00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רשימות לא חשובות על קולנוע

הבאנו ביכורים - שנת 2010

 

לכבוד השבוע האחרון, חלק מהקטגוריות השתנו. קצת מוגזם לצפות מבמאים שהוציאו סרט ראשון לפני שנתיים לפתח רזומה מרשים, ולכן נעבור יותר לשאלת הציפיות שלנו מהם ולא למבחן התוצאה. כמובן שבמאים פורים במיוחד יישפטו כמו חבריהם מהשבועיים האחרונים. 

 

 

קאטפיש

במאי: הנרי ג'וסט ואריאל שולמן

על הסרט: פעם בכמה שנים יוצא סרט שמכריזים עליו " שלא יגלו לכם את הסוף!!!", קאטפיש הוא אחד כזה. כלומר, למרות שהוא מציג לכאורה השפעות אינטרנטיות נוראיות, הוא בסופו של דבר מותחן טוויסט חמוד ביותר שמעבר לשימוש הדוקומנטרי המוטל בספק שלו, לא מציג הרבה חידושים. 

ואחרי זה: את ההמשכים של פעילות על טבעית ( 3 ו4 ) כי למה לא, כסף זה כסף.

האם הסרט משקף את הבמאים: מותחנים עם תצלומים שנראים דוקומנטרים ובסופו של דבר לא חשובים בכלל. כשחושבים על זה, בהחלט.

סמאח, אוטר או סמאחטה: סמאחטות שיש להם רק טריק אחד בשרוול. 

 

 

ארבעה אריות

במאי: כריס מוריס, עוד יוצר טלוויזיה בריטי

על הסרט: הקומדיה הכי טובה אי פעם על מחבלים מתאבדים, ומכיוון שזה לא ממש קטגוריה רבת משתתפים אז גם הקומדיה הבריטית הכי טובה שיצאה בשנים האחרונות, שמצליחה אפילו לגעת בנושא של מחבלים מתאבדים בצורה מעניינת וכמעט נאמנה למציאות ולא רק כתור בסיס מוצלח (מאוד) לבדיחות.

ואחרי זה: די כלום, אפילו בגזרת הטלוויזיה.

מצפים לסרט הבא שלו: כל מי שראה אותו, שזה פחות מדי אנשים, כן. כל השאר לא מודעים לקומדית קאלט שמצפה להם עם צפייה בסרט. 

 

שמחתודהעודבבקשה

במאי: ג'וש רדנור, מוכר יותר כטד מוסבי מ"איך פגשתי את אימא"

על הסרט: שלושה סיפורים שמתרחשים בניו יורק ומשתלבים בערך אחד עם השני וכולם ממש משעממים ואני לא זוכר הרבה מהסרט הזה. יש שם ילד קטן שמצייר ממש יפה או משהו? וזוג שרב? וואו, זה היה סרט לא משמעותי. 

ואחרי זה: את הסרט ה-בהרבה-יותר-טוב מדעי הרוח, שהפגיש בין אקדמאי מתוסכל לסטודנטית צעירה ובמקום ללכת במסלול הצפוי מראש לקח בחירות מעניינות ונאמנות למציאות וגם הצליח לטבל את הכל בהומור.

האם הסרט משקף את הבמאי: וואו, לא. הכמות שבה מדעי הרוח יותר טוב מהסרט הזה בלתי נתפסת. הקפיצה החדה באיכות בין שני הסרטים היא לא פחות ממעשה כשפים. למרות שאפשר לראות את רדנור בונה את עצמו כבר פה בז'אנר קומדיות האינדי - אין ממש קשר בין הסרט הנהדר השני שלו והשיעממון הראשון שלו. 

מצפים לסרט הבא שלו: בהחלט. אפילו אם לא תהיה עוד קפיצת מדרגה אלא רק סרט באותה רמה שלו, רדנור יכול לבנות את עצמו כאחד מבמאי האינדי הטובים בסביבה.

 

 

ממלכת החיות

במאי:דיוויד מישוד

על הסרט: דרמת מתח מעולה שכולם אוהבים ורק אני גירדתי את הראש וכמעט נמנמתי בתוכה. אבל אני בדעת מיעוט, ורק הקאסט המטורף של הסרט שווה צפייה ואולי באמת צפייה שנייה תגאול אותו.

ואחרי זה: בדיוק עכשיו מסתובב בקאן עם סרטו החדש "The Rover"  שינסה לשכנע אנשים לרוברט פטניסון שחקן אמיתי, שזה בושה שהם לא שמים יותר לב לגאי פירס ושבכלליות הוא קיים.

מצפים לסרט הבא שלו: הוא קיבל ביקורות די טובות אבל אני לא יכול להגיד שאני מחכה לו בכיליון עיניים. שאר האנשים שראו את הסרט הקודם שלו כן, אגב. 

 

לצאת דרך חנות המתנות

במאי: בנקסי, אמן הגרפיטי הידוע

על הסרט: עוד דוקומנטרי-ספק-מוקומנטרי, הפעם על סצנת אמנות הרחוב שמספרת על בחור שיוצא למסע לתעד את האנשים שעושים את הדברים האלה ומשם הסרט מאבד שליטה. סיפור בהחלט מעניין עם דמויות טובות, אבל לא יצירת מופת בשום קנה מידה ואם השם של בנקסי לא היה על הסרט הזה, הוא לא היה זוכה לרבע מכמות היח"צ שלו. 

ואחרי זה: חזר לצייר גרפיטי ברחבי העולם עם מסרים מתריסים שלא מצליחים להתריס אף אחד יותר.

מצפים לסרט הבא שלו: לא ממש. בנקסי חזר לעשות שטויות עם עולם האומנות ולא נראה שעולם הקולנוע מתגעגע אליו. 

 

כלבת

במאי: אהרון קשלס ונבות פפושדו

על הסרט:  קשה להגיד מה הייתה ההשפעה של כלבת על סרטי הז'אנר הישראלים - היו כבר לפניו סרטי ז'אנר (ימים קפואים, למשל) אבל איכשהו הוא הגיע בראש הגל הנוכחי שמגיח לבתי הקולנוע. בכל מקרה, בלי קשר לדברים מסביבו - בדומה לטאקר ודייל מתחתיו סרט שלוקח את ז'אנר הסלאשר הצפוי והופך אותו על הראש בצורה יפהפיה עם הופעות מספיק טובות מכל הקאסט המגוון והגדול, צילום מדהים ותסריט מפתיע שמצליח להיות ישראלי ובינלאומי במקביל.  

ואחרי זה: מי מפחד מהזאב הרע, הצלחה ענקית בין המבקרים והקהל ואפילו כמעט האקדמיה הישראלית שהמשיך את המסורת הז'אנריסטית של קודמו. האתגר הבא - המערבון "היו זמנים בפלסטין".

האם הסרט משקף את הבמאים: עיסוק ז'אנרי בתחומי ישראל נראה כמו איזור המשחקים של קשלס ופפושדו, כמו כן שימוש בשחקנים קבועים (אשכנזי ונוי), למרות שכתור במאים שעובדים בארץ אין להם המון מבחר. 

סמאח, אוטר או סמאחטה: מי מפחד מהזאב הרע הקפיץ אותם לדרגת סמאחים והפך אותם לשם שכל חובב קולנוע ישראלי למד להכיר ולהעריך

 

טאקר ודייל נגד כוחות הרשע

במאי: אלי קרייג

על הסרט:  כמו  הסרט למעלה, סרט שלוקח תת-ז'אנר (הילבילים מפחידים שרוצחים נערים במקום מבודד) והופך אותו על הראש - רק שהפעם מדובר בקומדיה-אימה ולא סרט אימה עם נגיעות קומיות, והדבר בולט. ההומור בסרט נהדר, ההופעות הראשיות של אלן טיודק וטיילר לאבין מצליחות גם להצחיק, גם לגחך וגם לרגש במקביל. 

ואחרי זה: כלום.

מצפים לסרט הבא שלו: יותר נכון לומר "מסתקרן". טאקר ודייל העלה את הציפיות, אבל אני עדיין לא מחכה בציפייה לכל מוצא מפי הבמאי. 

 

בנוסף: קייסי אפלק הוציא את המוקומנטרי, "אני עדיין פה" שעקב אחרי ההתפרקות-לכאורה של חואקין פיניקס. גארת' אדווארדס, שגודזילה שלו רץ עכשיו באולמות, הוציא את סרט המפלצות האינדי "מפלצות" והראה שיש דבר כזה סרט מפלצות אינדי.פיליפ סימור הופמן, הוציא את סרטו "ג'ק הולך לדוג" אך נפטר לפני שיספיק להוציא עוד סרט בבימויו.וויליאם מונהאן, התסריטאי המוכשר שזכה באוסקר מוצדק על התסריט של השתולים, ביים את סרטו הראשון לונדון בולוורד ואף אחד לא זכר את הסרט כבר כשהוא יצא.יוהאן ספאר הקומיקסאי עיבד את ספרו "גינסבורג " לקולנוע. השחקן הבריטי ריצ'רד איואדה ביים את הסרט הווס-אנדרסון-לייט צוללת. ג'וזף קוסניסקי הביא למסכים על גבי הייפ מטורף את טרון:המורשת, ואז נשכח במהרה כי זה היה סרט לא משהו בכלל.ובמסגרת דברים שלא היו צריכים לקרות טום סיקס הביא לעולם את הנדל האנושי לצער כל האנושות. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת