66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

סיפור על אהבה וקיצ'נאייד

המטבח שלי מהווה מפגן ראווה של אהבה בוטה וחסרת עכבות לקיצ'נאייד.

מככבים בו, המיקסר הכחול המכונה "סוס עבודה" שבקרוב יחגוג 17 אביבים בחברתנו, אבל נראה חדש כאילו רק אתמול בא לעולם.

לצידו ניצב הבלנדר הכחול, מחמל נפשנו, שגורם לנו הרבה נחת, עם כל השייקים המפנקים שהוא מוציא מעצמו.

אך שנים התמרמרתי- מדוע אין בארץ מעבד מזון של קיצ'נאייד כדי שישלים את הקולקציה היפה על השיש?

בלית ברירה, ובאין מעבד מזון קיצ'נאייד בארצנו, נאלצתי במהלך השנים לנהל במטבח שלי רומנים חפוזים, מתחלפים ולא מספקים עם מעבדים זרים. שישה במספר עד היום.

הראשון, היה ברירת מחדל. יצור לבן וחסר ייחוד שהתקבל כמתנה בעת רכישת התנור. בשל חוסר בעניין משותף, נפרדו בהמשך דרכנו.

השני התגלה כאימפוטנט, משלא עמד בקצב הדרישות הגבוהות שלי, אז נפרדו דרכנו.

השלישי התגלה כיצור בוגדני כשסירב לפעול ברגע האמת (ערב ליל סדר), אז נפרדו דרכנו.

לרביעי היה קטן מדי, כלומר: דיסקיות החיתוך היו קטנות מדי ביחס לקערה, מה שיצר בעייתיות מסויימת בזמן האקט, אז נפרדו דרכנו.

החמישי אשכרה נשרף לי יום אחד בעת ביצוע מטלת קיצוץ פשוטה, אז נפרדו דרכנו.

(החמישי. המתג מימין? שדרוג של מקגייבר, לאחר תקלת המנוע האמורה ובטרם נפרדו דרכנו)

השישי התקבל כשי לחג האחרון מ"חבר" אבל הוא היה אנטיטזה לכל מה שאני אוהבת, הוא היה- לבן, קטן וחלש. אז נפרדנו על אי התאמה בסיסית.

בקיצור, כל מעבדי המזון שאירחתי אצלי על השיש לקוויקי במהלך השנים, הותירו אותי מתוסכלת ולא מסופקת כשחצי תאוותי בידי, ליטרלי. לאחרונה אפילו העדפתי לעשות לקצוץ ביד, מאשר לחכות שיטחנו לי.

ובכל השנים הלא מסופקות הללו, המשכתי לחלום ולפנטז, בשכבי ובקומי, על האחד שלי, מעבד מזון קיצ'נאייד אדום וחזק, המושלם והבלתי מושג:

***

לאחרונה התעניין בעלי ברכישת מעבד מזון חדש, שביעי למניין הפודפרוססורים בביתנו- שיהיה בעל להב מיוחדת לחיתוך קוביות לסלט.

מצאנו סאוטר כזה, ביום שישי האחרון, במחיר שווה לכל נפש, אך מפאת צבעו הלבן והבלתי משתלב במטבחי, החלטתי להמתין שיהיה להם אחד אדום. הבטיחו שיהיה ביום ראשון.

אולם בשבת, יממה לפני שקשרתי את חיי בפעם השביעית עם מעבד מזון שהעתיד עימו לוט בערפל, חלה תפנית בעלילה.

בעת סיורנו בקניון שבעת הכוכבים הצצתי ל"שקם אלקטריק":

וברגע אחד, נעתקה נשמתי:

שם, על המדף, המתין לי בשקט אהובי המפונטז הבלתי מושג, האדום והנוצץ. בהתחלה רק הבטנו זו על זה. אחר כך העזתי לגשת אליו. ליטפתי אותו ברוך. הוא הסמיק מרוב אושר. ידעתי מיד שזו אהבה ממבט ראשון, וכן, אפילו דיסק מיוחד לחיתוך סלט יש לו.

מספר הטלפון שהיה מצורף אליו, התברר כמחירו.

***

"הוא שלי" לחשתי לבעלי באוזן "ולא מעניין אותי כמה שהוא עולה".

"ברור, אני יודע" השיב לי בעלי, שהחל לגלות בעצמו גילויי חיבה עזים למאהב שלי.

(בעלי והקיצ'נאייד בדרכנו הביתה, מפתחים בונדינג)

כעבור דקות יצאנו שלושתנו שלובי זרוע עם אהובנו החדש, כשבדרך הביתה אנחנו מפנטזים על כל הדברים המופלאים, המטורפים ומרטיטי החושים שנוכל לעשות בשלישיה, על השיש במטבח.

למשל, לקצוץ סלט. 

הוא הגיע מצוייד במזוודה ענקית כנדוניה ובה דיסקיות חיתוך לרוב.

הוא התגלה כעשיר, יפה, חכם וחזק. התגשמות החלום של כל אם יהודייה!

והפעם- אני בטוחה בזה, הזוגיות שלנו היא פור אוור.

וסוף סוף, אחרי שנים של תסכול, של התפשרות עם התחליפים לדבר האמיתי, אני חשה כאישה מסופקת.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

44 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת