00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רשימות לא חשובות על קולנוע

הבאנו ביכורים - שנת 2006

מת לדייט

"במאים": אהרון סלצר וג'ייסון פרידברג, שפירסמו את עצמם כתור " 2 מתוך 6 הכותבים של מת לצעוק"

על הסרט: הסרט שהרס את סרטי הפארודיה לעד. למרות שכל סימני הזוועה היו בו כבר בהתחלה ( הרפרורים שהתחפשו לבדיחות, ההומור הנמוך והגס, הפארודיה שהסתכמה בלהזכיר סצנות אחרות) אני זוכר שלא לחלוטין שנאתי את הסרט הזה. אולי זה היה בגלל אליסון הניגאן החביבה שהובילה את הסרט, ואולי הוא באמת לא כזה נוראי אבל אני לא הולך לבדוק את זה, בגלל כל מה שבא אחריו - הרס מוחלט של אחד הז'אנרים החתרניים שהזכירו להוליווד שהיא מגוחכת שהלך לאיבוד בים בדיחות קקי-פיפי-רפרורים-לא-מצחיקים. 

ואחרי: שלל סרטי "פארודיה" שככל שנדבר עליהם פחות כך יהיה יותר טוב.

האם הסרט משקף את הבמאים: לצערם, בהחלט כן.

סמאחטה, סמאחטה או סמאחטה: סמאחטה מתחתית הבקבוק אחרי שכולם שתו ממנו. 

משימה בלתי אפשרית 3

במאי: ג'יי. ג'יי אבראמס, יוצר טלוויזיה שעשה את זהות בדויה ואבודים 

על הסרט: הפרק השלישי בסדרה זכור בעיקר בגלל הופעתו מקפיאת הדם של פיליפ סימור הופמן אבל היה סרט כיפי וקליל ביותר, שיצא בתזמון בעייתי בזמן שהקריירה של טום קרוז הייתה בשיא השלב של "לקפוץ על ספות ולהיות מטורף בכלליות" וחבל, כי הסרט בהחלט היה חביב ביותר, למרות שהעובדה שלא זכה להצלחה יותר גדולה היא לא אובדן גדול לקולנוע בשום צורה. 

ואחרי זה: קיבל את מושכות הבימוי לשניים מסדרות המדע בדיוני הגדולות - מסע בין כוכבים שבו הוא ביים שני סרטים ואחר כך עזב בשביל לביים את מלחמת הכוכבים פרק 7 שעתיד לצאת בשנה הבאה. בין לבין ביים את הסרט החמוד והביתי סופר 8.

האם הסרט משקף את הבמאי: לג'יי ג'יי שני מאפיינים עיקריים בסרטים שלו, ואחד מחוץ להם: שימוש שבוהק עדשה שמסנוור את הקהל בצילום שלו והתעסקות בחומרים מד"בים ושקט מוחלט על פרטים לגבי ההפקות שלו. כל המרכיבים האלה לא נמצאים במשימה בלתי אפשרית שלמרות שלא ביים אותו היה הרבה יותר סרט של טום קרוז מאשר סרט של ג'יי ג'יי אבראמס.

סמאח, אוטר או סמאחטה: אוטר הוא בטוח לא, אבל יש קרב ארוך האם הוא סמאח או סמאחטה. אוהדיו טוענים שהוא מייצר מדע בדיוני נגיש, מצחיק וחכם ואילו שונאיו אומרים שיצירותיו מונעות מציניות וחסרות כל רגש או נשמה למרות הניסיון ליצור כאלה. 

מיס סאנשיין הקטנה

במאים: ג'ונתן דייטון וואלרי פאריס

על הסרט: אחד מלהיטי האינדי הגדולים של שנות ה2000, הסרט שהעלה את סרטי האינדי כמתחרים רציניים באוסקר ושהזניק את הקריירה של (כמעט) כל השחקנים שלו: פרט לפול דאנו ואביגיל ברסלין שהתחילו שם את דרכם, אלן ארקין זכה לקאמבק משמעותי וזכייה ראשונה באוסקר, סטיב קארל הראה לכולם למה הוא מסוגל לעשות וטוני קולט, יחסית לשחקנית לא ידועה ולא צעירה מקבלת תפקידים בקצב מסחרר שחלקם אפילו מעניינים באמת, אפילו בריאן קרנסטון מופיע לכמה דקות לפני שיילך להטיל אימה כוולטר וויט לאחר שנתיים.  חוץ מזה, סרט מרגש שקשה להתכחש לתחושה הטובה שאופפת אותך ביציאה ממנו ושכמעט אפילו גורם לך לחשוב ששווה להשקיע במשפחה שלך. 

ואחרי זה: רובי ספארקס ,הקומדיה הרומנטית המעניינת שמאתגרת את התפיסה הגברית של נשים שלא זכתה למספיק תשומת לב שגם בה כיכב פול דאנו כתור סופר שמקים לתחייה דמות ספרותית שיכול לשלוט על חייה ומוצא את עצמו מתאהב בה.

האם הסרט משקף את הבמאים: לשני הסרטים טון דומה של סרטי אינדי עם דמויות מציאותיות ופול דאנו, אבל התסריטים המאוד שונים מקשים ליצור עוד הקבלות מעבר לזה.

סמאחים, אוטרים או סמאחטות: סמאחים, אבל שיוציאו סרט פעם בכמה זמן לשם שינוי. 

קראנק

במאים: מארק נוולדין, ברייאן טיילור

על הסרט: סרט שלקח את סרטי האקשן ומתח אותם לקיצוניות הכי רחוקה שאפשר. מעלילה די פשוטה של גיבור שצריך לגלות מי הרעיל אותו, הבמאים יוצרים סצנות מרהיבות ומטורפות שמשלבות סמים,סקס ובעיקר הרבה הרבה הרבה המון אלימות בצורה שלא מתקבלת על הדעת. סרט מטורף שהופך את ז'אנר סרטי האקשן לאומנות. 

ואחרי זה:  את ההמשך המופרע עוד יותר של קראנק, סרט עם ג'רלד באטלר שנקרא "גיימר" ואת ההמשך של גוסט ריידר.

האם הסרט משקף את הבמאים: מכיוון שאת הסרטים שהם לא קראנק לא ראיתי אני רק אגיד שקראנק 2 לוקח את כל מה שקראנק הראשון עשה והצליח, איכשהו, למתוח את הגבולות אפילו יותר רחוק. איך זה אפילו אפשרי? השם ישמור. 

סמאח, אוטר או סמאחטה: ניתן לויכוח. קראנק נתן להם המון מעלות טובות אצל הרבה מעריצי קולנוע אבל הסרטים האחרים שלהם קיבלו ביקורות פושרות ומטה והם לא הצליחו ליצור הצלחה לאחר מכן אבל לי אין ספק שמדובר בשני אוטרים מהסוג הגבוה ביותר. 

תודה שעישנתם

במאי: ג'ייסון רייטמן, הבן של הבמאי איוון רייטמן

על הסרט: סאטירה מושחזת על תעשייה הסיגריות, המתנגדים לסיגריות ובכלליות כל האנשים העוסקים בדבר. הופעה נהדרת של אהרון אקהרט ושל כל הקאסט ותסריט מושחז וחד כתער איכשהו מצאו את עצמם נשכחים בעונת הפרסים ובין המבקרים אך פרצו את הדרך לסרטים הבאים של ג'ייסון שהיו הצלחות אדירות. 

ואחרי זה: נהיה יקיר אוסקרים עם שלל מועמדיות לג'ונו ולמעלה באוויר אבל אז לפתע קיבל כתף קרה על תקועה ו"יום העבודה".

האם הסרט משקף את הבמאי: קומדיות עם טעם שחור ואלמנטים סאטיריים נראות כמו כוס התה של רייטמן שנעות בין קומדיות שחורות משחור ("תקועה") לבין יותר קלילות ("ג'ונו") אך כולם מבוימות בכישרון שמבליט את האנושיות וההומור של הדמויות ומוציאים את המיטב מכל תסריט שמגיע לידו.

סמאח, אוטר או סמאחטה: סמאח עד שיוכח אחרת ( ובאמת יכול להיות שסרטו האחרון הוא ההוכחה האחרת, אבל עוד לא יצא לי לראותו) שבקריירה קצרצרה ( 8 שנים) ניפק שלושה יצירות מופת לקולנוע האמריקאי (תודה שעישנתם, תקועה וחלופה תמידית בין תקוע באוויר לג'ונו [ תלוי במצב הרוח]).

חיים של אחרים

במאי: פלוריאן הנקל וון דונרסמארק, במאי עם שם מסובך

על הסרט: הסרט, על קצין שטאזי שעוקב אחר מחזאי שנחשד בקשרים להפיל את המשטר הקומוניסטי, הוא מסמך אנושי מרתק על תקופה קשה שתמיד מזכיר לי סרטים של שפילברג בגלל הסוף הלא נחוץ שנדבק לסרט. הצלחה אדירה ביקורתית שסחפה גם את הקהל ואפילו הצליחה לנצח את הפייבוריט לזכייה בפרס הסרט הזר, המבוך של פאן. 

ואחרי זה: רימייק כושל עם אנג'לינה ג'ולי וג'וני דפ (התייר) שנכשל כל כך שהוא הלך הביתה לחשוב מה לעשות עם עצמו.

האם הסרט משקף את הבמאי: כנראה שלא, בהתחשב בעובדה שהסרט הזה הצליח והסרט הבא שלו לא. 

סמאח, אוטר או סמאחטה: מחכה לסרט הבא על מנת לקבל פסק דין. 

כבשים שחורות

במאי:ג'ונתן קינג

על הסרט: אחת מקומדיות האימה הנהדרות של שנות האלפיים שהיא לא פארודיה, אם לא הטובה מכל הז'אנר. שילוב של סרטי זומבי ואנשי זאב שמצליח להפחיד ולהצחיק במקביל ולהיות מטורף וחולה בדברים הטובים ביותר. קלאסיקת אימה שאף אחד לא מדבר עליה, וזה דבר שצריך להשתנות בהקדם. 

ואחרי זה: סרט שאין לי מושג מהו שנקרא "מתחת להר" ולא זכה לביקורות מפרגנות או לכך שמישהו יידע עליו משהו. 

האם הסרט משקף את הבמאי: טוב, הבמאי ניו זילנדי והסרט עוסק בכבשים אז למה לא. 

סמאח, אוטר או סמאחטה: על סמך הסרט האחד, סמאח מארץ הסמאחים (סמאחיסטן, אם תהיתם), אבל אולי כדאי לבדוק סרטים נוספים שלו לפני שנכריע. 

ובנוסף: יוצר הטלוויזיה ראיין מרפי ניסה את כוחו עם "לרוץ עם מספריים" וחזר למחוזות הטלוויזיה אחרי כישלון יחסי. ג'יימס גאן לעתיד במאי שני סרטי סופר גיבורים לא סטנדרטים (סופר ושומרי הגלקסיה) התחיל בכלל בקומדית האימה סלית'ר. ג'ונתן לווין מהסרטים מת עליה ו50/50 התחיל עם סרט האימה שנדחה למשך כמה שנים "כל הבנים אוהבים את מנדי ליין"  ומישל האזאנאוישוס התחיל את הרומן המקוצעי שלו עם ז'אן דז'רדאן עם קומדית הריגול סוכן 177 OSS: קהיר, קן המרגלים.  והשחקנית שרה פולי התחילה את המעבר המוצלח שלה לבימוי עם הסרט המדכא שהצליח בביקורות " הרחק ממנה". בגזרת במאים שפרצו בגדול ואז נעלמו חצי נלסון הכניס את ראיין פלק למאגר הציפיות אבל אז הוא נעלם לסרטי אינדי שלא הצליחו לצבור באזז כדי להיות משמעותיים, והארד קנדי בחן את סבלונתם של הצופים ומתח אותם לכיסא אבל אחרי הסרט המשובח הזה דיוויד סלייד החליט להתמקד בסרטי ערפדים לא מוצלחים שרק אחד מהם הוא המשך של דמדומים. בנוסף, מעריצי אאוטקאסט אולי זוכרים את הסרט המעניין אך פגום שלהם "בקצב פראי" או כנראה דווקא את שמו האנגלי שהיה גם שם האלבום שנלווה אליו Idlewild אבל הם לא יודעים את שמו של הבמאי, בריאן ברבר, מסיבה מוצלחת כי הוא לא עשה שום דבר משמעותי בקולנוע אחרי זה. ומעריצים של סרט האקשן האולטמטיבי הפשיטה, ישמחו לשמוע שהבמאי, גרת' אוונס, עשה עוד סרטים החל מ2006 כאשר הראשון נקרא "צעדים". 

מחר: שנת 2007, השנה שבה בן אפלק החליט לנסות את ידו בבימוי והתקבל בתשואות. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת