00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

העולם העכשוי

בחינת מצב האנשות

יש דברים שקורים, שמזעזעים את כל העולם. או חלק מן העולם, אזור, או ארץ...
יש אסונות טבע, פגועים, מלחמות, או מעשים של שלטונות פוליטיים שיוצאים לאור. או מעשים של ארגוני פשע. או רצח של אנשים מפורסמים. או טבח בבית ספר, או מטפלת מתעללת...

אלה הדברים ששומעים ורואים בתקשורת. זח מה שמזעזע. 
אבל - יכולים להיות עוד המון דברים שקורים מאחורי דלתות סגורות או מראה חצוני יפה ונקי שמזעזעים באותה מידה.
רק שאף אחד לא יודע.
או בוחר לא לדעת.
או שכבר הפך להיות כל כך מבולבל ומושפע על ידי הסביבה והחברה שהוא לא יודע בכלל שמעשה כזה או אחר בעצם פוגע, מכאיב, אכזרי...
או שכבר האדישות גבר ולא אכפת.
מי מדבר על האמא שאיבדה את ילדיה אחרי משפט גרושין מחור שבו קבעו שהיא לא מסוגלת לטפל בהם - לאחר שהיא עברה השפלה, עלבון ואיומים פיזיים ונשארה לבד?

מי מדבר על הילד המוזנח נפשית בגלל שאף אחד לא לוקח לעצמו זמן בשבילו, לא מקשיב לו ולא מדריך אותו? אלא משאיר אותו לבד עם השאלות, הדאגות, האי  וודאות, והחוסר של אהבה, תקשורת וסדר בבית?

מה עם הילדים שנפלו קורבן לפרורסיה המינית של הוריהם, קרובי משפחה או אחרים? 
מה עם האנשים שצריכים לעבור השפלה והטרדה בעבודה, בחברה, בית ספר או בבית? ומה עם כל הרמאות, עם השקרים הקטנים וחוסר ישר שאם זה אנחנו חיים יום ויום, שלזה התרגלנו והשלמנו ( ואולי עושים את זה בעצמנו) ?
מה היחס שלנו כלפי אנשים אחרים, כלפי ילדנו, כלפי הסביבה או בעלי חיים?אנחנו מוכנים לקחת אחראיות על מה שאנחנו עושים - או בוחרים ב"יציאות מהירות" - הילד לא מתנהג טוב, המורים אשמים, משעמם לטפל בכלב, זורקים אותו מהבית. בעיות עם הבעל/ האישה, מתגרשים ולוקחים מישהו אחר, לא מתאים להיות בהריון, מסיימים בהפלה. וכו`, וכו`...

יש לי תחושה שבאופן כללי השלמנו והתפשרנו עם הרבה דברים שהם בעצם צריכים לזעזע אותנו. 

לפעמים הייתי רוצה לצעוק: "התעוררו וקחו אחראיות! תשנו את לבכם!"

אבל אני יודעת, שלבד לצעוק לא עוזר. 
וגם לא אם אני סתם מתלוננת על המצב. 
קודם כל אני צריכה לבחון את עצמי - אולי גם אני כבר השלמתי עם כמה עניינים מן העולם הזה מבלי להיות מודעת לזה, ונכנעתי להשפעתם?
אלהים עוזר לי בלבחון את עצמי, מראה לי במה שאני צריכה להשתפר, או אם הגישה שלי כלפי דברים או אנשים צריך להשתנות, ומדריך אותי בתהליך זה.

אך בכל זאת אני מרגישה שאני רוצה לצאת לאור ולתרום את חלקי כדי שהעולם הזה יהיה פחות מזעזע...
אבל איך?
שני דברים אלהים שתל מאוד חזק בליבי: חיות וחינוך ילדים.
אבל מה לעשות עם זה?
עבדתי בגני ילדים. ושמחתי אם לילדים היה כייף, צחקתי איתם, "בכיתי" איתם וניסיתי להשפיע עלהם במעשה ודיבור ובמיוחד בדוגמא אישית, לפתוח להם את העיניים, שלא כל תנועה של ילד אחר איום.
שאפשר לפתור בעיות גם כאשר מדברים,
שלא מחזירים דיבור במכות, 
ושגם מילים יכולות לפגוע, לפעמים אפילו יותר ממכות....
וניסיתי להראות להם שבידיהם בחירה איך להרגיש - מעוצבן ומתוח,בגלל שרואים מאחירי כל ילד אחר יריב פטנציאלי, או שמח בגלל שיש אחדות ואחווה, - ושיש להם את הכלים לשנות משהו. 

ואם אני מסתקלת אחורה, אפשר להגיד שהיו תוצאות חיוביות, ואני מודה לאלהים על זה.
אבל בכל זאת הרגשתי מוגבל במסגרת הרשמית של גני הילדים ומערכת החינוך באופן כללי. נדמא לי שבמערכת החינוך הקיימת שוכחים הרבה פעמים את העיקר, ובעצם צריך להתחיל שם, אם רוצים להשיג שינוים. 
המטרה בקשר החיות בעצם גם מטרה חינוכית: לגרום דרך טיפול בחיות ובמיוחד רכיבה לפיתוח מודעות כלפי הסביבה, כלפי מה שחי, ללמוד על אחראיות, אכפתיות, וכו`.
ולמרות שאני מעבירה פעם בשבוע באיזשהו ישוב חוג בכיוון הזה, וגם שם יש תוצאות טובות, ברוך ה`, אני מרגישה: זה לא זה...
הייתי רוצה לעשות הרבה יותר, ואני מרגישה תקועה בבית על ההר...
אבל אני לא יודעת איך הלא ברגע זה. ואני זועקת לאלהים שהוא יראה לי...
כי אני גם יודעת שלבד אני לא יכולה לעשות כלום.

                              













 



 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלוחמת האחת אלא אם צויין אחרת