33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

מדוע צריך רוחניות חילונית? על הקשר בין מדע, חברה וערכים

נכתב עפ"י שיחה שהתפתחה בפייסבוק בקבוצה חשיבה חדה - הג'קוזי

פורסם לראשונה בקבוצת רוחניות חילונית

שמי ניר להב, אני עושה דוקטורט בפיסיקה בנושא חקר המוח ומעביר סדרת הרצאות בשם המדע וחקר המציאות לקהל הרחב בסינימטקים ברחבי הארץ. אני פעיל בארגון הספקנים הישראלי ובכלל בתקשורת המדע. לפני כמה שנים הייתי במקרה בכנס האתאיסטים העולמי באוסטרליה. מאד נהניתי שם,  אהבתי שהם לא מגבילים את עצמם רק לנושא הספקנות המדעית אלא מבינים את ההקשרים הערכיים שנלווים לכך כמו חשיבות החירות, שוויון וליברליזם באופן כללי. די מהר הגעתי למסקנה שחסר משהו הן בארגון הספקנים ובמידה פחותה גם בארגוני האתאיזם -  אנחנו רק "הורסים" מבלי לבנות משהו חדש.

מאד חשוב לפתח חשיבה ספקנית ומאד חשוב להבדיל מה אמיתי ומה לא, אך צריך לזכור שבכך אנחנו בד"כ רק הורסים אמונות של אנשים כאשר הם מבינים שעשו בדיקות מדעיות ומצאו שאין ביסוס אמיתי לאמונות שלהם. די קשה לראות איך כמעט כל טענה של ניו אייג' או של הרפואה האלטרנטיבית אינן עומדות בניסיון, אך זוהי האמת. מצד שני, מאד חשובה המשמעות להתפתחות של האדם. אנחנו כיצורים מודעים יודעים שבסוף נמות ויודעים שיש בנו פוטנציאל אדיר ולכן מחפשים כיצד להתפתח ומה לעשות עם סופיותינו ועם חוסר המשמעות שיש סביבנו. אנו מחפשים משמעות ולכן לדעתי אחרי ההריסה צריך לבנות משהו חדש - צריך להציע משמעות לאדם שמבוססת על המדע והרציונליזם. אני לא חושב שכחילונים השקענו מספיק מאמץ ביצירת אלטרנטיבה. כיצד כדאי לחיות וכיצד אפשר להגיע לאושר ולמשמעות גם כאשר הולכים בנתיב המדעי והחילוני?

לכן החלטתי לקחת יוזמה ולעשות זאת. השם שבחרתי לכך הוא "רוחניות חילונית". אני יודע, שם קצת בעייתי אך בכל זאת.. הרעיון הוא להראות כיצד אפשר להגיע לדרך חיים בעלת משמעות וערכים ללא צורך באלים, ניו אייג' או דת. אני לוקח חילוניות במובן הרחב ביותר שאפשר - לא רק שאין ישות תבונית אינסופית שבראה את העולם אלא אין גם כוונה תחילה ורצונות בטבע. הטבע אדיש לחלוטין. בכל זאת, גם בתנאים אלו, ניתן להגיע למשמעות אישית ולרוחניות מבלי להזדקק למיסטיקה. עצם הסתכלות על היופי המסעיר של היקום יכול להביא למשל למשמעות ולחוויות רוחניות ללא צורך בבורא, כוונה או תכלית.

אך קודם כל נשאלת השאלה האם בכלל יש קשר בין מדע לחברה ובין מדע לערכים ולרוחניות?

בעזרת המדע אנו מנסים לגלות עובדות על העולם וכך להתקדם בהבנת המציאות שסביבנו. ובאמת תוך כמה מאות שנים מאז תחילת המדע המודרני, הצלחנו להתקדם בהבנת היקום שסביבנו בצורה מהירה ומרשימה. המדע כל כך יעיל בזכות השיטה המדעית שפותחה במאות השנים האחרונות. בבסיס השיטה המדעית עומדת הספקנות. להטיל ספק בכל ולתת לטבע לומר לנו מה נכון ומה לא בעזרת ניסוי. אך האם יש קשר בין מדע וערכים ובין מדע ורוחניות?

רבים יטענו שהמדע אינו קשור לשאלות חברתיות ובטח שלא לערכים ולרוחניות. ואכן, המדע לא קשור לערכים. עובדה מדעית שגיליתי לא אומרת שום דבר ערכי כל עוד לא נתתי לה פירוש. אבל המצב אינו כה פשוט.

אנחנו תמיד נותנים פירושים לעובדות מדעיות, גם אם נרצה או לא נרצה. קחו לדוגמה את תורת האבולוציה. תראו כמה פירושים ודיונים התפתחו במהלך 150 השנה האחרונות בגלל שיש אב קדמון משותף לאדם ולשימפנזה. אסור להתעלם מכך שכיצורים אנושיים וחושבים אנחנו מיד שואלים "רגע מה זה אומר?"

מה זה אומר ,למשל, על מקומי בעולם ועל מיקום החיות אם אני צאצא של חיות.

בפרשנויות של עובדות מדעיות אני מתכוון לכך שיש השלכות לכל מני תחומים שונים לעובדות היבשות שאנחנו מגלים ואחריותינו היא להתייחס למכלול ההשלכות הללו. מנגנון הברירה הטבעית לדוגמה מסביר באופן מכניסטי את התפתחות החיים, ללא צורך ביוצר ומתכנן על. יש לכך השלכות על הדת שניסתה להראות בדרך לוגית שחייבים אלוהים כי אחרת איך יכלו להתפתח חיים כה מורכבים (טיעון השען למי שמכיר). גילוי הברירה הטבעית מערער על הטיעון הזה ומראה כיצד מתפתחים חיים מורכבים מחיים מורכבים פחות ללא צורך במכוון תבוני. כך, עובדה יבשה כבר לא יבשה כי יש לה השלכות על נושאים אחרים.

 

קריקטורה של צ'ארלס דארווין מהמאה ה-19. מקור: ויקישיתוף 

אי אפשר להתעלם מהפרשנויות לעובדות המדעיות ומכך שיש השלכות לגילויים. במקום, כדאי לתת פרשנויות פילוסופיות שמבוססות על העובדות המדעיות שגילינו. פרשנויות שיכולות לספק לאדם תשובות לשאלות כיצד ראוי לחיות וכיצד להגיע למשמעות. מאז שנות השבעים, אגב,  מנסים לעשות זאת מדענים כמו קרל סיגן, ריצ'רד דוקינס, דן דנט ועוד.

לא רק שאסור להתעלם מפרשנויות של עובדות מדעיות אלא גם צריך לשים לב שכן יש קשר בין מדע וערכים ברמת השיטה המדעית. ז״א לא ברמת העובדות הנאספות אלא ברמה הפילוסופית ששואלת כיצד המדע עובד ומה הם התנאים כדי שהחקירה המדעית תצליח.

למשל, כדי שבכלל תהיה חקירה מדעית צריך לשים את האמת כערך חשוב שיש לשאוף אליו. אחרת, מישהו יכול לטעון שיותר חשוב לו להרגיש מאושר ולא השאלה מהי האמת. אין לו בעיה להאמין במשהו לא נכון רק כי זה עושה לו טוב. זה בסדר, כל עוד לא הצבנו את האמת כערך שחשוב לנו יותר מערכים אחרים, כמו למשל האושר או המשמעות. 

הבעיה היא שאם האמת אינה ערך חשוב, אז אין זה משנה איך נוצר האדם לדוגמה, כל חברה תמציא לעצמה את הסיפור החביב עליה ואנו לא נוכל להתקדם לעבר הבנת המציאות האמיתית שאנו חיים בה. במקום אנחנו נחיה באשליות.

לכן השיטה המדעית מניחה, אולי במובלע, שהחיפוש אחר האמת הוא בין הערכים החשובים ביותר. מסיבה זו ההצעה של הרוחניות החילונית גם מתחילה מהחתירה לאמת ורק אח״כ מנסה להראות שאפשר להגיע למשמעות ואושר גם אז. מעבר לכך, הרעיון ברוחניות החילונית יהיה להראות שדווקא החתירה להבנת האמת היא היא שיכולה לתת את המשמעות הגדולה ביותר.

אך נחזור למדע, מתוך השיטה המדעית צצים עוד ערכים. למשל ההנחה שהאדם יכול בכלל לחקור ולהבין את הטבע (ולא צריך למשל עזרה של כתבי הקודש). אם אין את הערך הזה של אמונה ביכולת האדם להבין את המציאות שסביבו, אין טעם בכלל להתחיל ולעשות במדע. יש עוד כמה ערכים שמתקשרים לערכי הבסיס הללו, למשל, כדי שהחקירה המדעית תהיה אפקטיבית ביותר צריך לתת לאדם באשר הוא את היכולת לחקור. ללא חופש לחקור, לדעתי המדע ילך וידאך. ללא חופש ביטוי וחופש מחקר, השיטה המדעית לא תוכל לפעול בצורה חלקה ומוצלחת, מרגע שצנזורה והשפעות סוביקטיביות אחרות מורשות לגבור על החוקים שמנחים את השיטה. יתר על כן, במדע רעיונות עוברים שינויים, נלחמים על קיומם והטוב ביותר (לפי השיטה המדעית) מנצח, לכן ברור שהחופש להעלות השערות במדע, והחופש לתקוף מודלים לפני שיתקבלו כתורה מדעית אמינה, הוא הכרחי. זה אומר למשל שסביבה פלוראליסטית ואף ליבראלית בגישתה היא תנאי בסיס למחקר מדעי טוב ולא מוטה. אם נשים סייגים על ביטוי, נשים סייגים על החשיבה הספקנית וכך נהרוס את כל המערכת. הטענה כאן היא לא רק שמדע יפרח בתנאים של חופש ביטוי ושוויון הזדמנויות, אלא שללא חופש ושוויון הזדמנויות המדע ידאך לאיטו עד שיעלם. ז"א שהשיטה המדעית דורשת במובלע ערכים של חופש ושוויון הזדמנויות לכל אדם באשר הוא.

ובאמת, היסטורית, המהפכה המדעית הולידה את הנאורות ששמה לב לערכים שיש בבסיס השיטה המדעית. מתוך תנועת הנאורות התפתחו הדמוקרטיה המודרנית, הליברליזם וזכויות האדם. המהפכה הצרפתית וחוקת ארה"ב הן דוגמאות לכך (למידע נוסף בנושא: הספר מבוא לפילוסופיה מודרנית של פרופסור יוסף אגסי). מבחינה היסטורית רואים את הקשר החזק בין השיטה המדעית ובים ערכים ליברלים והומוניסטים.

בינג'מין פרנקלין, ממיסדי ארה"ב וממנסחי חוקת ארה"ב, הוא דוגמה קלאסית לתקופת הנאורות בה יש חיבור בין מדע וחברה. הוא היה מדינאי, ממציא ומדען. בתמונה משחזרים את הניסוי המפרוסם של פרנקלין בו הוא קשר מפתח ברזל לעפיפון והעיף אותו לשמים בזמן סופת ברקים. כך הוא ניסה להראות שברקים הם אכן חשמל

משום שצריך לקחת בחשבון את ההשלכות של העובדות המדעיות ומשום שכן יש קשר כלשהו בין מדע וערכים, לא צריך לפחד ולהציע בהסתמך על השיטה המדעית ובהתבסס על עובדות מדעיות דרך חיים מומלצת לאדם. הספקנות המדעית מאד חשובה, היא הדרך הטובה ביותר שמצאנו עד היום כיצד לדעת מה נכון ומה לא. אבל יש לה השלכות. היא יכולה להרוס אמונות ומשמעות של אחרים. אם למשל מסתבר שאת מאמינה במשהו לא אמיתי, אז לפי ערך האמת, את צריכה להפסיק להאמין בכך. אם כך, אם אנחנו הורסים אמונות שמסתבר שהיו לא נכונות, אז עכשיו גם צריך להציע אלטרנטיבה. לדעתי זו אחריותינו לדעת לא רק להטיל ספק אלא גם לבנות דבר חדש המבוסס על השיטה המדעית ומרחיב אותה. כמו שאנו מצפים מאחרים לגלות עומק ואחריות ולבדוק את אמיתות הדברים שהם שומעים, כך גם אנחנו צריכים לגלות עומק ואחריות ולבנות פרשנות מדעית שתציע לאדם כיצד כדאי לנהוג וכיצד אפשר להגיע למשמעות בחייו. הקריאה כאן היא לחזור לדרך הנאורות ולהמשיך איתה בצורה מותאמת למאה ה-21 ליצירת הצעה לדרך חיים שלמה וראויה לאדם.

אלטרנטיבה שכזו צריכה להתבסס על הטלת הספק ולכן היא צריכה להיות ללא מיסטיקה, ללא ישויות תבוניות אינסופיות שבראו את המציאות, ללא טבע בעל כוונה, תכלית ורצונות, ללא משמעות מוחלטת, ללא כפיה, ללא קדושים וללא דוגמות מקובעות שאסור לערער עליהם. הרוחניות החילונית היא האלטרנטיבה שאנו מנסים להציע בקבוצה זו. היא לא נובעת ישירות מספקנות מדעית או מהשיטה המדעית אלא מתבססת עליה ומוסיפה לה. היא חשובה בעיקר כי אם ערך האמת חשוב לנו אז צריך להראות איך אפשר להגיע למשמעות בהינתן הספקנות המדעית הזו. איך להגיע למשמעות ואפילו רוחניות בהינתן האמת.

עד כאן דיברנו מה אסור שיהיה ברוחניות החילונית, אז מה כן אומרת הרוחניות החילונית?

אך זה כבר נושא לפוסט אחר

בינתיים ראו רוחניות חילונית - האם יש משמעות בעולם ללא אלוהים?

וכן קבוצת רוחניות חילונית בפייסבוק


 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת