00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רשימות לא חשובות על קולנוע

הבאנו ביכורים - שנת 2012

27/05/2014

2012

זה יום כל כך יפהפה ( It's such a beautiful Day)

במאי: דון הרצפלד

על הסרט: סרט מדכא,מעצבן,יפהפה,מתסכל,מעורר תקווה שבזכות פשטות ויזואלית ותסבוך עלילתי מצליח ליצור תמונה מרהיבה של מצב אנושי ייחודי. הסרט, איחוד של שלושה סרטים קצרים של הבמאי, מותח את הדברים שניתן לעשות עם ז'אנר האנימציה ובייחוד עם דלות אמצעים. 

ואחרי זה: כלום

מצפים לסרט הבא שלו: מי שראה את הסרט שלו, שזה לא הרבה, בהחלט. 

בקתת הפחד

במאי: דרו גודארד

על הסרט: קשה להסכים על ההגדרה "מוערך-יתר-על-המידה". פרט לכך שכמובן שההרגשה שסרט כלשהו הוא לא משהו היא סובייקטיבית לחלוטין, מתי סרט נהיה מוערך יתר על המידה? בקתת הפחד, למשל, לא זכה להכרה ממסדית או פרסים, לא הרוויח הרבה כסף בקופה ועדיין בתחושתי הוא אחת מהסרטים הכי מוערכים יתר על המידה שיצאו בשנים האחרונות. כמויות המלל שיצאו, בעיקר בקרב קהילת חובבי הקולנוע והגיקים, על הסרט שהיללו אותו כפארודיה האולטמטיבית על סרטי האימה ש"הופכים את הז'אנר על ראשו" ו"מפרקים לו את הצורה" ניפחו את הציפיות בצורה שפגמה בסרט החמוד בסך הכל, אבל לא פארודיה מבריקה בכלל. אין כאן פירוק מוסכמות, אין כאן אמירה חכמה על סרטי האימה ואין כאן דרך חדשה להסתכל על סרטי אימה - יש כאן בסך הכל שני סרטי אימה אחד לאחר השני. לפירוק ז'אנר האימה אפשר להעיף מבט בשני עבודות הביכורים מ2010 - כלבת וטאקר ודייל - ולראות איך עושים את זה נכון. 

ואחרי זה: עזר לכתוב את התסריט של מלחמת העולם Z, ועתיד לביים,כנראה, את סרט ההמשך בערך של ספיידרמן "sinister six"

מצפים לסרט הבא שלו: גיקים שאוהבים ספיידרמן? בהחלט. גיקים סתם? גם. אנשים אחרים? לא ממש. 

ראלף ההורס

במאי: ריץ' מור

על הסרט: הסרט השני ברנסנס האחרון של דיסני, חביב המבקרים של שנתו שהפסיד את האוסקר בבחירה תמוהה ל"אמיצה" ( אך בכל מקרה עמד מול תחרות קשה בקטגוריה). נבל משחק ארקייד רוצה להיות הגיבור ומרגיש שלא מעריכים את עבודתו. הוא יוצא מהמשחק שלו ומעורר מהומות בעולם משחקי הארקייד. סרט ממש טוב עם ליהוק קולי נהדר של שרה סילברמן ואלן טיודק. 

ואחרי זה: כלום.

מצפים לסרט הבא שלו: עדיין לא.

טד

במאי: סת' מקפרלן, היוצר של איש משפחה, אבא אמריקאי והתוכנית האחרת על החבר השחור מאיש משפחה. 

על הסרט: כמו גירסת בשר ודם של איש משפחה - למעריצים אני בטוח שזה מספק, אבל לאנשים שלא מתחברים לסוג ההומור הזה ( לדוגמה, אני) סרט חסר פואנטה שלמרות כמה בדיחות מוצלחות שמופזרות בו בעיקר מתעקב על רפרורים לשנות ה80, הומור קקי-פיפי , דמויות שטוחות בצורה מעיקה ועלילה מעצבנת. אבל, עוד פעם, אולי אני פשוט לא הבן אדם שאמור לשפוט את הסרט הזה.

ואחרי זה: שבוע הבא יוצא סרטו הבא "מיליון דרכים להתפגר", שנראה כמו טד במערב הפרוע, רק בלי הדוב המדבר (הזכרתי שבטד יש בובת דוב מדברת? כי יש. כלומר, הוא גיבור הסרט. לא יודע אם נגעתי בזה.)

מצפים לסרט הבא שלו: המעריצים שלו, יהיו מי שיהיו, מצפים. שאר העולם מחכה שאספקת הקוקאין של סת מקפרלן תסתיים ונוכל להפסיק לשמוע עליו. 

 

כרוניקה

במאי:ג'וש טראנק

על הסרט: הסרט שלעד ייזכר לצד קלוברפילד כ"היי, לא כל הז'אנר של found-footage מעפן! כרוניקה וקלוברפילד היו ממש טובים!"  ובצדק. תסריט מעולה של מקס לנדיס ( הבן של. מה זאת אומרת של מי? ג'ון לנדיס, במאי הקומדיות האגדי. מה זאת אומרת מי זה?) מביא למסך דמויות מלאות ומעניינות שטראנק מביים בצורה מרתקת והשחקנים (ובייחוד דיין דיהאן) נותנים הופעות מעולות. בעידן של סרטי גיבורי על שנעים בין טיפשות כיפית לרצינות קודרת ומטופשת - הסרט שהצליח למצוא את הטון בין רצינות להומור ולהביא עומק וקשר רגשי לדמויות, שזה כבר הישג בסרטי גיבורי על. 

ואחרי זה: עובד על ארבעת המופלאים, שעתיד לצאת בשנה הבאה

מצפים לסרט הבא שלו: בהחלט, למרות שהעובדה שזה עיבוד של ארבעת המופלאים כן מוריד קצת מהעניין. בתקווה שהסרט הבא שלו יחזור לחקור נושאים מעניינים. 

חתולים על סירת פדלים

במאים: יובל מנדלסון ( משייגעצ) ונדב הולנדר

על הסרט: בניגוד לכלבת, חתולים מנסה להיות סרט האימה-קומדיה הראשון. ולא רק אימה-קומדיה, אלא גם אימה-קומדיה-סרט-גרוע-בקריצה. הבעיה היא שאף אחד לא סיפר להם שסרטים גרועים בקריצה הם פשוט כמעט תמיד גרועים גם בלי קריצה. בתוך הסרט חבויים כמה סצנות משעשעות מאוד (בעיקר עם חבורת ה"דוב"ים) אבל רובו משעמם ומטרחן, שזה לא בדיוק מה שהבמאים כיוונו אליו.

ואחרי זה: לא ברור. מנדלסון חזר לקריירה מוזיקלית,והולנדר חזר לעשות.. דברים.

מצפים לסרט הבא שלהם: לא, לא ממש. 

חיות הדרום הפראי

במאי: בן זייטלין

על הסרט: אני והעולם חלוקים בדעתם על הסרט הזה. העולם חושב שזה סרט נוגע ללב ומרגש עם הופעה מרגשת של השחקנית הצעירה עם השם המסובך ואני בטוח לחלוטין שהסרט הוא הפארודיה הטובה ביותר על סרטי אינדי שעלתה לגבי המסכים אי פעם. הכל נמצא פה - וויס אובר פילוסופי עלק, ילדים קטנים, מונטאז'ים מפגרים - בצורה שגורמת לי לפקפק בכך שמישהו יכל ליצור סרט כזה ברצינות. אבל בניגוד אליי, כולם התייחסו לסרט הזה ברצינות וגרמו לכך שבראשונה בהיסטורית האוסקרים פארודיה מטורפת הייתה מועמדת לא רק לפרס הסרט אלא אפילו לפרס הבימוי. 

ואחרי זה: כלום.

מצפים לסרט הבא שלו: האנשים שחושבים שזה היה סרט רציני מחכים בשקיקה, אני נשארתי מבלובל לגבי טיב הסרט, וטיב הבמאי. 

בנוסף: בגל סרטי סוף העולם הבמאית לורן  סקפריה מוציאה את "דרושה חברה לסוף העולם" הבינוני מדי. בינתיים דסטין הופמן וRZA מוציאים סרטים ראשונים מעט שונים אחד מהשני - קוורטט על בית אבות ואופרה והאיש עם אגרופי הברזל שהוא לא על הנושאים האלה. אבל בגזרת המוזיקה יוצא סרט הקומדיה הנהדר "פיץ' פרפקט" שרוכב על הגל של גלי אבל צוחק עליו במקביל. ובגזרת האנימציה שתמיד מביאה במאים חדשים יש את פיראטים! , הסרט החלש ביותר של אולפן ארמאדן באנימצית פלסטלינה והפרויקט מלא התעוזה "סיפורו של שקרן" שמנסה לעבד את האוטו-ביוגרפיה המסובכת של גרהם צ'פמן (המונטי פייטון המת) בעזרת יותר מתריסר קטעי אנימציה מאולפנים שונים. 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת