר. 

ואחרי זה: ביימו סרט לטלוויזה בשם "שמנדריק" ועובדים על סרט חדש בשם "הלב" (כנראה לא עיבוד לסדרה של מרקו, אבל לך תדע)

מצפים לסרט הבא שלהם: טוב, ג'ים ראש הוא הדיקן מקומיוניטי, אחת מהדמויות היחידות שנשארו טובות לאורך כל העונות, אז הוא קנה את עולמי ואני אעקוב אחריו כרגע גם לתוך שרשרת פארודיות " גודזילה מת מצחוק". לאנשים אחרים? כנראה שפחות. 

סוף.

במאים: סת' רוגן ואוון גולדברג, שכבר כתבו כמה וכמה תסריטים, מביימים את סרטם הראשון.

על הסרט: פחות "סרט" ויותר "רצף מערכונים" שבו ברנז'ת הקומדיה של אפאטו צוחקת על עצמה וקצת על אנשים אחרים וקצת על סוף העולם. לא לצפייה אם אתם לא מכירים את הנפשות הפועלות.

ואחרי זה: מוציאים השנה סרט בשם "הראיון" שבו רוגן וג'יימס פרנקו צריכים להסתנן לקוריאה הצפונית ולהרוג את מנהיגה.

מצפים לסרט הבא שלהם : לא כל הקומדיות של רוגן טובות, אבל השילוב של צפון קוריאה בעלילה של הסרט הבא מזניקה אותו במדד ה"בא לי לראות את זה" לראש הרשימה.

דון ג'ון

במאי: ג'וזף גורדון לוויט, שחקן שחביב על האינטרנט מאוד. 

על הסרט: בימוי נהדר, תסריט מקושקש שלא מבין איך עובדת מיניות ואיך ערסים חושבים. הופעות המשנה של השחקניות  (ובעיקר ברי לארסון וג'וליאן מור) מצילות את הסרט מלהיות בזבוז מוחלט של זמן, והסגנון הויזואלי של ג'וזף גורדון לוויט מראה על שליטה במדיום, אבל כשתסריט מקושקש ברמות כאלה פשוט אי ניתן להציל אותו.  אני אחד מהיחידים שחושבים ככה, כי ה

ואחרי זה:  כרגע ממשיך להתרכז במשחק.

מצפים לסרט הבא שלו: אני לא, השאר כן, וזה שהשאר כן ושהסרט הבא שלו יהפוך לשיחת היום אומר שאני כנראה אראה גם אותו אבל אני באמת לא אבכה אם הוא לא יוציא יותר סרטים אף פעם.

בית לחם

במאי: יובל אדלר

על הסרט: הגירסה הישראלית הן ל"כוננות עם שחר" והן ל"עומאר" היא סרט מתח בנוי לתלפיות עם אחת מהסצנות האקשן הטובות ( רגע, אין סצנות אקשן טובות בישראל. אז בעצם עם סצנת האקשן היחידה הטובה עד עכשיו בישראל). הסרט מתחלק בין הצד הפלשתינאי והיהודי, ולמרבה הצער הצד הפלשתינאי מעניין הרבה יותר מחוסר הדילמות של הצד היהודי. בנוסף, סוף משובח. 

ואחרי זה: עדיין לא הכריז פרוייקט נוסף

מצפים לסרט הבא שלו: תלוי לאיזה כיוון הוא יילך. אם הוא ימשיך באותו כיוון של סרטי מתח ישראלים שעובדים - בהחלט. 

בעולם..

במאית: לייק בל, שחקנית קומדיה נהדרת שצריכה להיות מוכרת מבית חולים לילדים אבל כנראה מוכרת לכם מ"על גופתה המתה"

על הסרט: סרט שפותח צוהר אל עולמם של אמני הדיבוב ועושה זאת בהומור ובקלילות תוך כדי נגיעה רגעית בנושאים כמו בגידה בזוגיות, פמיניזם, ויחסי אבות-בנות. סרט שאולי מראש מגדיר את עצמו כקטן, אך ההגדרה הזאת נותנת לו חופש לגעת בנושאים מסומים בחופשיות.

ואחרי זה: בינתיים, ממשיכה לשחק

מצפים לסרט הבא שלה: כן. הסרט היה להיט אינדי ביקורתי, וכל פרוייקט עתידי של בל יתקבל בעניין ובברכה.

שש פעמים

במאי: יונתן גורפינקל

על הסרט: תמונת מצב מדכדכת על פני הנוער הישראלי. נערה נענית להצעה של זוג בנים מהשכבה שלה להיפגש ומשם הכל מתדרדר וגורם לך לשנוא הכל. בנוסף, סוף משובח. 

ואחרי זה: עדיין לא הכריז פרוייקט נוסף.

מצפים לסרט הבא שלו: לאו דווקא. שש פעמים עבד בגלל שיתוף הפעולה יוצא הדופן של השחקנית הראשית, התסריטאית והבימוי הנהדר. יכול להיות שהבמאי לעצמו לא כזה מדויק וחד. אבל בהחלט מעורר סקרנות לגבי סרטו הבא.

רשימת המטלות  (The To-Do List)

במאית: מגי קרי

על הסרט: ומבחורה שההתנסויות המיניות שלה גורמות לנו לבכות, לבחורה שההתנסויות המיניות גורמות לנו לצחוק. סרט אמריקן פאי מנקודת המבט הנשית על בחורה שרוצה לאבד את בתוליה לפני סוף הקיץ ויוצרת לשם כך רשימת מטלות ויוצאת להגשים אותם. גם כאן ישנו תפקיד של מנהל פארק מים (טוב, פה זה בריכה) שעוזר לדמות הראשית בדרכיה אבל הוא לא סאם רוקוול אלא רק  ביל היידר, אז זה מה שיש. בנוסף, כל שחקן קומדיה כמעט שנמצא בטלוויזיה מגיח לפה לביקור. 

ואחרי זה: עדיין לא הכריזה על פרוייקט עתידיבנו

מצפים לסרט הבא שלה: לא כל כך. הסרט גנרי מדי כדי שאנקוף אותו לזכות הבימוי ומה שמייחד אותו הוא בעיקר הטוויסט הנשי על הז'אנר הגברי. אבל אולי הפרוייקט הבא שלה יבסס אותה כתור מישהי שכדאי לעקוב אחריה.

בנוסף: תחנת פרוטוויל, להיט סאנדנס על יום בחייו של סוחר סמים משתקם שבשנה יותר חלשה אולי היה מצליח לקבל כמה מועמדיות אוסקר אבל בגלל תחרות כבדה מדי נדחק החוצה. קיאנו ריבס ביים את סרטו הראשון "קרב עד הסוף" שכתור סרט ז'אנר ששייך לז'אנר שאני לא ממש עוקב אחריו אין לי מושג מה מעמדו. אני עצמי ואימא שלי, הצגת היחיד של גיום גאליין זכתה לעיבוד קולנועי שהצליח לעקוף סרטים אחרים בפרס האוסקר הצרפתי, אבל לא עורר קונצנזוס רחב בקרב המבקרים בארץ. וג'יל סולוויי ביימה את עד העונג הבא (Afternoon Delight), סרטה המעניין אך מוזר לגבי אישה שמאמצת זונה לביתה. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת